קדימה להמשיך ללמוד במרץ

תקראי אותו עמ' 76

יש לכן סיבוך עם הספרות.

 

ישלי סיכומים להכל בערך, מוזמנות שתיכן.

 

@שירה א"א לתייג

@שדות של אמת

וזה לא חומר קל. תתעודדיי

החליטו לא לעשות לנו הערכה חלופית.
החליטו לעשות מבחן במקום וזה יותר קשה ומעצבן


ותודה אהובה

 

אבל לא נורא,

זה פנימי,

ואת עוד רגע אחרי!

 

אז את שישיסטית בכלל

וכן, בקטנה נעבור את זה בסוף


ממ חח מה חשבת שאני?

מחבר הסיפור ר משה פארגר נולד וחי בפראג שבוורשא.
ניצול שואה. מפעל חייו-"גנזל קידוש ה'"- מקום המנציח סיפורי גבורה וקידוש ה' בשואה.
ספריו, 'גל עד ליהודי אירופה' 'אלא שלא נכנעו' 'ניצוצי גבורה'- מתוכו הסיפור שלנו.
היה ממייסדי עיתון המודיע.
(את צכה את זה בכלל?)

נקודות מהסיפור:
*עיניים- מזהה יהודים.
*הסיפור מנקודת מבט של ילד.
*חיילים נאצים שונים ימ'ש. ולהבדיל בסוף חייל יהודי.
*בור- הריגה ולעומת זאת- הצלה
*'לא אספר לכם'- ואז הוא מספר.1. פחד, חשש מהרודפים. 2. ילד 3. כאב (לא הבנתי את זה)
*צוואה- לחיות את החיים. להישאר בחיים בשביל המתים.
*יהודי חי הוא דבר יקר, אוצר.

הסיפור הוא סיפור ראליסטי- סיפור שמתאר באופן מוחשי, מדויק ומפורט מצבים ותופעות שעשויים להתקיים במציאות. יוצר אשליה של מציאות אמיתית.


אירועים הסיפור:
*חיים בדו שיח עם אביו בבור המתים.
*חיים בורח ממקום למקום, מגבול לגבול, ממסתור למסתור. המלחמה נגמרת וחיים עדין בורח, אין לו אמון באנשים.
*חיים פוגש החייל היהודי.
*חיים מעפיל לא'י עם החייל היהודי.


נקודות מרכזיות באירועים:
*דו שיח- בילבול, פחד, תקוה, נקודת מבט של ילד.
*בריחה- פחד, חוסר אמון באנשים, מתנהג כמו מבוגר- צריך להיות אחראי לעצמו.
*פגישה עם החייל- השוואת החייל לאביו,העיניים שמסמלות שהוא יהודי,לא בוכה, יש לו אמון.
*העפלה- תקוה, קיום הצוואה של אביו, בכי שמשחרר אותו לאחר שלא הרשמה לעצמו לבכות.


רעיונות ומסרים מהסיפור:
*חיים שמי- שם הסיפור, מוטיב, צוואה, הוא נשאר חי ועליו להמשיך לחיות בשביל אלא שלא זכו.
*יהודי הוא אוצר יקר- רדפו אותו ולא נתנו לו מנוחה, היה צריך להתחבא. בחר להסתכל על החיובי, על כך שהוא אוצר יקר ולא יהודי רדוף.
*שנאת יהודים.
*המקום של היהודים בארץ ישראל.


המספר:
*נקודת מבט של חיים הילד שגדל מתוך השואה.
*הסיפור מסופר בצורת מונולוג(שיח אישי) חוץ מדו שיח עם אביו בבור המתים.
*דבקות בחיים- השם שלו- הצוואה שהוא דבוק בה:להמשיך לחיות.
*השתיקה- הרצון לספר ומצד שני הקושי- מעדיף כאילו לשתוק.

ממ זהו.
בהצלחה אהובה

ואיו לי כח לערוך כי זה להתחיל לעשות אנטר שוב בהכל וזה חפירה.
אז אם לא תביני את הקשר, תתשאלי אותי