בנות לפה. רצינות שניהשמש אא
אני חייל. קרבי אפילו. אה מה מה - אני שונא את צה"ל, ממש אבל, אני ציוני והכל ומצווה לשרת בצבא וכו אבל באופן אישי אני שונא את המערכת הזאת, את איך שהיא עובדת, את המפקדים שלי, ובעיקר את חוסר ההיגיון והבזבזנות הכרונית של כסף/זמן.

איך זה קשור ללנ"ו?

כי אני יוצא עכשיו עם עלמת חן, עדינה חברותית ומקסימה, אלא שהיא צהובה (חולה על צה"ל), מאוד צהובה. היא ממש חולה על צהל וכל מילה שלי נגד המערכת היא די מזדעזעת.

מה עושים?? פער שולי ומצחיק שאפשר להתעלם ממנו בחביבות או הבדל תהומי שלא ייתאחד לעולם?

תודה בנות.
תסביר לההפי
בובי את לא בצה"ל ברור שזה גוף שמציל את המדינה..
אבל את לא בפנים ולא רואה שיש גם דברים לא הכי נעימים..

משו כזה..
^^^צריך עיון
נשמע לי הדבר הכי שטותי, עוד שניה(?) תשתחרר והנושא הזה כבר לא יעלה יותר
אני מקווה שענית לכותב השירשורהפי
ולא כתבת להודעה שלי שטות
כן ככה נראהשמש אא
^^^צריך עיון
הסכמתי איתך (זה מה ש-^ מסמל), והוספתי שזה נושא מאוד שטותי להפיל עליו קשר...
אה יופי(:הפי
ולא ידעתי שזה מה שזה מסמל
חחחה-מיוחד
כבר רציתי לרשום לך "איך נפלו גיבורים"
^^יוני
רק תשתדל להימנע מלכנות אותה 'בובי'


וכך בחשבון שאחד מהאחים שלה הרעיל אותה ובטח את כל המשפחה. תגלה איפה הוא משרת ותלכלך על החטיבה שלו (או על הצבע של הכומתה, עדיף) הפרד ומשול חביבי....


וכן יש מצב שזה מצביע על שוני בחשיבה שלכם ואתה עלול למצוא את עצמך רושם את הילד בן ה5 לפנימיה צבאית (אין לי את זה ביותר מלחיץ)
אופ ידעתי שאתם תצחקו עליהפי
אז למה?יוני
את אשקלונית? *קריצה* *קריצה*
כי ככה תשתחררו מהאטימות הזאת..הפי
ולא אני לא פרחה אם זה מה שהתכוונת
נו הוא לא התכוון לזה עוגי פלצת
חח אל תדאג לא לקחתי קשה(:הפי
תודה. הבעיה היא שהיא בשלבים ממש מתקדמיםשמש אא
של אהבה לצהל. נראה לי אני מאכזב אותה כי היא רצתה קצין מורעל עם אש בעיניים וקיבלה חייל עייף ששונא את המערכת.. השאלה אם לומר לה תהיי חזקה או לפרק את זה
את מה לפרק השתגעת?! יעבור לההפי
ואל תהיה עייף זה לא בריאהפי
אל תיהיה רע, תזרוק לה עצםיוני
תספר לה כמה סיפורי צבא שיש לך (ואם לא אז תגרד כמה רגעים שוברים מהטירונות) כל פגישה ואחר שהיא תמלא את הצורך הזה שלה היא תזרום... מאוחר יותר יהיו סיפורים מהמילטאים והכל טוב


סתם תכלס נראה לי משהו שטותי לחתוך קשר בגללו
אל תפרק את זה פשוט אל תציף את הרוע שיש בצהלחפש
אתה יכול לשתף בעיקר את הדברים הטובים והכייפים
מהכרות אישית עם הפותח- זה לא יעבוד ענבל
א-ל תאמר לה "תהיי חזקה" וגם אל תפרק את זה.מוטיבציה


^^הייזל
חס ושלום לסיים בגלל זה את הקשר. וקח בקלות. בינינו? זה קצת מצחיק...
אני חושבת שאתם צריכים ללמוד לשרשרהפי
למה? אנחנו אוהבים את בוביהייזל
ומוסיפים גם מעצמנו...
חח יש(:הפי
אויש, לא בובי מוטיבציה
אם היה לי פרצוף כועס הייתי משתמשת בו (;הפי
חח תודה!!הפי
את יודעת שבובי זה סבתא ביידש נכון?!חפש
לא.. ואני בטוחה שאתה צוחק כרגעהפי
ביידיש זה בובעחפש
וביידיש אמרקאי זה בובי

לפחות במשפחה שלי זה ככה.
אתה אמריקאי?!כמעין הנובע
הוריםחפש
מה כל כך מפתיע?
סתם, דמיינתי משהו אחרכמעין הנובע
ומה דמיינת? נשמע...חפש
דמיונות כמעין הנובע
אם הייזל אומרת נראה שאין לך ברירהחפש
וגם אם לא תראי לי את האור בצהל לפחות שאני אשאר עם דמיונות.

ו@עדן. ככה תקבלי שתי התראות
אל תוותר לה, חפש!הייזל

אם תהיה חדור מטרה ולבבי למשעי, היא תאמר לך בסוף...

 

 

 

ידעתי שזה בובע לא בובי!!הפי
א. אני מסכים איתך, צה״ל מתנהל בצורה מטומטמת להחריד.הלוי
ב. לא הייתי ממהר להפיל על זה קשר, אבל בהחלט הייתי בוחן עד כמה הפער גדול וחושב איך זה ישפיע כשיהיו ילדים, גם עליכם וגם עליהם. כי הכל יכול להיות טוב ויפה, עד שמגיעים הילדים ואיך לחנך אותם.
מטומטמת להחריד??!!?פלצור
אנשים. תפסיקו לחשוב שאתם יותר חכמים מכל העולם.

אני גם בצהל, וגם לי יש ביקורת.
אבל אל תצאו מהכלים בגלל זה.
לא מכל העולם רק מצהל😆חפש
חברה פרטית לא הייתה מתנהגת ככה.
וצהל עובד ככה בגלל שזה לא אכפת לאף אחד לא מעניין אותו להתייעל כי זה לא יוצא לו מהכיס.

ובקרבי מי שמגדיר את ההנפצות הגדולות זה מגדים שלא עושים את העבודה הקשה בעצמם אז פשוט לא אכפת להם והם מעדיפים את הכסתח שלא ידפקו מזה בצורה כל שהיא
הכללה קיצונית וילדותיתפלצור
עם ראיה צרה.


ואמרתי,
יש לי ביקורת על צה'ל.
זה לא קשור,הולם במיוחד
תפריד בין הכבוד לצה''ל כי הוא הצבא שלנו וכל זה,
לבין זה שמדובר בגוף שמתנהל בצורה הזויה כלכלית וארגונית. זה לא הומצא היום, זה ידוע בולט לעין.
אשריך על ההסתכלות החיובית, אבל זה לא שמולך מסתכלים רק על הרע.
יפה,פלצור
אהבתי את החילוק, רציתי לכותבו איכשהו. וזה גם יכול להיות אולי תשובה לפותח השירשור.

ועדיין,
החיילים הנ"ל כתבו דברים מוגזמים לעניות דעתי. וכשהם ממש דיברו בקיצוניות והכללה כתבתי גם בחריפות.

ואולי כדאי שאנשים טובים אלו ושרוצים דווקא בטובתה של צה'ל ילכו לפיקוד ויישנו.
קשה לשנות מבפנים כשלא נותנים להתקדם רחוק.הלוי
טוב,פלצור
ונשמע שאנחנו בצבאות שונים.
צר לי.

ואעצור פה כי אני הורס את השירשור. סליחה
זה מה שמשמעותי לחינוך ילדים??שירה515

ההבדל הוא לא בתפיסה האידאולוגית, אלא בראיה הפרקטית. נראה לי מגוחך להשליך מכאן לחינוך ילדים.

כאילו שמרגע שהילד נולד אנחנו חושבים על איך נכין אותו ליום הראשון בבקו"ם...

בתור אחת שקצת מורעלת על צה"ל..כמעין הנובע
כן היה חשוב לי לדעת את הגישה של מי שאני יוצאת איתו לגבי העניין.. אם היה פער גדול מידיי בעניין הזה כן הייתי חושבת יותר, כי לאחר מכן יש גם גידול וחינוך ילדים.
זה לא נגמר בזה שחיים בשלום אחד עם השני.


לדעתי תציין את עמדתך לפניה, אך תדגיש כי אתה כן מעריך (כמו שכתבת) (זה חשוב! אם יראה זילזול מצידך זה כנראה יפריע לה..) ומשם מאמינה שתדברו על זה ותראה איך זה מתגלגל.

בהצלחה!
את לא הבנת אותוחפש
הוא מאד מעריך את חיילי צהל.
והוא מוכן לטחון את החיים תמורת ההגנה עליכם. והוא אכן עובד מאד מאד קשה כדי שאת תוכלי להתנהג נורמאלי.

אבל... הוא חושב שיש המון בעיות במערכת והוא מכיר ויודע שיש המון בכירים שהדבר שמניע אותם זה אגו כבבוד וכסף.
עכב כך הוא סולד מהמערכת הזאת. מתוך זה שהוא יודע שאין לו דרך לשנות את זה הוא כן מתגייס ועובד ממש קשה. אבל הוא עדיין לא מרוצה מהמערכת מחמת הטמטום שלה.

אם את היית בצבא אין ספק שהיית באותו מקום שלו כי הטמטום גלוי לאין כל וממש מעצבן.
כמובן שאם יוצאים לפיקוד בדכ נהפכים לחלק מהבעיה ואז לא באמת קשה לך כי מפילים הכל על החפשים.

נ.ב. את עוד לא הסברת איזה אור גדול יש בצהל
נכון.כמעין הנובע
לא אמרתי שצה"ל זה מקום מושלם ולכן אני גם לא עיוורת בעניין צה"ל.. אך מכיוון שזה נושא שחשוב לה ציינתי שחשוב שידגיש את חשיבותו והערכתו לעניין באופן כללי ויסביר לה למה הוא מתנגד למערכת בפרט.

אם יתחיל עם הערכתו יהיה לה קל יותר לשמוע לכאורה דברים נגד ומכאן זה יביא אותם להתדיין על העניין אני מניחה ויראו איך זה מתקדם.

נ.ב
נכון. אני חייבת לך. בעז"ה בהזדמנות הראשונה.
לא הבנתיחפש
ואם היא לא תסכים איתו בסוף אז שיפרדו בגלל זה???
אז אסבירכמעין הנובע
לדעתי על דבר כזה לא צריך לקום וליפול קשר (אלא אם כן שניהם בקיצוניות הפוכה).
היא כרגע מורעלת. הוא צריך להיות חכם ולהסביר לה את הצד שלו באופן שהיא תהיה מוכנה לשמוע (כפי שכתבתי לדעתי בתגובתי הראשונה) ומכאן לראות את תגובתה וכיצד זה יתקדם.
זה המקסימום מבחינתו.
אם על זה היא תראה נכון לסיים את הקשר- שיהיה להם בהצלחה.
סתם על משפט שזרקת*צועד*
"אם יוצאים לפיקוד בד"כ נהפכים לחלק מהבעיה ואז לא באמת קשה לך..."
כמפקד, אני יכול להגיד לך שאתה טועה.

כמפקד, אתה יכול לראות הרבה יותר כשלים, ויש לך לפעמים את המקום לתקן מעצמך(ברמה מותאמת לתפקידך כמובן..)
אני יכול לספר לך שפעם(אחת אומנם) הצלחתי כמ"כ(!) לשנות לו"ז גדודי(על כל הלוגיסטיקה המורכבת שהדבר..) כי הוא היה נראה לי אדיוטי בצורה מזעזעת.

מצד שני, יש דברים שכחפש אתה מתעצבן עליהם וכשאתה טיפה מתקדם אתה מבין אותם. בכללי לרוב החפשים יש נוהג להתבכיין, בין אם יש סיבה ובן אם לא.

ולפותח השירשור-לא רואה בעיה מהותית בכלל בינכם. אתם שניכם מאמינים ואוהבים את צהל. התנהלות ארגונית בעייתית מאוד? אז מה? זה דבר חסר כל משמעות. אתם מסכימים בעיקר וחולקים בתפל.
^^^פלצור
אני לא מפקד,
אבל מסכים עם כל מילה. חפשים מרבים להתבכיין.
גם אם אהיה מפקד אראה את כל הביקורת ואולי דווקא בגלל זה אלך להיות מפקד!
לתקן תמערכת כמה שאפשר.


@חפש אתה מפתיע כל פעם מחדש. אתה כל כך כל כך סולד מצהל!? צריך שעדן תראה לך את האור הטוב? (מעניין אותי לשמוע אותה, אבל נשמע שלא תשרוד בלי זה..)
קודם כל כתבתי בדכ יש מעט מאד שהם בסדרחפש
הממ שלי והמפ הנוכחי דוקא בסדר.

ויחסית יש באמת מכים שהם בסדר
אבל הרוב לא.

ורואים הבדלים גדולים בין עכברי באח (מי שעשה את רוב שירותו בבסיס הכשרה לטירונים ולא ראה את הגדוד הלוחם ולא היה בקו @עדן. ) שלא עשו כלום מהחיים שלהם. לבין מי שיצא הקצאות מאוחרות יותר.

וגם הסגל לא מודע או סתם לא אכפת לו מהקושי של חפש.

מ12 שעות מנוחה לוקחים אותי לשלוש תדריכים שונים סגירת פלוגה ולעזור לרספ לרבע שעה יוצא שיש לך פחות משעתיים מנוחה. כולל זה שלא נותנים לעלות לסיור עם פלאפונים..
וזה רק דוגמא.
יכול להיות שאתה בבאח אבל בגדוד חפש טוחן לפחות פי שניים ממכ ומעלה והסגל הם די סמרטוטים.

ו @פלצור אני צריך לשרוד רק עוד חודש וחצי בעזרת ה ולא מאמין שעדן תראה ליאת האור לפני זה
קח דוגמא חיה מהלילה*צועד*
אתמול בערב הודעתי לחיילים שהם עולים חמל במקום המפקדים.
התגובות לא איחרו לבוא והיו קולניות במיוחד.
כולם חפשים, שלצערי הגדוד דפק להם את המוח. הבכיינו ברמות משוגעות.

הם לא חשבו, ולו לרגע, שיש משהו מאחורי זה.

ומה באמת היה? אני, ישנתי הלילה שעתיים. ולא כי שיחקתי בפלאפון. ארגנתי את כל השבוע, ובניתי לו"ז מושקע בשביל שלא יצאו מאוחר ביום שישי.

אני יכול, ולפעמים צריך, להסביר לחיילים. אבל לפעמים א"א מסיבות שונות. אני דורש מהחיילים שלי מינימום של בגרות להבין שלא כל דבר נועד לדפוק אותם ויש דברים שיקח להם זמן להבין.


אתה צודק שהרבה פעמים מתבכיינים סתםצריך עיון
אבל הרבה פעמים ההתנהגות של הסגל היא גורם משמעותי בעניין...

(רוצה דוגמה? - באימון האחרון יצא מצב שסגרנו רק חצי פלוגה ובכל מקרה אין לנו סד"כ, יצא שכל אחד היה צריך לשמור באיזו עמדה היקפית יותר משלוש שעות בזמן שהסגל לא זזו מהמיטה כל השבת..)
אני פשוט מסכים עם כל מילה שלך.פלצור
דוגמא נוספת,
אני חמליסט שרואה את המפקדים עושים שבצ”כ. איך שהם מסיימים והחיילים נכנסים לראות אותו,
קופץ להם הפיוז כמו ילדים קטנים.

ובאמת באמת שהם לא רואים גדול.
@חפשתראה את גם
אין לי הרבה מה להוסיף יותר ממה שאמרתיחפש
חוסר אימון זה דבר שהסגל בנה ועבד עליו. ברגע שמשקרים נשרפים זאת האמת.
הקצין שלי אני יודע שהוא עובד קשה וחותר הרבה לטובת המחלקה אז אני לא אבוא אליו בטענות.

רוב הסגל שהיה לי הוא פשוט סמרטוט שישן פי שניים ממני. ולא אני לא טירון אני יודע בדיוק מה הוא עושה ומתי הוא עובד קצת וכו.

@*צועד* אין לי הרבה מה להגיד. מה שאתה מקבל זה או ירושה מהסגל הקודם או מה שעשית להם בעבר.
סבבה, לאחר חשיבה נוספת -פלצור
מסתבר שמפקדנו שונים בתכלית.

וייתכן שאם הייתי במקומך הייתי חושב אחרת.

אשריך שאתה מתמודד עם קשיים כאלו. באמת אשריך. אני באמת לא יכול להתלונן.
גם אני הייתי חמליסטצריך עיון
וראיתי גם איך הקצינים עושים את השבצ"ק..

באורח פלא מי שלא הסתדר עם המ"מ עלה הרבה יותר ש.ג., ואת זה שממש שנאו תפשו הרבה פעמים שובר שמירה.. (גם בקו האחרון שהיינו היה ברור מאוד מי עושה ש.ג. ומי סיורים, אבל זה טיפה השתפר)
(ואני זוכרת אותך. בעז"ה אשב על זה כמו שצריך ואשלח לך.כמעין הנובע
יכול להיות שיקח לי כמה זמן עד שאתפנה לזה..).
היא אוהבת את צהל בגללחפש
חוסר היכרות איתו.
מבחוץ היא חושבת שהוא טוב.

אבל בכל אופן זה כל כך פינה שולית ולא משנה כלום בחייכם האישיים אז לא מבין את ההתלבטות.
תחשוב איך זה ישפיע עליכם עוד עשר שנים
ממש לא בהכרח (על הפיסקה הראשונה).מוטיבציה
אהה אז אני מבין שאת מכירה את המערכת מבפנים...חפש
היית בקרקל או באריות הירדן?
קרקל ואריות הירדןפלצור
אלו יחידות לוחמים ולוחמות מעורבות.

והוא רצה לעקוץ אולי את מכירה כי שררת שם. שמי שלא שירת לא יכול באמת לאהוב את צה'ל כי הוא לא מכיר אותו מבפנים.
הבנתי למה הוא התכוון ואפילו הגבתי,מוטיבציה
אבל אז החלטתי שלא
סבבות..פלצור

חשבתי על אופציה כזו.
מחילה.
הצבא טוב מאוד ועושה עבודת קודש.*צועד*
פגמים? הרבה. לא חסר. לא הופך אותו לדבר לא טוב.
יכול להיות שהיא סתם ילדה מתלהבתה-מיוחד

תבדוק מה גורם לך למצוא חן בעיניה. אתה או המדים

נקודה למחשבה.יעל מהדרום
ממתי להיות ילדה מתלהבת זה רע? מוטיבציה

וממתי ציוניות ופטריוטיות = סתם ילדה מתלהבת?

אבל הוא אומר טענה מאוד נכונה.כמעין הנובע
אכן יש בנות, שמרוב שהן מולהבות על חיילים, המדים או התפקיד של הבחור בצבא יכולים לסנוור אותן..
ברמות שלעיתים צריך לאפס אותן וגם לעיתים מסכן גם הבחור.
איך הבנת ממה שהוא כתב שהיא מסונוורת מהמדים שלו?!מוטיבציה
למה לא לחשוב שהיא פשוט אוהבת את צה"ל?
חוץ מזה שיש עוד מיליון חיילים, זה לא שרק לו יש מדים.
מדים מלהיבים לא רק ילדותחליל הרועים
זאת הבעיה
נכון. לא רק ילדותה-מיוחד

קרה לי עם שתי בחורות שונות בסביבות גילאי 30 ששאלו אותי מה עשיתי בצבא כי חשוב להן אחד שהיה קרבי המום

לעזאזל. את בחורה בת שלושים!!!!

אחת מהן שאמרתי לה שהייתי בסיירת (של הרבנות קורץ) כמעט התעלפה עלי

יס"ר?חליל הרועים
ומסכנות
הן שואלות את מה שהן רגילות לשאול בעשר שנים האחרונות ..
למיטב ידיעתילקוס
יס"ר זה סיירת? יש לי חברים שלא היו בסיירת והם ביסר..
מה זה סיירת של הרבנות?חפש
זה מה שאמרו לנוה-מיוחד

בקורס של משגיחי כשרות

"אתם הסיירת של הרבנות" רמקול

בוכה/צוחק

זה לא מצחיקצריך עיון
אני שוקל לעבור למנות מהדרין סגורות בגלל נגד כשרות כושל...
תקבול אותוחפש
הוא לא יכול להיתנקם בך בשום דרך והוא נגד אז הוא לחוץ על העבודה שלו אז הוא יתאפס.

אתה יכול גם לדבר עם הרב של החטמר הם בדרך כלל עוזרים ואם זה לא עובד תמיד יש את הרב של החטיבה.

מצד הרבנות תמיד קיבלתי מענה מהיר וטוב. גם? בבעיות בינוי בבית כנסת שעבדתי מול הרספ וזה ושום דבר לא התקדם כשדיברתי עם הרב הבעיה טופלה למחרת
דיברתי על זה הרבה עם הרב של החטיבהצריך עיון
ולא היה שום שינוי רציני...
לקבול נגד זה להכנס למלחמה עם כל המטבח וכבר אין לי כוח לזה
זה כבר שיקול שלך אבלחפש
מה אכפת לך להילחם מול המטבח אתה הרי רספ או משו שצריך אותם לפריסות.

בכל אופן אחי שיהיה ממש בהצלחה איתו.
לא עליך המלאכה לגמורה-מיוחד
ולא אתה בן חורין להיפטר ממנה.
יש לך רק מה להרוויח. אם הצלחת לא רק אתה נהנה ממנה
ווואי וואיחפש
נראה לי שרצית להגיב לצע....
מוכר.מוטיבציה
האמת שזה קצת מוריד, כן.
אתה יכול לנסות לספר לה על חוויות אישיות *שלך* מהמערכת ולהדגיש שזה לא שאתה לא סובל את הקיום של צה"ל (ח"ו! ), אלא שזה נובע מחוויות של מי שנמצא בתוך המע'.
סוף סוף בת מגיבהשמש אא
הייתה לי תחושה שהרשור ינוצל על ידי גברברי הפורום להגנה על צבא הקודש בלי לענות תשובות לעניין
הפסקתי להגיב.*צועד*
צודק, טעות שלי.
מחילה..
עכשיו ראיתיפלצור
מפסיק גם. סליחה
אהמ!! אני גם הגבתיכמעין הנובע
נכון לגמרי^^tz1994
כמו שבת שלא נהנתה בשירות לאומי שעשתה היא לא תכפיש את כל המערכת אלא לה אישית פשוט אין זכרונות טובים מכך
ואם היא עשתה שירות והחליטה שכל המערכת דפוקה?שמש אא
אזtz1994
זה הכללה גסה והוצאת שם רע לדעתי.
סבבה. היא מפלצת בעינייךשמש אא
אבל כשמישהו יישאל אותה על השירות לאומי שלה מה את מצפה שהיא תגיד לי "זה חשוב אבל היה לי נורא כי קשה כי אלף בית גימל.."
או "תשמע יקירי, התחלתי שירות והיה לי קשה וזה גרם לי להתחיל לחשוב ולהבין שהמערכת כולה היא לא תקינה כי אלף בית גימל.."? (באותו רגע אגב, אני כורע ברך, נשבע לה שהיא אהבת חיי, שאקטוף לה את הירח אם רק תרצה ובאותו שבןע אנחנו מתחתנים וחיים בעושר ואושר)
על דבר כזה תקום ותיפול אהבת חייך..? כמעין הנובע
זה קל
חחחח תכלס איזה חיים קלים אם היה רק קריטריון אחדשמש אא
לא אמרתי מפלצתtz1994
אמרתי הוצאת שם רע, אנשים נופלים בזה לפעמים כנ"ל אני.וכן, הייתי מעדיפה את האופצייה הראשונה
אתה לא חושב שיש הבדל בין להעיד על המוסד כולו, לבין לדבר עלמוטיבציה

החוויה שלי בתוך כל העסק?

אם לא הולך לך באוניברסיטה זה לא (רק ) כי המוסדות האוניברסיטאיים (איזו מילה!) מקולקלים מהבסיס.

זה נכון חלקית,מחדשת כוחות
לי למשל הולך מעולה במכללה.
אבל כן אני יכולה להגיד שהמכללה שלי כמוסד מתנהלת ממש לא נכון. צריך ללמוד לשרוד בה. ויש בה משהו מקולקל.
אבל מצד שני,
אם נלך ככה ונעבור מוסד מוסד, נגיע למשרד החינוך משרד הביטחון הממשלה וכן הלאה. זה לא יעצור. על כל מוסד אפשר להגיד הרבה...
ולפותח- לא פער שולי, ולא הבדל תהומי. תמצאו את האיזון שלכם ומה שטוב לקשר שלכם.
בהצלחה עם הירח!נפש חיה.
מוכר? האמנם?שמש אא
בכלופן - העניין הוא שאני לא נגד המערכת בגלל אוסף של חוויות לא נעימות. אלא שהחוויות האלה היו רק צעד ראשון בדרך לחשיבה מחודשת על כל המערכת הצבאית ועל איך היא אמורה להתנהל.
אבל שוב, יש הבדל בין לומר שאתה לא מסכים עם ההתנהלות לביןמוטיבציה

לומר שאתה נגד צה"ל / לא רואה בו חשיבות / חושב שהוא דפוק לגמרי. אישית אני חושבת שעצם זה שאתה שם זה כבר מעיד (אלא אם אתה שם משיקולים אחרים).

אם אתה יוצא מנק' פתיחה של אני חלק מזה, יש לי הסתייגויות אבל אני עדיין בתוך זה, אני רוצה לתקן מבפנים זה שונה מאני לא שייך לזה, זה חיצוני לי.

כן, מוכר

מבין אותך לגמריdanielo

בתור לוחם לשעבר,בחטיבה צהובה,3 שנים לוחם פשוט.

אני יכול לומר בפירוש שיצאתי מהצבא הרבה פחות ציוני ממה שנכנסתי אליו.

אפשר לומר שחיילים מתלוננים ועוד הרבה דברים,וחלקם נכונים.

אבל האמת היא שמי שלא היה לוחם פשוט בצבא,כנראה שפחות מבין מה הם ההשלכות של מערכת כזאת על בן אדם,וקל לומר הרבה סיסמאות יפות.

אבל אכן המערכת בעייתית מאוד,ואכן המפקדים (תלוי במזל שלך) לעיתים על הפנים.וכשמישהי שומעת על בחור שהיה קצין,ייתכן מאוד שהקצין הזה היה אחד שהחיילים שלו לא סמכו לצאת איתו לקרב,ואני מתבטא פה בצורה מתונה.

אז צריך לדעת,יש ציונות שזה חשוב - אבל יש מציאות,ובמציאות,אתה לא עוצם עיניים והולך אחריי מישהו "כי ככה" ויש עוד מגוון גורמים שלא הוזכרו למה חיילים יוצאים הרבה פחות ציוניים מצה"ל.

ערכים זה דבר חשוב - אבל גם להם יש גבול,ומי שלא מבין,כנראה שלא חווה.

השאלה אם יש לה אופי צהובקוד אבל פתוח
או שהיא סתם צהובה כמו כל מי שלא מכיר את המערכת, כמו כל טירון שבבקום בטוח שהוא הולך להציל את העולם והכל ילך פשוט מושלם...
תלוי.ענבל
בס"ד

אם היא מסוגלת להתמודד עם הירידות שלך עליה אז היא מושלמת בשבילך

וואו אני משועשעת מהמצב שהגעת אליו
היא לא מכירה מבפנים משמע מישהו הרעיל אותהסנה בוער
אז תמצא את המקור ותנטרל אותו(בקטע טוב)
חחחח אח יקרהכול מה'
אנשים שמחוץ למערכת בחיים לא יבינו, פשוט אל תדבר איתה על צה"ל, חכה שתשתחרר והכול יעבור
הפער בגלל שאתה צעירחליל הרועים
ורואה רק את המשבצת הקטנה שלך. לא נורא. יעבור.

היא מבחוץ אז היא רואה את כל המציאות של צה"ל כדבר האידאלי כמו שחינכו אותנו. לא נורא. יעבור גם.
חחחח אני בטוח שתוך שיחה של עשר דקותשמש אא
אני אראה לך מי מביננו מבין את המערכת יותר ומי פחות.
אהממ.. אני חושב שהוא התכוון למשהו אחרפלצור
לא לרדת עליך שאתה צעיר.
הבנתי בדיוק למה הוא התכווןשמש אא
המשפט של: "אתה צעיר ורואה רק את המשבצת שלך" זה מאותו בית יוצר של: "חפשים תמיד מתבכיינים", ושל 'המבט הכללי הקדוש' כלומר אלה שאין להם טענה אמיתית חוץ מלהגיד שאתה ילד ולא מבין מספיק את העולם
אל תתייחסהכול מה'
שונא מתנשאים
או אלו*צועד*
שפועלים לתקן במקום לדבר על הבעיות.

גישה לחיים.
אל תתייחספלצור
שונא מתנשאים








לא מאמין שכתבתי את זה.
אני לא באמת שונא, חס ושלום. אבל אנשים בואו נירגע קצת.
גם כן בטחון עצמי של צעיר חליל הרועים
יעבור גם.
מהצד של הבחורה מדברת זוהרת בטורקיז
אני כמוהה בדיוק.חושבת שכמו שכתבת פה בדיוק והסברת את זה בצורה שגרמה לגולם להבין שאתה מעריך את צהל ואת המערכת היא תבין לגמרי
על זה לפרק?לא חושבת.שה משהו שניתן להבין.
בזוגיות לא מסכימים על הכל
צר לי אבל מה שכתבת זה לא פחות מ"פעירות"kly3
אני גם הייתי חייל. קרבי. 3 שנים. לא הסדר.

אתה יכול להתלונן על המשבצת שלך, זה בסדר אבל להתיימר להבין את המערכת כולה מתוך הראיה החפ"שית שלך זה מהווה "פעירות" במובן הקלאסי של המונח הצהלי.

תמשיך איתה, היא בחורה לעניין!
מתחתנים היום.אורח כלשהו
גג חודש עובר לה. אחרי חצי שנה תלכו ביחד לקבן.
היא פשוט לא מכירה את המערכת מבפנים..~א.ל
זה פשוט מצחיק
אמנם אינני בת,עוד סתם אחד

(@חפש יכול להעיד על זה), אבל אני יוצא בימים אלו עם בחורה שהיתה בצבא ושאבא שלה בקבע.

 

 

אני מאד מעריך את הקונספט של צבא, אבל שנאתי כל רגע בשירות שלי, ואני ממש מבין את כוונתך לגבי הטמטום של המערכת. 

בסופו של דבר כיוון ששנינו מבינים את החשיבות של הצבא ומכירים בחסרונות הגדולים שבו ושותפים לפחות לחלק מהביקורת עליו - זה פשוט נושא שלא עולה, והוא לא מטריד אותנו בשום צורה. לא רואה איך זה יכול להשפיע על חינוך הילדים (ברור לי שאני ארצה שהם ילכו לצבא, ולא מאד יטריד אותי אם הם יהיו חולי צבא - אני כנראה רק אחשוב שהם קצת מטומטמים... אבל אם זה יהיה המרד של הילדים שלי, אז נו שוין. אני יכול לחשוב על סיטואציות גרועות יותר). 

 

בקיצור - אני לא רואה סיבה שזה יפריע. אבל צריך לשאול בעיקר אותה... 

אני חושב שיהיה הכי יעיל לפתוח את זה מולה (לא 'להבהיר' לה שזה חסר משמעות, אלא לשאול אותה): אני מודע לכך שאני מזעזע אותך באמירות שלי בנוגע לצבא; אני סבור שיש בעיה במערכת, ואחרי שאשתחרר לא רואה סיבה להיקשר אליה חזק מדי בחיי... את תוכלי לחיות עם זה? יטריד אותך מאד שאבי ילדייך לא יהיה חולה-צבא כמו אבא שלך? (מותר להביע עמדה כשאתה שואל אותה; פשוט לא לנקוט בלשון מזלזלת למקרה שזה כן מטריד אותה).

לא חייבים דווקא בנוסח הזה. 

ואז תראה מה היא חושבת על זה, ואיך היא מעוניינת להתמודד עם הפער. 

חן וחסד
עם כמה בנות יצאת... רוב הבנות חולות על חיילים וצה"ל.
פסלת יותר ממחצית בנות ישראל..
"עלמת חן, עדינה חברותית מקסימה"עוגי פלצת

אני מכיר לא מעט זוגות, ממש מדהימים, שתהום רבה מתוחה בין האשה לבעל

בעניינים של השקפות, של רעיונות, של תחומי עניין בחיים

 

הם זוגות מופתיים

למה שלא תהיה גם אחד מהם?

 

 

אם אכן הטקסט המצוטט בכותרת^ יצא תחת ידך,

לא נותר לי אלא לאחל בהצלחה רבה, ותעדכן

'ֶֶֶֶֶֶֶ^^^^^דניאל55

תגובה מבחור נשוי.

 

תקשיב לו.

 

בזוגיות זה ככ ככ לא משנה...!!

 

חשוב לבדוק דברים אחרים... ועוד דרך רבה לפניך, בהצלחה!

תתחתן איתהמקיין


תשובה של נשואהאורי8
אחרי כמה שנים הנושא הזה ממש אבל ממש לא רלוונטי לחיי הנישואים, גם בעלי לא אהב את הצבא וקצת הפריע לי, היום אני יותר מבינה את זה וגם אם לא, לא חייבים להסכים בכל נושא וודאי לא בנושא כזה שלא רלוונטי כלל לזוגיות וגם לא לחינוך הילדים- אתה לא נגד לשרת בצבא פשוט יש לך ביקורת , גם בחיי הנישואין לא תמיד חושבים אותו דבר בכל מיני נושאים השקפתיים יש גם שינויים במהלך החיים- אנשים תופסים כיוון רוחני קצת שונה ( בתוך עולם התורה) וחיים טוב ביחד, ממש חבל לפרק קשר טוב בגלל נושא כזה- זו אשליה שכדי שתהיה התאמה צריכים לחשב אותו דבר- ווודאי לא בנושא כזה , תאמין לי עוד כמה שנים תצחקו על זה ביחד
מציע שאנונימי2305
תתייחס לצה"ל בתור מה שהוא אמור להיות.

בט' באב האחרון היה פאנל שנכח בו הרב יגאל קמינצקי. שאלו אותו איך היחס למדינה אחרי הגירוש.
הוא קם על הרגליים וצעק על מי ששאל: "אין לנו שום בעיה עם המדינה. עדיין אנחנו מאמינים שהיא ראשית צמיחת גאולתינו. אבל לפעמים יש בעיה עם הממשלה, ואיתה לפעמים צריך להילחם".

אני שורד ככה כבר 3 שנים בדרך לרביעית ואולי עוד (:
מן הסתם יעבור לה עם הגיל.לא שווה לעשות מזה עניין...דוסית בהווה


מן הסתם רצית להגיב לשמש אא,לא?קוד אבל פתוח
עבר עריכה על ידי -ינון- בתאריך כ"ב באייר תשע"ו 15:31
אני לא אקח ל @צריך עיון את התפקיד והקרדיט, הוא יביא לך וידאו שמסביר בדיוק איך משרשרים נכון
קח אותה לרמ 2, לברר כמה בנות מגיעות לבצע ....צפרירים

השם ירחם ויציל.  מקווה שהיא לא תתגייס.

 

מדובר בכמה מאות של בנות שבאות לבצע את הפרוצדורה כל שנה.

בפעם ראשונה ושניה צה"ל מממן. 

לאחר פעם שניה - מממן - אבל משחרר את הבת.

 

צה"ל נמנע מלשחרר מידע - אבל קיים ברשת אם תתאמץ.

בעשור האחרון - מדובר בכמה אלפי הפלות. 

בציבור הדתי או הכללי?טהר ליבנו
מה היחס בין הפלות בצה"ל להפלות אצל בנות הגיל המקבילות בחוץ? האם מדובר דווקא החילוניות או גם הדתיות (אני מניח שחלקן דתיות, השאלה כמה)
זה נושא שהצנעה יפה לוצפרירים

הסטטיסטיקה הזו אינה סוד. והנתונים מאד מדכאים.

זה חורבן אישי ורוחני, שסוחבים כל החיים. 

יש לי חברה כזו. שכמו רבות אחרות, עברה שלב של התבהמות והפקרות מוחלטת בצבא, וההידרדרות נמשכה גם אח"כ.

כשהיא תפסה את עצמה, זה היה די מאוחר.

אלו דברים שנוגעים ונצרבים. אי אפשר למחוק אותם. אי אפשר לשכוח אותם.

 

היה לה נס, היא כיום מגדלת בית לתפארת, ומתפללת בכל יום, שבנותיה לא יעברו את מה שהיא עברה.

 

וראיתי במו עיני איך בנות דתיות בצבא, נפלו לתהומות.

וזה טבע העולם, כמו שכתוב בחובות הלבבות - אחרי הפעולות - נמשכים הלבבות.  צדיק בין רשעים, יהפוך לרשע.

 

ואם כולן מסביבך - מתבהמות וכד' - די מהר את תהיי כמותן. 

ובד"כ יש איזה אחד בסביבה, שעושה לך עיניים, וההורמונים והחברות יעשו את השאר.... והצבא מנפיק אמצעים בחינם. ודי בזה. והשם ירחם.

 

 

 

לא כי שירות לאומיהרועה
או אוניברסיטה או סתם דירת רווקות..

בצבא יש סביבה ששומרת.
תוסיף לסטטיסטיקה את הבסיסים שמהם מגיעות הבנות,פינגו0
ותגלה שהכל שטויות..
(כמעט כולן תהיינה מבסיסים מאזור המרכז,
ומן הסתם לא תמצא שם כמעט חיילות מבסיסים קרביים.)

מכיוון שגם רוב רובן של הבנות משתחרר כל יום הבייתה,
סביר להניח שאת השטויות שלהן הן עושות מחוץ למסגרת הצבאית.
^^^^^^ענבל
מההיכרות שלו עם חיילות קרביותmatan

המצב בגדודים המעורבים הוא מזעזע בכל קנה מידה מבחינת פקודות השילוב הראוי.

ראיתי, שמעתי ודיווחתי על יותר מדי מקרים רק במהלך הטירונות שלהם, כאשר הסגל

מודה שבגדוד המצב חמור פי כמה(לסגל שלהם זה לא כל-כך הפריע, אני מגדיר את המצב כחמור)

 

אני לא מכיר את המצב בבסיסי ג'וב, לא יכול להעיד.

 

עבדתי עם ר"מ 2 באופן רציף בשלישות של בא"ח.

בתקופה הלא ארוכה שהייתי שם, הספיק לי בשביל לשמוע את כל סיפור הזוועה האפשריים של בנות

ובנים, גם במפקדה וגם בטירונות.

גם ברחוב יש מי שיעשה לך עיניים. בחייאת.ענבל
בס"ד

יש בצבא מסגרות שמתאימות לבנות.
בת שמחפשת את זה תמצא את זה בכל מקום.
בת שמתרחקת מזה תדע להתרחק מזה גם בצבא.
בת שלא אכפת לה לא יהיה אכפת לה גם באזרחות.
זה ממש לא משנה מה המסגרת.

כמו שהרועה כתב, זה קיים גם בשירות לאומי, בעבודה, באוניברסיטה ובכל מקום.
זה קיים גם סתם ככה כשיש חבר המון זמן וזה לא בדיוק הדבר הכי קל להימנע מהמצב הזה.

בקיצור, לא זאת הסיבה שהייתה מונעת ממני ללכת לצבא.
טכנית למען האמת אם הייתי יכולה לחזור בזמן הייתי הולכת לצבא..
????קוד אבל פתוח
למי ההודעה מכוונת?
אולי תאזנו אחד את השני. אבל כדאי להתייעץ עם מישהו מקצועיברווזה


כשתשתחרר זה ירד מסדר היוםדבג

זה כלכך שולי כשמתסכלים במבט קדימה על החיים. תתמקדו בדברים אחרים.

מה?! 'צהובה' זה אומר לאהוב את צה"ל?! גוואלדצהובה
למה לא אמרו לי לפני
צהובה זה גם גבינה, זה בסדרעוד סתם אחד


תאמת שצהוב זה גם הצבע של הדגל משיח ואניצהובה
יותר מתחברת אליו מדגל ישראל
שיהיה לכם משהו לריב עליו...שלא ישעמםסיגריה מעשנתאחרונה


קורס קצינים בשנה הראשונהמסיבת ישרים

היי לכולם,

בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)

כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין

הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת

ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.

אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?

מה שאר החיילים הנשואים עושים?

 

אם קבעתם תאריך - לוקחים בחשבון שיהיה קשה בחודשיםפ.א.אחרונה

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  


מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

אתם מרגישיםהרמוניה

את ההשגחה של הקב"ה בכל התהליך של הפגישות?

תשתפו

כןאדם פרו+אחרונה
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענו
ברוך השם!נחלתאחרונה

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

זה מדהיםהפי

איך מעניין בו,  טעות אחת שלו

והוא לא רלוונטי


 

אם מישהו מאכזב אותי באמת פעם אחת

אני כבר לא רוצה אותו

גם אצלכן זה ככה? 

 

( שאלתי את הנשים בקהל ולא את הגברים ..

כי לא מעניינת אותי כאן הדעה שלכם)

אמןהפי
תמונות/מראה חיצוניאנונימי 14

רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.

חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)

מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.

אשמח להסבר קצר.

תודה.

נראה ליהרמוניה

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

 

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

 

פשוט תציעadvfb

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

האמת עברתי משהו דומהשבור לרסיסיםאחרונה

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים

תגובה חסרת טאקט בקבוצת חברות רווקותראומה1

חברה נשואה שנה שהתחתנה בגיל מאוחר כתבה בקבוצת חברות רווקות בנות גילה:


 

"אחרי כמה שנים מרגיש לא מציאותי להיות נשוי"


 

כמה חוסר טאקט וחוסר רגישות יכול להיות לבן אדם?

את רואה שיש בקבוצה רווקות בנות גילך שכמהות להנשא כבר ואת כותבת כמה שזה מאין חלום כזה לא מציאותי שאת נשואה כבר שנה?

 

עדיף לסתום באמת ולא לדבר בכלל על זה מול חברות רווקות. 

 

זה כמו שהריונית תגיד מול חברותיה הנשואות שלא מצליחות להקלט "יו זה מרגיש לא מציאותי להקלט להריון"


 

איפפפפפפ

נשמע כמו זעקה לעזרהבחור עצוב
למה היא עדיין בקבוצה?אני:)))))
מן הסתם זו לא קבוצה שמוגדרת לרווקות בלבדבחור עצוב
אני חיה בגישה קצת אחרת ממךלגיטימי?

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

 

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

מסכימה לחלוטין!נחלת
ועדיין צריך להתחשב בקהל שבו נאמרים הדבריםadvfb

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

 

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

תראה, הגישה שלי כזו: יש דברים שבבחירתי, ויש שלא.לגיטימי?

מה אנשים יגידו,

האם הם יהיו רגישים,

עם טאקט -

זה לא בבחירתי ובשליטתי.

ותמיד יהיו אנשים שיגידו משהו חסר טאקט\לא רגיש,

ולא תמיד זה יהיה מישהו שנוח לי להגיד לו משהו, לשקף לו את הבעיתיות.

מה שאתה מגדיר כמידה נכונה, זה עניין סובייקטיבי בעיני,

ולכן

זה משאיר בידיים שלי את הבחירה מה לעשות עם מה שנאמר.

אני יכולה לבחור לאיזה כיוון לקחת את הדברים.

כמה הם ישפיעו עליי.

 

בסופו של דבר קשרים עם חברות מבוססים על מה שקורה לנו בחיים.

וחברות נשואות - קורה להן בחיים זוגיות, משפחה, ילדים.

אם הן יהיו חייבות לא להזכיר את הדברים האלה בנוכחותי, מהר מאוד החברות שלנו תלך ותתמסמס,

ויישארו רק החברות שבאותו סטטוס שלי.

 

בנוגע לפסקה האחרונה -advfbאחרונה

אמרתי כבר בהודעה הקודמת - "אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך"

אני כמוך, אני גם לא רוצה שאנשים ילכו לידי על ביצים, וכן, אני גם רוצה לשמוע חוויות מנישואים ומאנשים שונים על מה שהם חווים שלהם יש ולי אין - ואין לי עם זה שום בעיה.

אז קצת מוזר לי שהסברת לי את מה שכבר אמרתי, ברור שאני רוצה לשמוע (כמעט) הכל, השאלה מתי ואיך.

 

ולגבי הגישה שאת מביאה פה - 

נראה לי שאת גם כמוני וכמו פותחת השרשור תבחרי להעלב אם את חושבת שזה מעליב לפי ההערכה הסובייקטיבית שלך.

רק את מציגה שלפעמים אי אפשר לשקף את הבעיותיות לצד השני, זה בהחלט נכון. זה לא אומר שמשהו מסויים לא מעליב.

זה כן אומר (ופה אני מסכים איתך) שאני ישלים עם זה, אבל כן, מי שיהיה יותר חסר טקט כלפי זה ישפיע על הקשר שלי איתו.

ולא נראה לי שפותחת השרשור כתבה משהו ביחס לבחירה שלה על מה שהיא יכולה לשלוט בו, אז לא נראה לי ששייך דיון על זה בהקשר לתגובה שלה.

 

ולפרוק דבר שמציק מצד הזולת - יכולה להיות התמודדות מצויינת.

ברור שההתמודדות לא נעצרת בכך, נכון, אבל זה לא סותר את האמור לעיל.

 

לא נשמע לי שהתכוונה למה שחשבת. ממש לא.נחלת
אמרת שהיא נשואה שנההפי

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

שאלהאני:)))))

מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.

סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.

תודה רבה! אשריכם!

אם אינני טועה עיקר האיפור בעבר היה דווקא בהירחתול זמני

כמו הגיישות ביפן וכיו"ב

כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר

אני בחור בן 19ל המשוגע היחידי

עדיין לא התחלתי לצאת ואני חושב על זה הרבה.

אשמח להכוונות איך כדאי לי להכין את עצמי בשנים הקרובות (לא יודע עדיין כמה)

לקראת חתונה.

אפשר בספרים, שיעורים, מידות שהכי חשוב לעבוד עליהם,

ואם יש שרשורים ישנים שכבר שאלו את זה, אפשר פשוט להפנות אליהם. (משתדל לא לחפור )

תודה רבה מראש לכל מי שעונה.

 

אנא קרא לתגובות על תהייתו של צדיק יסוד עולםנחלת

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

 

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

 

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

עלוםאני:)))))
לחשוב ולפעול לממש: במה תרצה לעבוד ולפרנס את משפחתךפ.א.
יש לרב שמחה כהןאשר ברא

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

הבסיס (שנראה מובן מאליו אבל הוא לא)נוגע, לא נוגע

תשמח ברצון ותשמור עליו..

אאוצ'🙈הרמוניה
חחנוגע, לא נוגע
אפשר להסתכל על הצד החיובי- כשאתה עובד על לשחזר את זה, זה אחרת ממי שאצלו זה מובן מאליו
בהצלחה!לגיטימי?

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

 

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

המישור המעשי, לעזור בבישול,בכביסה,בספוג'ה,בגיהוץנחלת

אני מאוד  מסכימה עם זה.......והרבה!

תודה על כל התגובות 😊❤️ל המשוגע היחידי

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

כשאתה מתחתן אתה חותם על מסמך משפטיאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ל' בניסן תשפ"ו 7:35

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.


 

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.


 

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.


 

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.


 

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.


 

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.


 

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.


 

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.


 

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.


 

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

תראהל המשוגע היחידי

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

 

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

 

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

לא הזכרת שירות צבאי…ואתה לא צריך לוותר על משהופ.א.

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

בעיקרון אני מסכים איתךל המשוגע היחידי

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

 

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

מה שאני התכוונתי בהכנה לעניין הפרנסה:לגיטימי?

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

 

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

 

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

 

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

 

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

קודמי, אריק מהדרום, כבר שם את האצבע על הנקודהפ.א.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  


 

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  


 

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  


 

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

ציינת שמה שבעיקר עושים אצלכם זה האפשרות השלישיתאריק מהדרום

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

כן צודקל המשוגע היחידי

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

 

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

זו דעתי האישית וזה לא קשור לענייני לנ"ואריק מהדרום

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.


אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

למה לא לשאול אדם חכם ירא שמים שמכיר אותך?נחלת
עניתי בתשובה "כן צודק"ל המשוגע היחידי
ריבונו של עולם!נחלת

ככה מעודדים יהודי שעומד להקים בית?!

 

כבר היינו בסרט הזה ארי"ק יקר, זוכר?........

 

אברך יקר. זה הכל בצחוק. אתה אוהב ללמוד והרב שלך ממליץ על זה, והיא מסכימה (ואפילו יש לה מסירות נפש) -

תלך על זה וימים יגידו.

 

בהצלחה!

זוכר ש"קיטרת" על הקושי עם התינוקות וכל הקשורנחלת

בנישואין? ואני התרעמתי עליך?

 

אבל מאז מכירים אותך טוב יותר ופחות מתלהמים (כלומר, אני)....

אמממ...אריק מהדרום
מה?
טוב ששכחת (או לא שמת לב). לא חשוב.נחלת
חחחח היום עברתי על השרשור הזה..ל המשוגע היחידי
תודה ל המשוגע היחידי
עבר עריכה על ידי ל המשוגע היחידי בתאריך ד' באייר תשפ"ו 23:57

ספיציפית אני לא אמרתי שאני יהיה אברך הרבה שנים, שאלתי רק על הכנה לחתונה והתגלגלנו לנושא עבודה - לימוד תורה.

אני גם חושב שזה מאוד חשוב ובעז,ה אני אתייעץ עם רב שמכיר אותי ויגיד לי מה הכי מתאים לי.

אשרייך!

מוסיף ומחזק את חשיבות אחריות הגבר לפרנסת משפחתופ.א.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

 

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הרב זיני לא היה רב הטכניון כי לא היתה משרה כזאתאריק מהדרום
הוא היה רב בית הכנסת שבתוך הטכניון והוא שנים רבות ניסה לבקש מאנשים להפסיק לקרוא לו בצואר הנ"ל ובכל זאת אנשים ממשיכים לקרוא לו כל.
חידשת ליפ.א.
בזמנונחלת

הכרתי יהודים חשובים שגם עבדו. אפילו במקומות לא רק דתיים כל כך. הם היו אבל תלמידי חכמים. ממש.

עם משמעת עצמית  חזקה.

 

היום - לא בטוחה שיהודי תורני, כפי שהיו הם, מסוגל להגיע למדרגתם, כשהוא עובד שעות רבות, לא במשרה תורנית.

 

הרחוב משפיע. הסביבה משפיעה. זו לא החממה של הישיבה, כוילל (למוטב, במקרה הזה). השפה. מכירים את הסיפור

של הרב זריצקי בספרו "בצל צח", בו מתנגדת הבת להינשא לבחור שגם עובד?

 

גם הבנים שלי חושבים כמותכם. בכל זאת, חושבת שלהוסיף עוד שנים מספר, רק בלימוד תורה נטו, ברצינות,

יכול מאוד להועיל, כשחייבים לצאת לעולם הגדול.

את הכרת - כי זה היה מאוד מקובל ונפוץ בדורות קודמיםפ.א.אחרונה

היו לא מעט ישובים חקלאים חרדיים של תנועת פועלי אגודת ישראל - כמו כפר חסידים, קוממיות, קיבוץ חפץ חיים, היה את מפעל השטיחים של החרדי אברהם שפירא, שמעתי סיפורים מסבא שלי המאוד מבוגר (כיפה סרוגה, גר במושב דתי) שבצעירותו עבד עם ארגון טהרת המשפחה החרדי ממאה-שערים בהקמת מקוואות ביישובי העולים בצפון, והרבה מהחרדים של אז התעסקו בעבודת כפיים.

החרדים של פעם גם היו חזקים מאוד  בבורסה ליהלומים.  

אולי יעניין אותך