(את מוכנה ללמד אותי איך עושים אתזה?)

זה,

וגם אני פשוט מכניסה לי לראש שכמה זה טוב וכיף..

מחשבת יוצרת מציאות.

אז עובדים עלזה.

 

אה, אני גם ממלאה את עצמי בדברים אחרים כדי לא לחשוב עלזה,מבינה?)

כאליו אני צריכה לעבוד עלזה. אבל זה קשה לי

 

את יודעת מה אני הכי שונאת?

מכירה את הימים האלו שאתה קם בבוקר ומחליט שהיום אתה מאושר?

ואז באה מישי ובלי טיפת מחשבה הורסת לך את כל היום? את זה אני שונאת. מאד.)

פוף, זה מעצבן.

אגלה לך סוד, זה יותר מעצבן שהעצב קשור לכאן, לערוץ.

מבינה?)

ובגלל זה אפילו לפעמים נשברים.

 

ומבינה. יותר מדי מבינה.)

תתחילי לריב עם הרגש.

 

אבל יוצאים עם חברות עד עכשיוו, ואז מיטה וסרט ופף, העברת אתזה מהראש עד למחר.)

שיהיה בעז"ה לשתינו)

 

ובכיף)

ואז זה בהחלט עדיף)

ואז איך היא משתקמת ובסופ מתחתנת.

ככה הבנתי, משו כזה.

עוד לא קראתי, מחכה שזה יגיע בכליון עיניים.

 

 

בת כמה את בכלל?

(פשוט יש עוד ספר שהוא פסיעות של חול..)

או הסוגריים רודפות אותי.

וכן, זה ספר מדהים. ואני אוהבת אותו ממש.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בפרטי?

קראתי פרק אחד ובכיתי

ואז התאהבתי

ואז אני מחכה לו.

 

 

 

בפרטי. חכי לי

כיפלך שעדיין לא קראת אותו.

באלי לקרוא אותו עכשיו בפעם הראשונה.

 

 

 

 

טוב.

חייבת שהשבוע זה כבר יגיע.

 

מקסימום,אוטוטו מומלדת.

נברש מאמאבא לקנות לי אתזה

והוא גם נורא עצוב ואסור לקרוא אותו בשבת כי זה מעציב.
אבל אני קוראת אותו בשבתות רק, וזה מן תחביב כזה. להירדם עם סיפור כזה לפני השינה.
אבל אם את רגישה זה יכול נורא להבכי אותך כי זה מתואר בצורה מדהימה ואת ממש יכולה להיכנס לסיטואציה

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

למה לא דיברתם ששאלתי?

 

 

של מי הספר?

 

 

אם כי מבכיא ופיגוע לא בא לי טוב עכשיו

 

 

נעשיתי מכורה לספרים

היום סיימתי ספר והזלתי לגמרי דמעה על זה שהמתיקות הזו נגמרה

טוב אולי אקרא פעם אחרי שאסיים את כל הרשימה שיש לי עוד לקרוא

 

אם היתה לי ערימת ספרים ענקית עכשיו ליד המיטה הייתי נורא שמחה

אבל יש לי רק שני ספרים ואני מפחדת נורא לסיים אותם.

 

 

חבל

 

פרק ראשון יש באינטרנט.

ממליצה בחום.

 

אני רגישה,

מאוד.

 

אני יודעת שאני אבכה.

אבל זה שווה את זה.

 

בדיוק היום מישי אמרה לי - "ואי, איזה אומץ ישלך".

ולא הבנתי למה.

ואז היא הצביעה על הרקע של ההודעות.

תמונה של שלשת החטופים.

ואכן.

צמרמורת.

 

ואני בכלל לא בכיתי בו..

אוי, איזה אכזרית אני!!