פשוט תגידי לו. כמו שיחת 'יחסינו לאן', בדיוק מה שכתבת כאן: תקשיב, אתה מוצא חן בעיניי מאד. אבל אני חייבת מישהו שמשקיע בעצמו יותר, בדברים הכי בסיסיים. אני לא מצפה שתתחיל לקנות מותגים בחנויות יוקרה, אבל וכו' (השלימי כראות עינייך). לגמרי לגיטימי להציב גבולות (ודווקא מפני שהיתה לך סבלנות כל הזמן הזה והתעלמת מההיבט הזה והתמקדת בו כאדם). 

בחור שמישהי מוצאת חן בעיניו - יהיה מוכן לעשות הרבה כדי להשתנות בשבילה. זה גם יכול להיות מחוסר מודעות. לא תמיד זה 'אידיאולוגיה' (ואני מקווה שזה לא מאידיאולוגיה). 

אם אתם מגיעים לשלב של פגישה עם ההורים - את יכולה גם להעביר לו את המסר דרך אחד ההורים (ככה"נ האמא). 

פשוט כתבת 'חייבת את עזרתכן'. 

בכל אופן - אל תתחילי עם זה. כשאתם בשיחה הזאת של 'יחסינו לאן', תתחילי דווקא עם כמה את מעריכה אותו ומתרשמת ממנו; ואחרי שתביני מה ההתייחסות שלו לקשר, תגידי שיש גם משהו שמקשה עלייך, ותגיעי לעניין שלשמו נתכנסנו. 

ראה כאן: א. עשית זאת שוב - לקראת נישואין וזוגיות

אתה צריך ללמוד לזהות הומור יבש

ב"ה זה היה רק לבוש לא מותאם בעיני ומידות גדולות ולא ריח.. אבל באמת אחרי החתונה יש לך בדר"כ יותר מקום לקנות לו/איתו את הבגדים.

יש לי תחושה שאם הוא באמת בן תורה וכך מתלבש, זה לא אידאולוגיה.

אישית, משכתי עוד בלי להגיד וכשהקשר יותר זרם, הגבתי על זה בחיוך.. כששאל יותר, הסברתי יותר..

בהצלחה!

אז אולי דווקא יש בה משהו. 

סתם לתשומת לבך: לזרוק משפט כזה כתגובה למענה מפורט מבלי לנמק - זה "לא רעיון טוב"!

אבל שיהיה לך ערב נעים.  

שאם הייתי מגלה שמנסים לרמוז לי משהו סחור סחור, הייתי מתחרפן...

למרות שכמובן זה תלוי באיזה אופן אומרים לי את זה.

אם אתם זוכרים משרשורים קודמים, יש לי חולשה לבנות שלא מודעות לנשיותן (שימו לב לניסוח, יש להן, רק שהן לא מודעות לזה)

זה ידליק אותי, ואם יפריע לי משהו ספציפי, אעיר בשילוב כמויות של ביטויי הערצה (:

במיוחד בחורי ישיבה קצת או קצת הרבה מרחפים, ולכן יש למצוא את הדרך או ישירות

או דרך צד שלישי להסביר להם שיתחילו לנחות לקרקע וזהו, אין פה שום דבר בעייתי

שמעתי על מספיק אנשים שאחרי החתונה האישה שלהם החליפה להם את כל הארון בגדים

ואפילו את צורת הלבוש. צריך רק לבדוק האם יש עקשנות מצדו על העניין גם אחרי שהסבירו

לו או שהוא מוכן לשמוע, אם מוכן לשמוע אין לייחס לבעיות אלו שום חשיבות.

לגרום לו להחליף משקפיים דרכי. "תגידי לו שהמשקפיים מכוערות, ושהוא צריך חדשות."

ואני הייתי כזו מעופפת שלא הבנתי בכלל מה הבעיה במשקפיים שלו ולמה היא לא אומרת לו בעצמה....

מזדקנים...

לחתוך על מראה חיצוני, בד"כ מדובר על משהו שא"א לשנות (אלא רק באמצעות ניתוחים פלסטיים וכד').

במקרה שלך צריך לשנות משהו באופי ובהתנהגות שלו..

אם הצלחת לראות את היופי שבו למרות הסירחון וכו',

אז כנראה שלא מדובר על סירחון מי יודע מה..

אשמח לעזור לך בפרטי..

אבל זה גם לא אופי והתנהגות כי היא אומרת שיש לו פנימיות מדהימה.

זה בסך הכל טעם בתחום הלבוש והרגלי הגיינה.

יש לה עכשיו הזדמנות פז לבחון את הקשר ביניהם, עד כמה היא מרגישה בנח איתו לשתף אותו בנושאים כאלה.

באמת אין לה מה לסגור את השידוך הזה עד שלא ילמדו לשתף אחד את השני בעניינים האלה. זו אחלה הכנה ותרגול לחיי זוגיות ולכל ההתנגשויות שיכולות להיות להם בעתיד.

את חייבת לדבר איתו על זה או בצורה ישירה או דרך מישהו אחר

ואז לבדוק אם מתאים לך

זוגיות זה כולל קירבה פיסית ואם הוא דוחה אותך זו סיבה מאוד לגיטימית לחתוך

לא חייב שיהיה יפה במיוחד אבל שנראה טוב

וריח זה דבר חשוב מאוד

העניין שציינת לגבי המראה החיצוני הוא בלבוש ולא ביופי שלו עצמו כך שתוכלי לשנות אותו ללא בעיה.

אחותי התחתנה עם מישהו שלא היה מתלבש בכלל יפה ולא מתקלח ולא גוזז ציפורניים ועוד כמה דברים והוא השתנה 180 מעלות. האמת אבל שגם חלק גדול זה מאיתנו בגלל שהוא היה גר איתנו בבית אז הוא ראה איך אורח החיים מתנהלים פה לעומת הבית שלו והשתנה לפי זה.

לדעתי את לא צריכה להימנע מלהמשיך את השידוך איתו מכוון שזה דבר שניתן לשנותו ללא בעיה.

טבע העולם שרוב הגברים נמשכים אחרי הנשים. זה דבר פעוט מאוד. אם תסבירו לו זאת בצורה יפה הוא יקבל את דבריך ללא פגע.

כמובן שאני לא מצדיק את זה שהוא הגיע לפגישה שלכם אחרי הלימודים ולא התקלח והחליף בגדים ובא יפה ומריח טוב מכוון שאחרי הכול לא כול שני וחמישי אתה פוגש מישהי ועוד שהיא יכולה להיות אישתך לעתיד אז קצת רושם טוב ונעים.

אך אם לא פסלת אותו אז ונתת לו הזתמנות איך צורך שעכשיו כן תפסלי אותו אחרי שהכרת אדם עם פנימיות מדהימה וקדושה כמו שאמרת בעצמך.

אני חושב לפי מה שאמרת שהוא מאוד תורני אם תדברי איתו על כך הוא לא יפגע ואף יבין.

את הגבר איך להתלבש וזה ממש בסדר

אני עצמי חשבתי שזה יפה שהגדים גדולים עלי ואחרי שהתחתנתי אשתי לימדה אותי איך להתלבש זה פשוט משהו שגבר לא לומד מעצמו באופן טבעי, בניגוד לאשה. 

בקשר להיגנה זו כבר יכולה להיות בעיה באופי בעיה שקשה לשנות ואסור לבנות על זה

אבל מצד שני זה גם יכול להיות משהו פשוט של הרגל שניתן לשנות אני לא מכיר את הבחור כדי להגיד לך

יכול להיות מאוד שקצת עידוד שלך יכול לגרום לו להשתנות באופן מידי ובקלות. 

הבעיה אצל בחורים שהם לא מריחים את זה ולא מודעים בכלל לבעיה בתחום הזה והם צריכים שמישהו ילמד אותם את זה

בניגוד לבנות שהנושא בא להן באופן טבעי. 

לפני החתונה לראות שהוא מסוגל להשתנות עוד לפני. 

וזה דבר שניתן לשנותו. יש כאלה שזה יהיה קל אצלם ויש כאלה שיצטרכו קצת עבודה.

כמובן שאת הכול צריך להסדיר ביניהם לפני.

בהצחלה בשידוך.

כמו שיש גברים יש גם נשים. אין לי מושג מהיכן הבאת זאת שגברים פחות מריחים טוב ולא יודעים להתלבש.

פשוט טבע הנשים להתייפות זה הכול.

אני מסכים איתך שהתופעה הזו  יותר מצויה בגברים מאשר נשים אבל לא צריך להכליל את כל הגברים כמו שאתה עשית.

לגבי ההיגיינה.

תעיין בשורות האחרונות.

מדבר על כל הגברים

סתם שאלמד להתנסח יותר בבהירות להבא...

שתי שורות אחרונות לגבי הההיגיינה.

ציטוט: "הבעיה אצל בחורים שהם לא מריחים את זה ולא מודעים בכלל לבעיה בתחום הזה והם צריכים שמישהו ילמד אותם את זה

בניגוד לבנות שהנושא בא להן באופן טבעי."

אלו דברים לגמרי חיצוניים שניתנים בקלות לשינוי, בניגוד לתכונות אופי או הרגלי התנהגות אחרים שאותם דווקא קשה מאוד לשנות. אני עצמי דחפתי לשינוי כזה של בעלי, הוא מצדו נענה בשמחה ולאט לאט החלפנו את הביגוד עד שהיה כולו לטעמי.  אדם שהוא בעל עומק כמו שאת מתארת יסתגל בקלות וישמח לשנות דברים כאלה למענך... כמובן, אם הוא בעניין... 

משמח לשמוע שאתם מתקדמים מהר בקשר וממה שכתבת אני מבין שמה שמפריע לך זה הלבוש, חוסר ההגיינה וכו' ולא המראה עצמו של הבחור. כאדם נשוי, אני ממש מבין אותך והנושאים שמפריעים לך עלולים להפריע עוד יותר אחרי החתונה בע"ה, אבל מכיוון שאלו דברים שניתנים לשינוי חבל לוותר עליו. 

אני מציע לך לפנות בדיסקרטיות לאחד הר"מים שלו ולבקש שיעביר שיעור בנושא עם המלצות ספציפיות איך להשקיע בלבוש והגיינה בדייטים, בתקווה שהוא ישמע ויפנים את העניין. אם זה לא עוזר, אפשר לפנות לאחד החברים או האחים שלו, שיזמו איתו שיחה, אקראית כביכול, בלי להזכיר אותך או את הקשר איתך כמובן.

בהצלחה!

כמו שאת אומרת אולי באמת מדובר בבחור איכותי ורציני, וחיצוניות היא באמת רק חיצוניות.

ונכון שזה בלתי אפשרי לסגור עם בחור שאת סולדת מהצורה בה הוא משקיע בעצמו.

אז אני מציע אולי לפנות לאדם שקרוב אליו כמו ר"מ בישיבה שלו או משהו כזה שידבר איתו על זה, כמובן באופן חכם שלא יווצר הרושם שאת שלחת אותו וכו', ושאותו גורם ינסה להבין מה המקום או היחס הנפשי של האדם לכל הנושא הזה, ייתכן שזו רק חוסר שימת לב כמו שיש אצל הרבה בחורים, וייתכן שזה יחס יותר עקרוני, אחרי זה אולי יהיה לך כיוון יותר ברור.

אגב אני לא חושב שיש בזה בעיה מוסרית בשום אופן

כפי שאני מכירה הרבה בעולם הישיבות לא מודעים לצורך ביציאה מסודרת ונקיה. היות שהבחורים יוצאים לפגישות מהישיבה (ורחוקים כבר שנים מהסינר של אמא לטוב ולרע), יתכן מאד שזה לא בכלל באופיו, אלא לא שם לב לעניין, ומישהו צריך להטות את תשומת ליבו לכך. (ישנן ישיבות שמדריכים היום את הבחורים ליציאה מכובדת: לבוש נקי, צחצוח שינים, מקלחת וכדו')

לא כדאי לחכות ל"את שתחליטי אחר נישואין! "

מזדהה שכדאי לפנות לרב בישיבה, חבר, אולי מי שהיציע/ה שידברו איתו בנושא.

אם ישנה, הרי זו רק חיצוניות הניתנת ברצון ובמודעות לשינוי,

ואם לא, עדות לכך שזה לא מה שמתאים לך.

                    בהצלחה!

לא מכירה הרבה גברים, אבל יש אחד שאני מכירה דיי טוב (התחתנו במקרה לפני כמה שנים )

לדעתי, אם הייתי אומרת לו שיקפיד על ההופעה לפני שהתחתנו- לא היה לו מושג מה אני רוצה ממנו (הוא לא היה מוזנח, אבל ללא ספק טעון שיפור..)

אחרי החתונה אני התחלתי לאט לאט לדבר על התאמת צבעים, לקנות חולות חדשות, לזרוק את הישנות..

הרי זאת באמת את שתקני את הבגדים אחרי החתונה- מבחינתם הם ילבשו את אותו דבר שנים! (בלי לפגוע, הרוב..)

אולי כדאי רק לשים לב שיש את הרצון להשתנות, אבל לקחת גם בחשבון שהם לא תמיד רואים את הדברים כמונו, ויכול להיות שלא יהיה להם ברור בכלל מה לא בסדר, ולכן לא תראי שום שינוי.

שוב, זה מההיכרות שלי עם האחד שלי. אבל הייתי מאוד מתבאסת אם הייתי מפספסת אותו בגלל הדבר הזה..

אין לי מושג . ממש לא יודעת . 

מה שבטוח -אם לחתוך -לא להסביר לו למה . זה סתם פוגע , ולרוב אנשים מגיבים במגננה לביקורת. 

אם לא לחתוך -אז לודא שאת שלמה עם הכל ,וזה כולל הריח -כי הריח לא יעלם לשום מקום . 

החליט בסוף. אני מאמין שזו לא תיהיה בעיה בשבילו.

אגב לגבי המראה את יכולת לרשום את זה בצורה קצת יותר יפה. לפי דעתי זה לא מכבד את אח שלנו הצדיק וגם אותך אפילו איך שאת רושמת את זה. "לא עפה עליו" נשמע קצת רע. את יכולה לרשום שאת לא מתחברת ליופי שלו שזה נשמע הרבה יותר יפה ומכבד. זו דעתי לפחות.

יש המון סוגי אנשים שהם לא תמיד הכי נקיים או מסודרים או יפים אבל צריך להתייחס אליהם בכבוד אפילו שרק מדברים עליהם.

חוץ מזה שלגבי היופי זה דבר שלא ניתן לשינוי. הקב"ה ברא הרבה מראות חלקם יפים וחלקם פחות יפים אז אם את לא ממש מתחברת ליופי שלו כדאי מאוד שתשקלי טוב טוב את הבחירות שלך כי זה שהוא שקדן בלימוד שלו לא יעזור לך לחיות  איתו סוף כול סוף לכול החיים מכוון שהיופי בסופו של דבר מהווה מכשול.

שיהיה לך בהצלחה.

זה באמת מקום לרחף בו.

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.