עד ש--- אחות של בעלי ילדה בת, והחזירה אותי בבום אחורה! היינו צריכות ללדת ביחד, אני קצת לפניה. איפה אני, ואיפה היא

וכל הזמן המחשבות לא מפסיקות להרפות. אבל אנחנו היינו צריכים להביא את הנכדה הראשונה (אחרי 5 בנים), אז למה לוקחים לנו את כל הכבוד??? למה???? בגלל שאנחנו "לא הצלחנו"????????
שלא נדבר על השיבושים הרומונלים. כבר חודש וחצי לא קיבלתי וסת (הייתי אצל רופא, חכל הדואגות), ושוב הציפייה, ווב ההתרסקות..
כמה קיוויתי להיות בהריון בזמן הזה. ופתאום זה נראה רחוק מתמיד!
ותודה לפורום המדהים הזה, ולנשים המקסימות שבו!!

(במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה
)