כמניעה אומרים שהכינים מאוד לא אוהבים ריח של רוזמרין

אני מכינה פעם בשבוע תמצית רוזמרין (קצת מים חמים, הרבה עלי רוזמרין, 5 דקות על הזג) ומעבירה לילדים שלי יד רטובה מהתמצית הזאת בראש כל בוקר. היא נשמרת סבבה במקרר גם ליותר משבוע.

אני יודעת שיש גם תרסיס כזה לקנות בפארמים, פשוט מעדיפה את הטבעי..

ולדעתי פשוט לדבר עם ההורים, אולי הם צריכים קצת עצות לגבי איך להתמודד עם זה, סה"כ זה גם לטובת הילדים שלהם- אף אחד לא נהנה מזה..

כמובן שצריך לבקש אבל נראה לי שבארץ זה חסר סיכוי לחיות בלי כנים יותר מכמה חודשים.

שמפו נגד כנים הוא מאוד יקר. רוזמרין מאוד מסריח. כשניסיתי לשים טיפות לבנות שלי הן לא אהבו וגם בנות אחרות בגן הריחו ואמרו שזה מסריח.

להוציא הכל הכל רק עם מסרק כנים כשיש כמה ילדים עם שער ארוך זה גם בלתי אפשרי.

ולא תמיד אפשר לשים לב בזמן. מה שקורה בפועל שהורים מקפידים שלא יהיה ראש מלא כנים אבל הוא עדיין נגוע. 

וכך זה עובר בלי הפסקה. 

האמת אני פשוט לא מאמינה שיש רק שניים שלושה ילדים עם כנים. 

דווקא סבבה מבחינת ריח,

אבל אולי זה עניין של טעם.. (או ריח )

תמצית שמנים של "פיור אויל" שקנינו בבית מרקחת טבעי. הרוב זה רוזמרין אבל לא הכל וזה לא מסריח כ"כ. טיפה שתיים על השיער בסיחק- והן נקיות לגמרי, גם כשיש מכת כינים בגן או בכיתה.

אלא שולחים פתקים בתיקי הילדים עם בקשה לבדוק את הראשים,

מכיון שנמצאו כינים בגן.

תבקשו מהגננת

אמרתי לאמא שה בעדינות עדינות שהילדה שלי מתגרדת ואולי מתוקף חברותן הצמודה תנקה גם...

לקוח מספרי חיים ולדר

אבל יש הורים זלא אכפת להם. או שהם עמוסים ולא חושבים שזה כ"כ נורא ולכן אין צורך לטפל בזה.

שמעתי אמירות כמו :"כינים זה לא מחלה". וכד'

ומספיק שבכיתה או בגן יהיה ילד אחד כזה, וזה לא נגמר.

ולכן הכי טוב למנוע מראש הדבקה- ע"י שימוש בחומר שדוחה כינים וסירוק מונע פעם בשבוע.

אני לא חושב שנכון לקבל את המצב הזה שבכל מקרה יהיו כינים כטאבו.

אם הסיבה לנגיעות המתמשכת היא עצלות ולא כמו שכתבה 44444 אז ממש לא הייתי מקבל את זה. גם אם זה לא מפריע להם זה עדיין פוגע באחרים, במקרה כזה צריך פשוט להבהיר להורים שהם חייבים לטפל בילד ולו רק בשביל שלא ידביק אחרים.

להגיד שכולם צריכים למנוע בגלל שיש הורים שזה לא מפריע להם זה נראה לי אבסורד. אם מישהו רוצה לשמוע מוזיקה ברמקול באוטובוס זה אומר שכולם צריכים לשים אטמי אוזניים בשביל שקט? לא! צריך להעיר לו. וכן על זו הדרך.

זה באמת מאוד מקומם.

ובאמת בחו"ל לא חוזרים לביה"ס עד שלא נבדקים אצל האחות ומקבלים אישור שנקי.

אני לא רואה איך בארץ זה קורה.

זה אכן מקומם אבל יש גבול לכמה הגננת יכולה לדבר דוגרי עם ההורים ה"בעייתיים". בגן של אחת הילדות שלי זה הגיע למצב ממש גרוע. ילדה אחת לא מטופלת ברמה שהגעילה את הצוות. ניסו לדבר עם האמא ישירות, אחרי שכתבו על זה בלי סוף בדפי קשר. זה עזר קצת. אבל לא באופן טוטלי.

בקיצור- מי שלא רוצה כינים בבית שימנע, וזהו.

ול4444- בוודאי שיש קשר בין טיפול לבין כינים בשיער....אם אני מגלה ילדה עם כינים- אז כל יום חפיפה וסירוק, ושמן מונע ביתר שאת, ותוך שבוע נגמר.

ואם יש ילד שמקלל ומנבל את הפה ומלמד את כל הילדים מילים מלוכלכות,

או ילד שמרביץ / נושך ופוצע ילדים בגן באופן קבוע,

האם גם במקרים כאלה היית אומרת שאין טעם לדבר עם ההורים?

יצא לי להציע בעדינות לכמה אמהות, כשהיה מדובר במקרים קשים, עזרה בטיפול בכינים ושמירה על ניקיון הראש.

הכל תלוי איך מדברים. וגם זה לא תמיד עוזר.

את רוב התלונות, בכל מיני עניינים, הורים מעדיפים לעשות דרך הצוות החינוכי.

וגם עדיף שזה לא יהיה בצורה ישירה.

אין לי פתרון ברור כמו שכתבתי בהודעה הפותחת, אבל לקבל את המצב כעובדה מוגמרת ולא לעשות כלום לשנות אותו נראה לי לא נכון.

זה יקל על הגננת ואולי יהיה יותר אפקטיבי.

בהצלחה.

זו פגיעה אגרסיבית בילדים אחרים. לא פגיעה היגיינית של משהו שמציק עד מאוד אלא פגיעה פיזית ממשית. ובמקרה של קללות- זו פגיעה חינוכית ממשית.

כינים הן אחרי הכל חיות קטנות מעצבנות ומציקות. הן לא גורמות לנזק או למחלה או לבעיה חינוכית. הן בעיקר מטרד- להורה ולילד.

חוצמזה שמה לעשות אבל אני לא מדברת על איך נכון לפעול ברמת העקרון. אני מדברת על מה שאני יכולה בפועל לעשות כדי שלבנות שלי לא יהיו כינים, כי בסופו של דבר זה מה שמענין אותי...

למה הן באות לגוף נראה לכם? ולמה דווקא לשיער הראש? כי שם יש הרבה מאד כלי דם...וגם מחבוא מצוין.

זה בערך כמו להשאיר ילדים נושכים בגן בלי להעיר להם

גם יתושים מוצצים דם וחוץ מעקיצה מגרדת הם לא עושים נזק בדר"כ.

או שאני בורה או שזה מאוד נדיר.

גם יתושים עוקצים ושותים את הדם וחוץ מסוג אחד שיש בארץ (הנמר האסייתי, שעלול להעביר מחלות) לא ידוע לי שיתושים הם בחזקת מעבירי מחלות

כל מי שמוצץ דם מעביר מחלות.

מחלות עוברות בדם.

לא סתם מתו מלא אנשים כשהיו בארץ ביצות ויתושים...

הם העבירו מחלות נוראיות.

וילדים וגם מבוגרים נעקצים כל הזמן מיתושים.

סתם יתושים לא מעבירים מחלות, לא במקומות נורמלים שבהם אנחנו גרים.

יוצא דופן הוא יתוש הנמר האסייתי, שעלול להעביר מחלות לא נעימות.

ואנחנו מחוסנים במדינה 

@כוחות שמימיים

http://www.doctors.co.il/ar/15089/%D7%9B%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D%3A+%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D+%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA

העתקתי לך את השורות הרלוונטיות:

בנוסף, הכינה עצמה אינה מעבירה מחלות. עם זאת, גירוד יתר עלול לפגוע בעור הקרקפת ולהשאיר אותו חשוף לזיהומים.

http://cafe.mouse.co.il/article/1413959/

העתקתי לך את השורות הרלוונטיות:

 6. כינה הינה גורם המעביר מחלות- לא נכון. הכינה עצמה אינה מעבירה מחלות. עם זאת, גירוד יתר עלול לפגוע בעור הקרקפת ולהשאיר אותו חשוף לזיהומים. 

http://www.mako.co.il/home-family-kids/healthcare/Article-fcc774681c56831006.htm

העתקתי לך את השורות הרלוונטיות:

3. כינים מעבירות מחלות

לא נכון. כיני ראש לא מעבירות מחלות. כינמת הגוף, שאינה קשורה לכינים שאנחנו מכירים וכמעט לא רואים אותה, מעבירה מחלות, אך זה סיפור שונה לגמרי. כיני הראש עלולות לגרום לגרד, לאי נוחות ולתחושה לא נעימה, אבל לא יותר מכך.  מה שכן, גרד קשה יכול ליצור זיהום משני שלא קשור באופן ישיר לכינים

http://atmag.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94/%D7%9B%D7%90%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%A9

העתקתי לך את השורות הרלוונטיות:

בניגוד לסברה הרווחת, ד"ר זבולונוב מבקש להדגיש שהכינה אינה מעבירה מחלות. עם זאת, הגירוד שנוצר כתוצאה מהעקצוץ עלול לגרום לפציעת העור, לזיהום משני בעור הקרקפת ובמקרים נדירים יותר לתגובת יתר של בלוטות הלימפה. מעבר לכך, גירוד הראש הוא לרוב סימן אופייני להימצאות כינים, המתחיל כחודשיים לאחר העקיצה הראשונה.

http://www.resultz.co.il/%D7%93%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A7-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%94/

העתקתי לך את השורות הרלוונטיות:

האם כינים מעבירות מחלות?

תשובה: הכינה עצמה אינה מעבירה מחלות. אך תופעת הגירוד של עור הקרקפת עשויה לחשוף את הילד או הילדה לזיהום.

בקיצור,

אי אפשר לעשות מחקר על עצמך ועל סמך זה לבסס הכללות לכולם.

אני מעדיף שינשכו אותי מלהידבק בדבר הטורדני הזה, הגירודים המשגעים האלה גרועים יותר מכאב וגם הרבה יותר קשה להיפטר מהם בניגוד לכאב שעובר תוך כמה דקות (אנחנו עדיין עם כינים כי הילד חוזר כל יום עם כינים מהמעון למרות שהוא עובר ניקוי על ערב).

אבל בעיקר מתסכלת אותי הנקודה שזה פשוט לא היה קורה אם כל ההורים היו מטפלים בילדים שלהם, למה צריך מלחמה ומניעה תמידית בגלל שיש ילד שנגוע באופן קבוע?

תודה, בכל אופן. ננסה.

כשגדולה שלי הלכה לגן טרום גננת אפילו אמרה באספת הורים שלא ראתה אצל אף אחת. תוך חודשיים כולן היו עם כנים. כי לא מוציאים עד הסוף. קשה לעבור עם מסרק בכל מקום כששער ארוך ועבה. ונגיד מי שבודק פעם בשבוע - בזמן הזה כבר הטילו ביצים והתרבו והדביקו הלאה.

כמו שכתבתי יש 2-3 ילדים שנגועים באופן קבוע (לדברי המטפלות), השאר מתנקים ונדבקים לסירוגין.

אם הייתי מחליט לדבר עם ההורים הייתי שואל מי הילדים (כי זה לצורך) ומדבר עם ההורים.

לאסוף את השיער היטב. בצמות לבנות (וגם לתינוקות בנים).

להקפיד על תפריט שמכיל B12 (ביצה כל יום, ויש גם בחמאה, בשר, כבד) - לויטמין הזה יש ריח אופייני כשהוא מופרש דרך הזיעה שדוחה את הכינים.

שמן אניס עוד יותר עוצמתי משמן רוזמרין. להוסיף כמה טיפות לשמפו.

הכוונה לשמן אתרי?

איפה להשיג? בסופר פארם?

תודה שבוע טוב!

כן. זה שמן אתרי.

חיפשתי בעדן טבע ולא היה להם.

בטוח יש בניצת הדובדבן וכאלה - חנויות טבע מתמחות.

להגיד להם שילד שכל הזמן נגוע , הכינים יכולות ממש לפצוע אותו וזה עלול לגרום לזיהום.

אני מכירה משפחה שהאמא מסכנה היתה חולה תקופה (צהבת), והכינים התפשטו באין מפריע...

כשהאמא החלימה בחסדי ה', המצב של אחד הילדים היה כל כך חמור - הכינים התחפרו בעור הקרקפת.

לא היה מנוס מלגלח את כל השיער ולטפל טיפול רפואי אגרסיבי.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בתור אמא לבנות גדולות אני יכולה לומר לכם בוודאות שזה עובר קרוב לגיל 12...ועד אז פשוט לסרק ולסרק.

מכיוון שהנטיה היא תלויה (גם) במצב הורמונלי

זה בדרך כלל עובר בגיל ההתבגרות.

אבל כמובן שזה אישי, יש כאלה שנדבקים בגיל מבוגר כמו שיש כאלה שגם בילדות לא נדבקים .

אישית אני נדבקתי המון כילדה עד גיל 13-14 , וכיום לא נדבקת אפילו שביתי חוזרת מהגן עם ראש מלא..

לשפוך עליה מים רותחים כשחוזר

לבנות אפשר ברט או מטפחת עם גומי

אחרים של חברות אחרות.

למעשה זאת הדברה לכל דבר...

אבל אם אין ברירה ואתם לא משיגים שליטה על המצב, אז כדאי.

לילדים לא השתמשתי.

השתמשתי על עצמי כשנדבקתי מהם כי לא הצלחתי לנקות בוודאות של 100%. וגם אז עשיתי שימוש חד פעמי בלבד.

הלכתי להביא את התכשיר שלנו מהמדף: אני השתמשתי ברידלייס של גילקופארם. כתוב שזה תוך 10 דק'.

על בסיס אותו חומר DIMETHICONE, כתוב אותו דבר על המנגנון הפיזיקאלי היחודי.

בכל אופן התחושה על הקרקפת היתה של חומר כימי.

מעתיקה את האזהרות בעלון למשתמש: 1. אין לבלוע

2. מאושר לשימוש מעל גיל שנתיים

3. הרחק מהישג ידם של ילדים ו/או תינוקות

4. בעת הטיפול יש להימנע מלהבות פתוחות, סיגריות, ומקורות הצתה אחרים.

5. להימנע ממגע בעינים בזמן שטיפת החומר מהשיער...(יש המשך).

6.במקרה של גירוי מקומי או פריחה יש להפסיק את השימוש במוצר...(יש המשך).

נכון, לא מכיל חומרי הדברה, אבל בכל אופן מדובר בחומר כימי חזק פעיל יותר משמן או חומץ.

אבל גם אם עובד- הכי חשוב זה למנוע אח"כ...

לא מיידעות את ההורים, פשוט מסרקות וזהו.

מטפלות צדיקות, אין מה לומר...

מנהלת המעון צריכה לפנות להורים.

כשהייתי ילדה בדקו כינים בבתי הספר,מי שנדבק וקיבל פתק מאחות זו היתה בושה גדולה..

היום הגענו לקיצוניות שניה,שזה "אין" ואסור להעיר להורים.

נראה לי שחוזר מנכ"ל לא מקל לא המורים והגננות בענין.

מה שעוזר:סרוק  סרוק,שמן עץ התה,רוזמרין ,תכשיר בשם "הידרין" -מכיל חומר שעוטף את הכינ ים "בפלסטיק וחונק אותם. להשתמש במסרק שדומה למסרק של פעם "לוכדן"(יש ללי אתו מעל 20 שנה) ראיתי בסופר פארם משהוא דומה ,מחיר בערך 45השקלים.רציתי לקנות שהמסרק עתיק שלי נעלם,אבל מצאתי אותו אחרי כמה ימים.

להוציא את הביצים ידנית,עבודה סיזיפית אבל משתלמת.

יש סיכות ששמים בהם שמן רוזמרין-לא יודעת את השם.

זה תלוי p.h  של העור.

לקראת גיל התבגרות,זה עובר.

גם כי הילדים גדללים,ומטפלים בעצמם,וגם בגלל השינויים של גיל ההתבגרות.

של המלצות איך להפטר מהכינים ועל הצורך לחפוף ולסרק יוםיום- כ יש הורים חסרי אונים שהתיאשו והרימו ידיים

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...