התפללנו עליך הרבה..אחותך קומונרית אצלנו ואח שלך היה שליח אצלנו..זה אתה?

באמת ניסיון קשה.. אני לא מכירה אותו מקרוב ומקווה שגם לא אכיר.

אבל יש לי משהו קטן לומר לך,  אולי יעזור..

תראה. נסיונות לוקחים לנו כוח. אם נרצה או לא. ככה ה' בחר וצריך להאמין שזה מה שנכון.

אבל אתה לא יכול להשקיע את כל הכוח בזה בלי לקבל כוח מאיפשהו,  כי בסוף הכוח פשוט ייגמר!

בבקשה, בשבילך ובשביל עם ישראל, תמשיך עם השיקום. תאזור אומץ...

(וגם בשבילי. הכוח רצון שלך ממש עשה לי צמרמורת....וואו)

אבל במקביל- תמצא דרך להזרים כוח. 

ריבונו של עולם הוא הנותן ליעף כח... מעבר לתפילות שהמצב ישתפר- תתפלל שהוא יתן לך כח. תדבר עם אנשים שיחזקו אותך, תבקש חיזוק.

תתחזק בלימוד אמונה... ככה בזמן האמת, כשאתה קרוב לייאוש- תיזכר בהכנות שעשית (לימוד, תפילה, חברים וכו') ותצליח להתגבר עליו, על היאוש.

כמובן שכל זה מעבר לדברים שאתה יכול לעשות ושנותנים לך מצברוח טוב. אל תשב בדיכאון...

בבקשה, אל תישבר! תאזור אומץ!

(אם יש דרך שאני יכולה לעזור- רק תגיד)

אז אני מקווה שתתגבר ותזכור שהכל מה' והכל ברצונו.

אנחנו נמשיך להתפלל עליך רפואה שלימה!

תמיד להמשיך, לצמוח, לעלות...
יש תמיד לאן לשאוף!

מבטיחה לך שלא תתחרט עלזה לעולם!!
(כמובן שלעולם לא נבין אותך בלי להיות במקומך.. ושלא נזכה)

רפואה שלימה!!

תאמין דבר ראשון שה' נתן לך נסיון זה, וגם אם אתה לא מבין למה 

וגם אם אתה חושב שהיית יכול לוותר עליו בכייף ולא היה מזיק אם זה לא היה קורה--

תזכור שה' יתברך נתן  לך ואתה לא יודע בדיוק מה הוא רוצה אבל הוא מחבק אותך ואולי זה כפרת עוונות, שהסבל שלך ביטל עוד פיגוע חו"ח!

תנסה להתחזק מזה שאתה נושא בעול של עמ"י ושל הגאולה הזו וכל אחד נושא בעול רק לא תמיד רואים זאת....

תהיה בחברת אנשים שנותנים לך כוח ומחזקים אותך....

ה' יהיה בעזרך גיבור החיל..!

ואל תבהל מרגעי ייאוש הם נמצאים שם אין מה לעשות.... צריך לתת להם לעבור

באמת!!

מתים עליך, מעריכים אותך!!!

ושאתה לוקח את הכל בסבבה!! (לפחות כלפי חוץ)

העם איתך!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...