מאז שהיא קטנה היא לא ישנה לילות שלמים, היו תקופות שלפעמים היתה ישנה מידי פעם לילה שלם, אבל תמיד היתה מתעוררת, רק שתמיד היתה נרדמת די בקלות. גם עכשיו כשהיא מתעוררת באמצע הלילה אנחנו מזמינים אותה לבוא אלינו למיטה והיא חוזרת לישון מיד.
הבעיה היא שלאחרונה היא התחילה להתעורר יותר בתחילת הלילה, לפני שאנחנו הולכים לישון. פעם כשזה היה קורה היה מספיק לשבת לידה כמה דקות, ברגע שהיא היתה רואה אותי או את בעלי היא ישר היתה מניחה את הראש חזרה ונרדמת.
עכשיו היא פשוט לא נותנת לעצמה להירדם בחזרה. אני יכולה לשבת לידה שעה שלמה, וכל פעם היא תירדם אבל אחרי כמה דקות תתעורר בבכי, גם אם לא זזתי בכלל והמשכתי ללטף אותה בלי הפסקה.
ניסיתי לדבר איתה, להבין למה היא בוכה. נראה שהיא מפחדת מעצם ההישארות לבד. היא יודעת שאני אלך אחרי שהיא תירדם ומפחדת להירדם כדי שאני לא אלך.
האמת שגם ביום היא הרבה יותר מפחדת להיות בלעדי, ולא מוכנה ללכת אפילו לחדר הסמוך (במרחק ראייה ממני) בלי שאני אבוא איתה. ביום אני עוד יכולה להתמודד עם זה, אבל בלילה זה כבר ממש מתסכל!
אשמח מאוד לרעיונות וכיווני חשיבה...
הבעיה היא שלאחרונה היא התחילה להתעורר יותר בתחילת הלילה, לפני שאנחנו הולכים לישון. פעם כשזה היה קורה היה מספיק לשבת לידה כמה דקות, ברגע שהיא היתה רואה אותי או את בעלי היא ישר היתה מניחה את הראש חזרה ונרדמת.
עכשיו היא פשוט לא נותנת לעצמה להירדם בחזרה. אני יכולה לשבת לידה שעה שלמה, וכל פעם היא תירדם אבל אחרי כמה דקות תתעורר בבכי, גם אם לא זזתי בכלל והמשכתי ללטף אותה בלי הפסקה.
ניסיתי לדבר איתה, להבין למה היא בוכה. נראה שהיא מפחדת מעצם ההישארות לבד. היא יודעת שאני אלך אחרי שהיא תירדם ומפחדת להירדם כדי שאני לא אלך.
האמת שגם ביום היא הרבה יותר מפחדת להיות בלעדי, ולא מוכנה ללכת אפילו לחדר הסמוך (במרחק ראייה ממני) בלי שאני אבוא איתה. ביום אני עוד יכולה להתמודד עם זה, אבל בלילה זה כבר ממש מתסכל!
אשמח מאוד לרעיונות וכיווני חשיבה...