ואיך בקשר הבא לא אחשוש שפתאום עוד פעם משום מקום זה יבוא...
ברור שהכל לטובה ובאמת הכל מאת ה'.
פריקה קטנה


כדאי כן להיפתח וכו',אבל לקחת את הדברים בעירבון מוגבל,ולדעת שאין ערובה לשום דבר.
ואם זה לא הצליח זה עוד אחד ממבחני האמונה שלנו.
רציתי יותר להאריך בעניין הזה של ההפתעה שפתאום חותכים,אבל אני חושב שזה לא מתמטיקה ותמיד נכון.
אני רק אגיד שמהנסיון שלך אני מאמין שתשימי לב שהתופעה הזאת,יכולה לאפיין אנשים שנמצאים בשלבים פחות בשלים בדר"כ,וזה לא סותר את זה שהם אנשים מעולים.
בסוף?רק אמונה,זה גם מה שאני אומר לעצמי וברור לי שאת יודעת את זה כבר.
אבל בכל זאת - אם נתחזק באמונה החיים יהיו הרבה יותר פשוטים.

גם לי קרה לא מזמן משו כזה..היה ממש זורם וטוב ופתוח..שיתוף והכל..ופתאום הוא התקשר להגיד שלא נראה לו..זה באמת קשה, כי זה גורם לך באיזשהו מקום להבהל ולהרתע מלהיפתח שוב..כאילו את משאירה חלק מעצמך אצל אנשים אחרים ואז חוטפת סטירה..לפחות ככה אני הרגשתי. זה נראה שמתקדם טוב וכבר מריצים את ההמשך בראש..זה גם סוחט הרבה אנרגיות וכוחות נפש..
אבל תכלס בסוף, צריך אולי הפסקה קטנה לנשום, לחזק את עצמי שאם זה לא הוא אז כנראה שמחכה לי משו יותר טוב ובעז"ה יגיע האדם הנכון בזמן הנכון..ובמקום הנכון בחיים..להמשיך בלב שמח ומאמין ובינתיים פשוט להתפלל וכמובן לבדוק עם עצמי תמיד מה עוד אני יכולה לעשות כדי להביא את עצמי לקשר זוגי נכון וטוב.
ואת עושה השתדלות שלך ותשאירי מקום לקב"ה!!![]()

ואלי השאלה היא איך נתמודד עם הפחד.
נפש חיה.אם הבנתי נכון את הכוונה שלך.
קרה לי המון פעמים שאני מתחילה לצאת עם מישהו, ואני לא מצליחה להתרכז ולהנות. אני פשוט מפחדת שזה עלול להיקטע, שזה לא זה. כל פעם מחדש מקווים שהפעם זה זה, והפעם אני אזכה למצוא את הזיווג שלי ולהקים בית. ואני פשוט מפחדת שפתאום זה יגמר.
לא יודעת איך אני מתמודדת. אני מנסה לפגוש את האדם שמולי. אם אני לא מצליחה להפסיק לפחד - לפחות לעשות את זה ביחד עם הניסיון להכיר אותו וליצור אתו קשר.
פעם מישהי אמרה לי: אל תתמקדי בניסיון להקים בית. תחשבי על זה שאת באה לפגוש בן אדם, ללמוד משהו חדש בחיים שלך. ואם זה לא זה - אז בכל זאת זכית להכיר עוד אחד מיצירי כפיו של הקדוש ברוך הוא.
לא יודעת אם זה תמיד עובד, אבל זו מחשבה מעניינת.
זה בהחלט בהחלט לא נעים!! וכואב מבפנים..
אבל לדעתי גברים שאומרים משפטים כלכך מחברים,
ומרשים לעצמם לפזר מילים כאלה לחלל האוויר מבלי לקחת אחריות זה אומר או שהם לא אמינים, או שמשהו בקשר קצת מתנהל ב- "חופשיות"..
וצריך קצת למתן את הדברים.
אז ה' כנראה באמת מסנן את מי שפחות מתאים, ב"ה
ומצד שני, אולי יש פה מקום לחשיבה מחדש על האופן בו הקשרים מתנהלים..
מקווה שאת מקבלת את דבריי בהבנה ובשמחה..
אין לי כוונה לפגוע חלילה
מקווה שהועלתי ולו במעט..
אנשים נוטים "תוך כדי" להתנהג בצורה נאה, אם אין משהו ממש חריג; וגם - לא תמיד מחליטים ממש המהלך הפגישה.
אח"כ, מסתכלים סובייקטיבית על המכלול - לא חייב להיות קשור בכלום למעלתך האישית - משהו סובייקטיבי, ואומרים.
אז אולי כדאי, מצד אחד אכן להתנהל טבעית, כדי לתת אופציה להיכרות אמיתית. אבל מצד שני, להביא בחשבון, שכל ההיכרות הזו, "הקשר", אין עניינה בשביל עצמה - אלא לבדיקת אפשרות לנישואין.
נכון שמאכזב אם מה שנראה שייך, מתברר כ"לא זה". אבל יותר קל לעכל כך.
לא לחשוש. לעשות את שלך - ולראות אם זה הדדי אחרי הכל, את עצמך רוצה להתקדם עם מישהו שגם רוצה...
הצלחה רבה.
אין תרופת פלא שאחרים יכולים לתת לך!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
באזור כייפי, ויפה עם מגוון אפשרויות לטייל ולכייף באזור..
חשבנו על אזור גוש עציון/עמק האלה/סובב ירושלים..
מתכננים חופשה חלומית לרגל יום נישואין ואחרי תקופה אינטנסיבית...
פנקו אותי בהמלצות מנסיון
תודה רבה!
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.
איזה הצעה שהצעתי לחבר.
תתיעץ עם אנשים שמבינים
מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.
סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.
תודה רבה! אשריכם!
כמו הגיישות ביפן וכיו"ב
כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר