גן הורדים, יש חניה מאחור, של הגן, ככה שקל מאוד למצוא חניה ולהסתובב.

ממילא, יש את חניון ממילא, אם לא רוצים לשבת בתוך ממילא, יש גן ממש ממול בצד של שער יפו.

טיילת ארמון הנציב, אבל לקחת בחשבון שלא תמיד האווירה שם נעימה, ערבים וערסים.

המושבה הגרמנית, אפשר לחנות באחד הרחובות הצדדיים ויש שם טיילת מקסימה, שאני אישית מאוד אוהב.

טיילת מד"א, יורדים לתחנת מד"א רוממה, חונים שם באיזור, קצת אחרי התחנה של מד"א, בצד שמאל יש מדרגות

שיורדים עד לטיילת נעימה, עם ספסלים ונוף לכניסה לירושלים(ליפתא), יפה מאוד בשקיעה. אישתי מוסרת שהיא

מאוד התלהבה.

המפלצת בקרית יובל, חניה קצת יותר מורכבת, צריך לחפש באיזור, אבל יש שם מקום נעים.

הפסל האדום, ממש אחרי הר הרצל, איפה שהפניה לעין כרם והתחנה הסופית של הרכבת הקלה, פסל אדום

גדול, יש משם נוף ממש יפה, אבל הרבה רוח וזה צמוד לכביש די עמוס.

בית הכרם- פשוט להגיע, לחנות ולהסתובב עד שמוצאים ספספל, הרבה מקומות יפים וגינות שעשועים.

מקווה שעזרתי ;)

וסיורים עם שומרים שמאירים לך בפנס לתוך הפרצוף, הנשמה פורחת, ומחטטים מה אתה עושה פה.

לפני שנים היה ככה. דייט אחד נחמד ניסה לשחד את השומר עם שוקולד אבל לא עזר וגורשנו.

אפשר להתפשר על גן סאקר, הוא גם נחמד. פוטנציאלי לתקלות אבל לא אסון.

מוסיפה:

גינה חדשה יחסית בבית הכרם, עם שביל ופינות יפות לשבת, די ריקה, ומתקנים.

יש מקום בגבעה הצרפתית, נדמה לי, די קרוב ךכניסה - פיצה דומינו, שעולים גבוה ויש מין מתקנים אמנותיים - צריכה לשאול את בעלי מה זה כי אני הלכתי אחריו כמו מפגרת, אבל אולי עוד מישהו פה יכיר.

לארמון הנציב הייתי מפחדת ללכת.

מצטרפת להמלצה על הגן ליד המפלצת.

האוניברסיטה העברית: גבעת רם נחמד, יש שביל שמתחיל מהשער הראשי וקדימה, טיפה משמאל. עם דגמי ציפורים. הר הצופים יפהפה אבל אישית אני הולכת שם לאיבוד.

הלובי של מלון מצודת דוד יפה מאד ואפשר לשבת בחוץ לצפות על שער יפו.

משכנות שאננים יפה מאד.

ממילא. מחנה יהודה. על נתיב הרכבת הקלה יש הרבה מסעדות. דייט ראשון בכותל...

תודה לבחורה הנחמדה

מבחינת חניה אין כ"כ בעיה

מצויים...

ומה הכוונה דוסים מצויים?

במקרה שלנו לא היה שום חשש

הלכתי כמו גאון גדול לאורך הרכבת הקלה.
שתי תקלות גדולות הגיעו מזה. אחת חברותא לשעבר (למזלי בדיוק היה לפני חתונה אז זה היה קצת פחות בראש שלו) והשנייה אני לחלוטין לא מתכוון להגיד כאן

רק לאחר מכן השכלתי טיפה ללכת למקומות קצת פחות המוניים כאשר אני בירושלים.

חוץ מדייט אחד שבמשך כשעתיים ומשהו ישבנו בת"מ ואני עוד רגע דמיינתי את כל קבוצות הוואצאפ שלי מלאות בתמונות מהפאפארצי התורן. למזלי היחיד שזיהיתי שאני מכיר, לא ראה אותי בעצמו. 

אי אי אי ירושלים...

וזה כמובן גם לא דבר רע.

בכלל יש לי כלל, בהרבה מקרים בחיים, ש"זאת פאדיחה רק אם מתפדחים".

ולכן, כיוון שהיא רק בראש, אפשר להתעלם ממנה.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים