ובינתיים אני ממליצה להחליט לגופו של עניין בכל מקרה איפה מתאים לך להיענות לו ואיפה לא (אם מתחשק לך לקרוא את זה בקצת יותר ארוך, כאן פירטתי), ולהוסיף חיבוק בכל הזדמנות שאפשר

נניח. "כדאי לך לאכול עכשיו, כדי שלא תהיה רעב כשתלך לישון, אתה זוכר כמה היה לא נעים אתמול?"

איזה בעסה! נזכרת שאתה רוצה לאכול! 

אתה רוצה עכשיו חתיכה קטנה של תפוח או של מלפפון?

לתת את מה שהוא רוצה ממש בקטנה - גם הוא מרגיש שקיבל מה שרצה (אני מקווה) וגם לא מקבל עכשיו ארוחה שלמה.

או "במה רצית לשחק בבית? אתה רוצה שנהיה קצת בגינה ואז נחזור ותשחק בבית?" הרי בלאו הכי ברגע שיגיע לגינה ישכח שבכלל רצה לשחק בבית...

בשינה אני מעריכה שהוא לא שכח ונזכר, אלא סתם מנסה לדחות את הרגע המר שהולכים לישון...

את הרי נתת לו ארוחת ערב וראית שהוא אכל ואם לא עבר הרבה זמן אז הוא לא רעב.

אותו דבר עם גינה - אולי הוא פשוט עייף ואין כוח ללכת. 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות