שרה מדהים!

הרב פוסק בילקוט יוסף שאסור לשמוע שירים כל השנה חוץ משירי קודש...

הוא לא כותב שיר דוקא, אלא קול הערוה.

"וְאָסוּר לִשְׁמֹעַ קוֹל עֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ."(שו"ע אה"ע סי' כ"א סעיף א)

לא לגבי שירה בפה.

הרב עובדיה ביביע אומר חלק א' סימן יב כותב שאם זה לא ישירות ממנה אלא ע"י מכשירי חשמל - מותר, ובתנאי שאינו יודע איך היא נראית.

מגעיל אותי לראות שאלה כזאת, שלא מחפשת מה אומרת ההלכה, אלא למצוא שמותר.

למישהוא אז בימקום לימצוא התרים הוא בודק מה ההלכה אומרת במקום סתם להחמיר..

לפעמים אנשים רוצים הכשר, ולא באמת אכפת להם מי/מה אומר להם שמותר, העיקר שקוראים לו "רב" וכו'.

הפואנטה היא שחז"ל קבעו שקול באישה ערוה (ברכות כ"ד ע"א).

קבעו שזה ערוה בגלל הפסוק "כי קולך ערב"

ואומר רש"י: מדמשבח לה קרא בגוה שמע מינה תאוה היא.

כלומר: מזה שהפסוק משבח את הקול, אנו מבינים שקול אישה הוא תאוה.

ואת זה כבר כל אחד מסביר אחרת...

האם זה אסור משום שיבוא להסתכל באישה השרה ויבוא להרהורי עבירה, או שבעצם שמיעת קול אישה יש משום איסור הנאה מערווה.

תלוי בתנאים- מכשיר חשמלי, מקהלה, מכיר מראה וכו'

הוא רוצה שנחפש את האמת ולא את המותר.

לא כל דבר בעולם הוא כן או לא. יש אפור - ולפעמים זה שמשהו אינו אסור לא הופך אותו למותר.

אנחנו יכולים להגיע, לא יכולים לדעת שהגענו

זה שאנחנו לא יודעים שהגענו לא סותר את זה שהגענו

וממילא את זה שעלינו לשאוף לעמול ולהתאמץ הגיע לכך

כשרב מתיר בשאלה הלכתית הוא לא חושב "זה הגוון הלגיטימי הפרטי שלי באמת"

הוא חושב שהוא צודק והאמת איתו והרבנים שמחמירים טועים

וכן להיפך

יש לך עוד כמה שעות לעבוד על זה, והדרך ארוכה.

תורה מביאה לידי זהירות, 
זהירות מביאה לידי זריזוות, 
זריזות מביאה לידי נקיות, 
נקיות מביאה לידי פרישות, 
פרישות מביאה לידי טהרה, 
טהרה מביאה לידי קדושה, 
קדושה מביאה לידי ענוה, 
ענוה מביאה לידי יראת חטא, 
יראת חטא מביאה לידי חסידות, 
חסידות מביאה לידי רוח הקודש, 

[והנבואה עד כמה שאני מבין היא עוד רמה גבוהה יותר של רוח הקודש].

כמו שנאמר יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה..  אלא שאין דורו זכאי לכך.

האם דורנו ראוי לכך - איני יודע.

איך מגיעים למדרגה שהדור יהיה ראוי לכך - גם איני יודע.

איך יחיד מגיע למדרגה שהוא ראוי לנבואה - נתתי מרשם כללי מרבי פנחס בן יאיר, אבל באופן יותר מפורט גם איני יודע.

ולכן זה לא חייב להופיע בהלכות.

הרמב"ם במורה נבוכים מתייחס לסילוק הנבואה-

בפרק לו-

...ולפיכך תמצא שהנביאים שבתה נבואתם בזמן האבל או הכעס וכיוצא בהם, כבר ידעת אמרם אין הנבואה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות... וזוהי הסיבה העצמית הקרובה לסילוק הנבואה בזמן הגלות בלי ספק, איזו עצלות או עצבות יהיו לאדם באיזה מצב שיהיה יותר מהיותו עבד נשלט ומשועבד לכסילים הרשעים, אשר כללו העדר ההגיון האמיתי וכללות התאוות הבהמיות ואין לאל ידך, ובכך יועדנו, והוא אשר רצה באומרו ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו, ואמר מלכה ושריה בגויים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מה', וזה נכון וסיבתו ברורה, כי הכלי [צלילות הדעת ושלמות המחשבה - הערת הרב קאפח]. כבר בטל. 

והוא גם הסיבה בשיבת הנבואה לנו כפי שהייתה לימות המשיח מהרה יגלה כמו שהובטח. 

[יש גם הסברים אחרים].

אמרתי שנבואה תלויה בדור.

איך היא תלויה בדור?

אפשר להגיד שזה עניין של רמה רוחנית פשוטה, שתלויה במעשי הדור.

אפשר להגיד שזה תלוי במצב החיצוני שנובע מהמצב הנפשי. [וקשור בעקיפין גם למצב הרוחני. (וכפי שהבאתי מהמורה נבוכים).

אפשר לומר שזה קשור תהליך הסטורים-רוחניים רחבים יותר. [מופיע בגר"א ועוד שסילוק הנבואה קשור לביטול יצר הרע של ע"ז].

אני לא יודע לפי כל הדברים האלה האם יש אפשרות לאדם להגיע לנבואה בדור שלנו. ודאי שהנבואה עוד צפויה לחזור, כחלק מתהליכי הגאולה.

אבל אני חושב ששם מדובר שכאשר ביטלו את יצר ע''ז פסקה הנבואה [כתוצאה של הביטול]

ולכן כל עוד היצר לא חזר אין אפשרות לנבואה

אומרים שהעולם מתחיל לחזור לקדמותו, בעניין יצר הע"ז (השאיפה לקרבה לה'  [עין איה איפשהו]) ו"הוא ימשול בך" וכן "בזעת אפך תאכל לחם" וכו'.

כמו"כ אני גם מפרגן ל@די"מ ומסכים שאפשר להגיע היום לנבואה.

בכללי אני לא כ"כ מסכים עם ה"ירידת הדורות" - זה בפועל, אבל בכח, זה כמו שהאדמו"ר מפיאסצנא כתב בהקדמה לחובת התלמידים שהאדם יכול להגיע להיות כמו כל מי שקדם לו, כולל תנאים, נביאים, אברהם אבינו (חוץ ממרע"ה) וכו' וכן הגמ' "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי" שיש יכולת להגיע, רק שככל שהדורות עוברים נהיה הקושי להגיע לנבואה/גדלות כמו בדורות הקודמים קשה יותר.

ויש הלכה מפורשת שאסור לבן להתפלל בשעה שהוא שומע קול של בנות......

פשוט חוסר התחשבות, וגם חוסר מודעות!!!!

אבל לא בגלל זה אלא בגלל שזה בית כנסת שבהגדה הוא מקום תפילה.

גם ברחוב הייתי אומר את זה כי זה מקום ציבורי, אבל בכותל ברור.

תביא רשימה

http://ph.yhb.org.il/09-06-11/

http://www.yeshiva.org.il/midrash/1831

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...