פשוט תגידי לו. כמו שיחת 'יחסינו לאן', בדיוק מה שכתבת כאן: תקשיב, אתה מוצא חן בעיניי מאד. אבל אני חייבת מישהו שמשקיע בעצמו יותר, בדברים הכי בסיסיים. אני לא מצפה שתתחיל לקנות מותגים בחנויות יוקרה, אבל וכו' (השלימי כראות עינייך). לגמרי לגיטימי להציב גבולות (ודווקא מפני שהיתה לך סבלנות כל הזמן הזה והתעלמת מההיבט הזה והתמקדת בו כאדם). 

בחור שמישהי מוצאת חן בעיניו - יהיה מוכן לעשות הרבה כדי להשתנות בשבילה. זה גם יכול להיות מחוסר מודעות. לא תמיד זה 'אידיאולוגיה' (ואני מקווה שזה לא מאידיאולוגיה). 

אם אתם מגיעים לשלב של פגישה עם ההורים - את יכולה גם להעביר לו את המסר דרך אחד ההורים (ככה"נ האמא). 

פשוט כתבת 'חייבת את עזרתכן'. 

בכל אופן - אל תתחילי עם זה. כשאתם בשיחה הזאת של 'יחסינו לאן', תתחילי דווקא עם כמה את מעריכה אותו ומתרשמת ממנו; ואחרי שתביני מה ההתייחסות שלו לקשר, תגידי שיש גם משהו שמקשה עלייך, ותגיעי לעניין שלשמו נתכנסנו. 

ראה כאן: א. עשית זאת שוב - לקראת נישואין וזוגיות

אתה צריך ללמוד לזהות הומור יבש

ב"ה זה היה רק לבוש לא מותאם בעיני ומידות גדולות ולא ריח.. אבל באמת אחרי החתונה יש לך בדר"כ יותר מקום לקנות לו/איתו את הבגדים.

יש לי תחושה שאם הוא באמת בן תורה וכך מתלבש, זה לא אידאולוגיה.

אישית, משכתי עוד בלי להגיד וכשהקשר יותר זרם, הגבתי על זה בחיוך.. כששאל יותר, הסברתי יותר..

בהצלחה!

אז אולי דווקא יש בה משהו. 

סתם לתשומת לבך: לזרוק משפט כזה כתגובה למענה מפורט מבלי לנמק - זה "לא רעיון טוב"!

אבל שיהיה לך ערב נעים.  

שאם הייתי מגלה שמנסים לרמוז לי משהו סחור סחור, הייתי מתחרפן...

למרות שכמובן זה תלוי באיזה אופן אומרים לי את זה.

אם אתם זוכרים משרשורים קודמים, יש לי חולשה לבנות שלא מודעות לנשיותן (שימו לב לניסוח, יש להן, רק שהן לא מודעות לזה)

זה ידליק אותי, ואם יפריע לי משהו ספציפי, אעיר בשילוב כמויות של ביטויי הערצה (:

במיוחד בחורי ישיבה קצת או קצת הרבה מרחפים, ולכן יש למצוא את הדרך או ישירות

או דרך צד שלישי להסביר להם שיתחילו לנחות לקרקע וזהו, אין פה שום דבר בעייתי

שמעתי על מספיק אנשים שאחרי החתונה האישה שלהם החליפה להם את כל הארון בגדים

ואפילו את צורת הלבוש. צריך רק לבדוק האם יש עקשנות מצדו על העניין גם אחרי שהסבירו

לו או שהוא מוכן לשמוע, אם מוכן לשמוע אין לייחס לבעיות אלו שום חשיבות.

לגרום לו להחליף משקפיים דרכי. "תגידי לו שהמשקפיים מכוערות, ושהוא צריך חדשות."

ואני הייתי כזו מעופפת שלא הבנתי בכלל מה הבעיה במשקפיים שלו ולמה היא לא אומרת לו בעצמה....

מזדקנים...

לחתוך על מראה חיצוני, בד"כ מדובר על משהו שא"א לשנות (אלא רק באמצעות ניתוחים פלסטיים וכד').

במקרה שלך צריך לשנות משהו באופי ובהתנהגות שלו..

אם הצלחת לראות את היופי שבו למרות הסירחון וכו',

אז כנראה שלא מדובר על סירחון מי יודע מה..

אשמח לעזור לך בפרטי..

אבל זה גם לא אופי והתנהגות כי היא אומרת שיש לו פנימיות מדהימה.

זה בסך הכל טעם בתחום הלבוש והרגלי הגיינה.

יש לה עכשיו הזדמנות פז לבחון את הקשר ביניהם, עד כמה היא מרגישה בנח איתו לשתף אותו בנושאים כאלה.

באמת אין לה מה לסגור את השידוך הזה עד שלא ילמדו לשתף אחד את השני בעניינים האלה. זו אחלה הכנה ותרגול לחיי זוגיות ולכל ההתנגשויות שיכולות להיות להם בעתיד.

את חייבת לדבר איתו על זה או בצורה ישירה או דרך מישהו אחר

ואז לבדוק אם מתאים לך

זוגיות זה כולל קירבה פיסית ואם הוא דוחה אותך זו סיבה מאוד לגיטימית לחתוך

לא חייב שיהיה יפה במיוחד אבל שנראה טוב

וריח זה דבר חשוב מאוד

העניין שציינת לגבי המראה החיצוני הוא בלבוש ולא ביופי שלו עצמו כך שתוכלי לשנות אותו ללא בעיה.

אחותי התחתנה עם מישהו שלא היה מתלבש בכלל יפה ולא מתקלח ולא גוזז ציפורניים ועוד כמה דברים והוא השתנה 180 מעלות. האמת אבל שגם חלק גדול זה מאיתנו בגלל שהוא היה גר איתנו בבית אז הוא ראה איך אורח החיים מתנהלים פה לעומת הבית שלו והשתנה לפי זה.

לדעתי את לא צריכה להימנע מלהמשיך את השידוך איתו מכוון שזה דבר שניתן לשנותו ללא בעיה.

טבע העולם שרוב הגברים נמשכים אחרי הנשים. זה דבר פעוט מאוד. אם תסבירו לו זאת בצורה יפה הוא יקבל את דבריך ללא פגע.

כמובן שאני לא מצדיק את זה שהוא הגיע לפגישה שלכם אחרי הלימודים ולא התקלח והחליף בגדים ובא יפה ומריח טוב מכוון שאחרי הכול לא כול שני וחמישי אתה פוגש מישהי ועוד שהיא יכולה להיות אישתך לעתיד אז קצת רושם טוב ונעים.

אך אם לא פסלת אותו אז ונתת לו הזתמנות איך צורך שעכשיו כן תפסלי אותו אחרי שהכרת אדם עם פנימיות מדהימה וקדושה כמו שאמרת בעצמך.

אני חושב לפי מה שאמרת שהוא מאוד תורני אם תדברי איתו על כך הוא לא יפגע ואף יבין.

את הגבר איך להתלבש וזה ממש בסדר

אני עצמי חשבתי שזה יפה שהגדים גדולים עלי ואחרי שהתחתנתי אשתי לימדה אותי איך להתלבש זה פשוט משהו שגבר לא לומד מעצמו באופן טבעי, בניגוד לאשה. 

בקשר להיגנה זו כבר יכולה להיות בעיה באופי בעיה שקשה לשנות ואסור לבנות על זה

אבל מצד שני זה גם יכול להיות משהו פשוט של הרגל שניתן לשנות אני לא מכיר את הבחור כדי להגיד לך

יכול להיות מאוד שקצת עידוד שלך יכול לגרום לו להשתנות באופן מידי ובקלות. 

הבעיה אצל בחורים שהם לא מריחים את זה ולא מודעים בכלל לבעיה בתחום הזה והם צריכים שמישהו ילמד אותם את זה

בניגוד לבנות שהנושא בא להן באופן טבעי. 

לפני החתונה לראות שהוא מסוגל להשתנות עוד לפני. 

וזה דבר שניתן לשנותו. יש כאלה שזה יהיה קל אצלם ויש כאלה שיצטרכו קצת עבודה.

כמובן שאת הכול צריך להסדיר ביניהם לפני.

בהצחלה בשידוך.

כמו שיש גברים יש גם נשים. אין לי מושג מהיכן הבאת זאת שגברים פחות מריחים טוב ולא יודעים להתלבש.

פשוט טבע הנשים להתייפות זה הכול.

אני מסכים איתך שהתופעה הזו  יותר מצויה בגברים מאשר נשים אבל לא צריך להכליל את כל הגברים כמו שאתה עשית.

לגבי ההיגיינה.

תעיין בשורות האחרונות.

מדבר על כל הגברים

סתם שאלמד להתנסח יותר בבהירות להבא...

שתי שורות אחרונות לגבי הההיגיינה.

ציטוט: "הבעיה אצל בחורים שהם לא מריחים את זה ולא מודעים בכלל לבעיה בתחום הזה והם צריכים שמישהו ילמד אותם את זה

בניגוד לבנות שהנושא בא להן באופן טבעי."

אלו דברים לגמרי חיצוניים שניתנים בקלות לשינוי, בניגוד לתכונות אופי או הרגלי התנהגות אחרים שאותם דווקא קשה מאוד לשנות. אני עצמי דחפתי לשינוי כזה של בעלי, הוא מצדו נענה בשמחה ולאט לאט החלפנו את הביגוד עד שהיה כולו לטעמי.  אדם שהוא בעל עומק כמו שאת מתארת יסתגל בקלות וישמח לשנות דברים כאלה למענך... כמובן, אם הוא בעניין... 

משמח לשמוע שאתם מתקדמים מהר בקשר וממה שכתבת אני מבין שמה שמפריע לך זה הלבוש, חוסר ההגיינה וכו' ולא המראה עצמו של הבחור. כאדם נשוי, אני ממש מבין אותך והנושאים שמפריעים לך עלולים להפריע עוד יותר אחרי החתונה בע"ה, אבל מכיוון שאלו דברים שניתנים לשינוי חבל לוותר עליו. 

אני מציע לך לפנות בדיסקרטיות לאחד הר"מים שלו ולבקש שיעביר שיעור בנושא עם המלצות ספציפיות איך להשקיע בלבוש והגיינה בדייטים, בתקווה שהוא ישמע ויפנים את העניין. אם זה לא עוזר, אפשר לפנות לאחד החברים או האחים שלו, שיזמו איתו שיחה, אקראית כביכול, בלי להזכיר אותך או את הקשר איתך כמובן.

בהצלחה!

כמו שאת אומרת אולי באמת מדובר בבחור איכותי ורציני, וחיצוניות היא באמת רק חיצוניות.

ונכון שזה בלתי אפשרי לסגור עם בחור שאת סולדת מהצורה בה הוא משקיע בעצמו.

אז אני מציע אולי לפנות לאדם שקרוב אליו כמו ר"מ בישיבה שלו או משהו כזה שידבר איתו על זה, כמובן באופן חכם שלא יווצר הרושם שאת שלחת אותו וכו', ושאותו גורם ינסה להבין מה המקום או היחס הנפשי של האדם לכל הנושא הזה, ייתכן שזו רק חוסר שימת לב כמו שיש אצל הרבה בחורים, וייתכן שזה יחס יותר עקרוני, אחרי זה אולי יהיה לך כיוון יותר ברור.

אגב אני לא חושב שיש בזה בעיה מוסרית בשום אופן

כפי שאני מכירה הרבה בעולם הישיבות לא מודעים לצורך ביציאה מסודרת ונקיה. היות שהבחורים יוצאים לפגישות מהישיבה (ורחוקים כבר שנים מהסינר של אמא לטוב ולרע), יתכן מאד שזה לא בכלל באופיו, אלא לא שם לב לעניין, ומישהו צריך להטות את תשומת ליבו לכך. (ישנן ישיבות שמדריכים היום את הבחורים ליציאה מכובדת: לבוש נקי, צחצוח שינים, מקלחת וכדו')

לא כדאי לחכות ל"את שתחליטי אחר נישואין! "

מזדהה שכדאי לפנות לרב בישיבה, חבר, אולי מי שהיציע/ה שידברו איתו בנושא.

אם ישנה, הרי זו רק חיצוניות הניתנת ברצון ובמודעות לשינוי,

ואם לא, עדות לכך שזה לא מה שמתאים לך.

                    בהצלחה!

לא מכירה הרבה גברים, אבל יש אחד שאני מכירה דיי טוב (התחתנו במקרה לפני כמה שנים )

לדעתי, אם הייתי אומרת לו שיקפיד על ההופעה לפני שהתחתנו- לא היה לו מושג מה אני רוצה ממנו (הוא לא היה מוזנח, אבל ללא ספק טעון שיפור..)

אחרי החתונה אני התחלתי לאט לאט לדבר על התאמת צבעים, לקנות חולות חדשות, לזרוק את הישנות..

הרי זאת באמת את שתקני את הבגדים אחרי החתונה- מבחינתם הם ילבשו את אותו דבר שנים! (בלי לפגוע, הרוב..)

אולי כדאי רק לשים לב שיש את הרצון להשתנות, אבל לקחת גם בחשבון שהם לא תמיד רואים את הדברים כמונו, ויכול להיות שלא יהיה להם ברור בכלל מה לא בסדר, ולכן לא תראי שום שינוי.

שוב, זה מההיכרות שלי עם האחד שלי. אבל הייתי מאוד מתבאסת אם הייתי מפספסת אותו בגלל הדבר הזה..

אין לי מושג . ממש לא יודעת . 

מה שבטוח -אם לחתוך -לא להסביר לו למה . זה סתם פוגע , ולרוב אנשים מגיבים במגננה לביקורת. 

אם לא לחתוך -אז לודא שאת שלמה עם הכל ,וזה כולל הריח -כי הריח לא יעלם לשום מקום . 

החליט בסוף. אני מאמין שזו לא תיהיה בעיה בשבילו.

אגב לגבי המראה את יכולת לרשום את זה בצורה קצת יותר יפה. לפי דעתי זה לא מכבד את אח שלנו הצדיק וגם אותך אפילו איך שאת רושמת את זה. "לא עפה עליו" נשמע קצת רע. את יכולה לרשום שאת לא מתחברת ליופי שלו שזה נשמע הרבה יותר יפה ומכבד. זו דעתי לפחות.

יש המון סוגי אנשים שהם לא תמיד הכי נקיים או מסודרים או יפים אבל צריך להתייחס אליהם בכבוד אפילו שרק מדברים עליהם.

חוץ מזה שלגבי היופי זה דבר שלא ניתן לשינוי. הקב"ה ברא הרבה מראות חלקם יפים וחלקם פחות יפים אז אם את לא ממש מתחברת ליופי שלו כדאי מאוד שתשקלי טוב טוב את הבחירות שלך כי זה שהוא שקדן בלימוד שלו לא יעזור לך לחיות  איתו סוף כול סוף לכול החיים מכוון שהיופי בסופו של דבר מהווה מכשול.

שיהיה לך בהצלחה.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז