הסתכלות אסורה וגם יכול להגיע ליותר גרועה. לסיכום :זה אסור ,ולכן זה פוגע בכל עם ישראל( כי כל עבירה פוגעת בכולם). וזה יכול להגיע לדברים גרועים עוד יותר. 

ממש,
רק לא עוד שרשורפלצת בנושא הזה.

א. אין בזה טוב..

ב. אומרים שלבנים זה לא עושה טוב... לא יודעת אם זה נכון

ג. המורה שלי הסבירה  לי פעם, שאת בונה את האישיות כאלו לפי שבלונה מסוימת.. שאחר כך יהיה קשה לשנות

ד. ברור לכולם שחברות בגיל צעיר לא תמשיך לחתונה בסוף.. אז זה סתם מחשבות וכאלה.. שברור לכל הצדדים שזה לא אמיתי 

זה הנושא הכי טחון בפורום.

לא צריך לדון בו מחדש.

בתור התחלה אני מאמין שבשמיים קבעו עם מי אני אתחתן ומתי ובהתחשב בזה שרז"ל אמרו גיל 18 לחופה אז אני מאמין שלא צריך/כדאי לפני

למה 18? שמעתי פעם שהתקופה שבה האדם הכי מושפע ו"מחפש את עצמו זה בין 12-24 ככה ש18 זה באמצע חצי ההורים והמשפחה מחנכים וחצי "התחנכות עצמית" עם בן/בת הזוג (קצת דומה למה ש @ט1 אמרה)

וחוץ מזה אני חושב שמי שיש לו חבר/ה בגיל מוקדם זה (לפחות קצת) בשביל "מקובלות חברתית" ואז לא הוגן כלפי השני

אם זה בא בקטע טוב- אז אפשרי.

אז מה זה קטע טוב? לא יותר מידי צחוקים 'רעים' ודברים לא טובים...

אבל הכל הכל לפי הבן אדם עצמו- אם הוא מרגיש שהוא זורם, וזה טוב לו, והוא לא יפול בזה, אז בסדר! 

ווא , בנאדם שחושב שאפשר לסווג חברות לטוב או רע, שחור לבן...השאלה הזאת משתנה בהתאם למלא(!!!!!!) פרמטרים

מה הגיל

מה הבשלות

באיזה רמה הקשר

באיזה שלב

וכו וכו ושות

ככה שסתם ככה לדון בנושא כזה בלי להבין כל מקרה לעומק ממש לא רציני

שהוא ישמור את הגבולות שהוא הציב.

הרבה אנשים שחשבו שהם ישמרו גבולות,אך בסופו של דבר נוכחו לדעת שבמסגרת בעייתית ולא צנועה אדם לא יכול להבטיח לעצמו שאכן כך יהיה.

חשוב לציין שמבחינה הלכתית זה אסור,זה לא המקום המתאים,ולא המטרה הנכונה

אבל אין לי דרך יפה להגיד. אז אני אוותר.

אני רק אתן ספויילר שמאוד לא התחברתי לדבריך.

אומנם גם על מה שהיה נאמר היה לי ככל הנראה במה להשיב,זו המציאות,ורואים אותה בכל מקום.הבחינה ההלכתית גם היא ברורה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...