יש לי אחות שגדולה מימני ב10 שנים.
ושהיא הייתה גרה בבית היא הייתה איתי בחדר,זה קטסטרופה!!
בלגניסטית בטרוף,משאירה צלחות על השולחן,בגדים זרוקים!
ואני ממש לא ככה,אני ממש מסודרת ואני לא יכולה לראות בלאגן!
זה עשה לי עצבים,וזה לא כיף.
עכשיו היא לא גרה איתנו,
אבל ..מה שאני חושבת לעשות זה פשוט לדבר איתה להגיד לה שאת לא יכולה לחיות בבלאגן,
תגידי לה שזה חשוב לך,תסבירי לי למה צריך להיות מסודרת ושאת מסודרת את מוצאת ישר דברים,אולי היא תשנה גישה,תגידי לה כל מיני דברים על חשיבות הסדר והניקיון.
אם לא עוזר,לעבור חדר,לשון בסלון,
אם לא באלך,אז פשוט להגיד לה:או שאת מסדרת אחרייך או שאני שמה לך את הכל בשקית(של זבל) ואת כל החפצים ,הבגדים למקם במקום אחד.
את בסדר גמור,הכל טוב,אם גם לא עוזר,
לא לשים לב לבלאגן,את:את המיטה שלך תסדרי,תדאגי שכל החפצים שלך יהיו במקום וכל הבלאגן זה שלה,לנסות כיאילו את לא רואה אתזה!
העצה הכי טובה לדבר איתה עלזה ברצינות,להגיד לה שאת לא יכולה,ואם לא, אוספת את כל הבלאגן למקום אחד.
להציב גבולות,תגידי לה מחר אני חוזרת בשעה 2 שהחדר יהיה מסודר!
אלו דעתי,
אני הייתי פשוט לוקחת שקית ושמה הכל בגדים עגילים הכל בשקית,אולי זה נשמע רע,אבל לא,היא כן הבינה שאני לא יכולה לסבול,אבל בשבילה בלאגן זה בלאגן,לפעמים היא צעקה שהיא לא מוצאת כלום,אבל מה לעשות,אי אפשר לחיות בגונגל!
אם היא אחת שאפשר לשנות אותה:
להגיד לה כמה חשוב להיות מסודר ומאורגן,
להציע עצות לחדר:
כל מיני פריטים לשדרוג החדר,שככה תנסה להבין שמהיום חיים במקום מסודר,ואיזה כייף שהחדר יפה ומטופח ונקי,שהיא תראה כמה כייף לחיות בחדר נקי..אולי תעשה משהו..
תגידי לה כמה וכמה פעמים,עד שהיא כבר תסדר מעצמה.
נכון זה בהחלט קשה,והרבה עבודת המידות של כעס.
אבל גם חשוב חשוב להתאפק אני גם נסיתי להתאפק כמה שיכולתי,אם הכל יהיה בצעקות,זה לא יעזור,רק תכעס יותר שכופים עלייה להיות מסודרת...
בהצלחה רבה מותק!!

אני פשוט זורקת את כל החפצים של אחותי על המיטה שלה וחסר לה אם היא תזרוק את זה בחזרה לרצפה.... והיא פשוט צריכה להתמודם אם זה ולסדר או שהיא תלך לישון על ערמות של חפצים...

אבל אני במקרה הזה המבולגנת.. אז אחיות שלי הבהירו לי חד וחלק " זה השטח שאת יכולה שיהיה לך בו בלאגן חופשי.. אם זה יהיה מעבר הכל הולך לפח" ובהתחלה הם גם זרקו לי כל מיני דברים שבאמת היו מעבר לשטח סתם כדי שאני אראה שהם רציניות ( עזבי שאחרי זה הלכתע והפכתי להם את המיטות- כלומר.. פשוט הרמתי את המיטה והפכתי ככה שהמוטות של המיטה יהיו למעלה והמזרן למטה וכל הדברים שלהם עפו-) אבל מאז אפשר להגיד שיחסית הכל סבביק שכזה.. אני משתדלת לשמור על השטח והם לא מעירות לי... ולגבי האור... תשני עם כרית על הראש יא מצחיקה ... אני עושה את זה חופשי

אני חושבת שהדרך היחידה לפתור את זה ...

היא לעשות שיחת אחיות הכי נעימה שאפשר.. ושאחותך תיתן רעיון לפתרון... כי אי אפשר לשנות את האופי של אחותך.. היא מבולגנת... ומצד שני בטוח היא מאוד אוהבת אותך.. אז שבו יחד.. ותסבירי לה בנחת ( אפשר אולי בים) שזה ללש מקשה עלייך ותראי מה היא מציעה..

א. הייתי קונה לה מנורה כזאת שמאירה רק לצד שלה... או מנורת לילה שטיפה יותר מאירה ממנורת לילה ממוצעת .. כדי שהיא תוכל לארגן בנחת וקצת באור תדברים שלה.
ב. מה שמבולגן אצלה סבבה לא אכפת לך יש תחלק שלה ויש תחלק שלך.. אפשר לעשות יום ניקיון ששתיכם ביחד מנקות ושוטפות ביחד...
ג. פחות נימה ביקורתית... "הסיכוי שהיא תיקח משהו חתחזיר אותו בשמיים" סבבה אז דברים שמאוד חשובים לך תגידי לה בנועם "את זה אני לא מביאה זה מאוד מיוחד וחשוב לי"..
ד. היא אחותך הקטנה לא משנה מה היא תעשה את תשגעי אותה... אולי היא כבר התייאשה ממך אין לדעת.. התגובה שלך נשמעת מאוד מאוד לחוצה וכעוסה אולי זה מה שאת משרה עליה..

והיא מעצבנת אותי היא רוצה שתמיד יהיה מסודר,

ויש לנו גם את אותה בעיה עם האור בלילה, שאני הולכת לישון ממש מאוחר..

אנחנו גם רבות כל הלילה על החלון היא רוצה חלון פתוח ולי קר ככה

 

בדרך כלל בלילה אני מדליקה מנורה קטנה עד נרדמת.. 

 

אבל קיץ עכישוו, שימי אוהל במרפסת, זה מה שאני עשיתי איזה שנתיים(רק בקייץ)

עשיתי עם ההורים שלי ואחותי  פוול שיחות(זה היה על דברים אחרים, אבל לומשנה,) ופשוט- שום דבר לא הלך.

הבהרתי לאחים שלי שאף אחד לא נכנס לי לאוהל ולא  עומד בחוץ עם הפנים דבוקות לחלון, בסופו של דבר זה עבד.

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן