כבר פעם שנייה שעליתי להר, ולא, לא להר הבית.. לרשב"י בל"ג בעומר.
היה מדהים, באמת. לרקוד בהדלקה הגדולה עם אלפי אנשים, להרגיש את האחדות הזאת בעם, לשיר שירים באוטובוס בקולי קולות עם אנשים שאתה בכלל לא מכיר, לאכול אוכל חינם (היה שווה כל שקל!) ולא חסר עוד דברים להגיד בשבחו של היום הזה במירון.
אני גם מתכוון לחזור לשם, להגיע לשם עוד בשנים הבאות, בעז"ה.
אבל..
בגלל שלכל סיר יש מכסה ולכל מטבע יש שני צדדים ועוד כל מיני משפטי מורים שכאלה.. יש דברים שבאמת חבל..
כשעליתי להדלקה לרקוד למעלה, בדיוק ירדו משם איזה כמה מאות אנשים וכמה מהם ראו שאני עולה ואמרו לי - לא כדאי לך לעלות לשם.. סתם צפוף ודוחפים. אבל אני בכל זאת עליתי, ונהנתי שם ורקדתי..אבל הבעייה במקומה עומדת. עדיין דוחפים. קצת דרך ארץ..
אם חשבתם שזאת ה-בעייה, קבלו את זה.
מאות אלפי אנשים ונשים עולים לציון התנא האלוקי במירון, הבעייה שהאנשים ונשים עולים ביחד. אני לא יודע אם היה אפשר איכשהו להסתדר שם בלי לעבור דרך קבוצה של בנות (ולהפך).
חוץ מזה, גם בלי קשר למירון.
גם במדורות עצמם בארץ יושבים והשמירת נגיעה שמה זה לא בדיוק אליבא דהלכתא.
ומה עם אותם אלה שבזכות זה שקיימו את המצווה הגדולה ונשארו ערים עד סוף הלילה לא קמו לתפילה, או שקמו לתפילה אבל לא במניין, או שהניחו תפילין במנחה?
כשזה קורה לבן אדם ספציפי פעם ב.. ניחא.
אבל בלילה הזה, זה קורה יותר..
בכל מקרה, אני יודע שיש כאלה שאצם אין בעיות, והלג בעומר שלהם הוא כל כולו קדושה. אבל כמה כאלה יש?
האם זה לזה התכוון המשורר?
האם זה מה שהרשב"י רצה?!
ואגב, לבנים שבנינו.. כשאתם הולכים למירון, לכו לרב שמואל אליהו! כבר שנה שנייה שאני אצלו ואי אפשר לוותר על זה.
שמה אין בעיה של בנים ובנות, אין דחיפות, יש אוכל (כמובן
), יש שירים יותר מוכרים, יש קדושה.
היה מדהים, באמת. לרקוד בהדלקה הגדולה עם אלפי אנשים, להרגיש את האחדות הזאת בעם, לשיר שירים באוטובוס בקולי קולות עם אנשים שאתה בכלל לא מכיר, לאכול אוכל חינם (היה שווה כל שקל!) ולא חסר עוד דברים להגיד בשבחו של היום הזה במירון.
אני גם מתכוון לחזור לשם, להגיע לשם עוד בשנים הבאות, בעז"ה.
אבל..
בגלל שלכל סיר יש מכסה ולכל מטבע יש שני צדדים ועוד כל מיני משפטי מורים שכאלה.. יש דברים שבאמת חבל..
כשעליתי להדלקה לרקוד למעלה, בדיוק ירדו משם איזה כמה מאות אנשים וכמה מהם ראו שאני עולה ואמרו לי - לא כדאי לך לעלות לשם.. סתם צפוף ודוחפים. אבל אני בכל זאת עליתי, ונהנתי שם ורקדתי..אבל הבעייה במקומה עומדת. עדיין דוחפים. קצת דרך ארץ..
אם חשבתם שזאת ה-בעייה, קבלו את זה.
מאות אלפי אנשים ונשים עולים לציון התנא האלוקי במירון, הבעייה שהאנשים ונשים עולים ביחד. אני לא יודע אם היה אפשר איכשהו להסתדר שם בלי לעבור דרך קבוצה של בנות (ולהפך).
חוץ מזה, גם בלי קשר למירון.
גם במדורות עצמם בארץ יושבים והשמירת נגיעה שמה זה לא בדיוק אליבא דהלכתא.
ומה עם אותם אלה שבזכות זה שקיימו את המצווה הגדולה ונשארו ערים עד סוף הלילה לא קמו לתפילה, או שקמו לתפילה אבל לא במניין, או שהניחו תפילין במנחה?
כשזה קורה לבן אדם ספציפי פעם ב.. ניחא.
אבל בלילה הזה, זה קורה יותר..
בכל מקרה, אני יודע שיש כאלה שאצם אין בעיות, והלג בעומר שלהם הוא כל כולו קדושה. אבל כמה כאלה יש?
האם זה לזה התכוון המשורר?
האם זה מה שהרשב"י רצה?!
ואגב, לבנים שבנינו.. כשאתם הולכים למירון, לכו לרב שמואל אליהו! כבר שנה שנייה שאני אצלו ואי אפשר לוותר על זה.
שמה אין בעיה של בנים ובנות, אין דחיפות, יש אוכל (כמובן
), יש שירים יותר מוכרים, יש קדושה.
