לפעמים יש ילדים שסובלים מנטיה לאלימות. כמובן שכל הסביבה הקרובה שלהם סובלת.
היית אומרת שזה המצב אצלו? אם כן, צריך לפנות לרופאת משפחה ולהתחיל תהליך של איבחון וקבלת טיפול.
מצד שני, יתכן שאת זו שצריכה להתחזק ולהיות אסרטיבית יותר. אולי לרכוש כלים איך להתמודד.
נסי לחשוב ממה נובעת ההתנהגות הזו.
אמנם הסיטואציה קצת שונה, כי אצלי הוא בן שנתיים
אבל כשהוא מתחיל להרביץ אני פשוט אומרת לו ש"זה לא נעים לי ההתנהגות הזאת" בטון רגוע ועוזבת את החדר.
בדר"כ זה גורר אצלו בכי ואני נותנת לו את הזמן עד שהוא נרגע ובא אליי לחיבוק
אני מניחה שאצל ילד בן 10 זה לא יגרור בכי, אבל אולי זה כן יעביר את המסר- אם אתה אלים אמא לא פה.. תרגע, ותבוא אל אמא.
ולהעניש בחומרה - לשלול משחקי מחשב וממתקים ודמי כיס והפתעות לגמרי לחצי שנה. ולהכניס לחדר ולנעול עד שיירגע ויבקש סליחה
ואימא לא כרית אגרוף ולא לחייבת לסבול מכות ולא חייבת להכיל במצב כזה.
ברור שאמא לא כרית אגרוף ולא צריכה להכיל במצב הזה
אבל לנעול בחדר?
זה קצת מוזר לנסות למגר אלימות באמצעות אלימות, כמו לצעוק על הבן שלך שיפסיק לצעוק..
לדעתי גם ילד בן 10 כמו ילד בן שנתיים עדיין צריך את אמא שלו לידו (מכירה מקרוב מאוד גם ילדה בת 30 עדיין צריכה את אמא שלה לידה) אז אם הוא מבין שכשהוא עושה דבר כזה אמא מתרחקת- סביר שיפסיק.
אפשר אחר"כ גם להסביר לו ברוגע שזו התנהגות לא מקובלת ואולי למצוא דרכים אחרות לנתב אליהן את הכעס-
לספור עד 10, להרביץ לספה..
אגב כשאני מרגישה שאני עומדת "לאבד את זה" עם הילדים שלי למדתי לעצור הכל ולקרוא לעצמי בנחת את שיר למעלות.
איכשהו זה מרגיע אותי. אולי זה יעזור לו אם זה מתאים, או סתם לדקלם איזה משהו אחר..
בן שנתיים. אם זה ילד ספורטיבי הוא יכול גם לשבור יד ובכלל לגרום נזק רציני.
ובן 10 זה לא בן שנתיים . בן שנתיים זה חצי תינוק שבאמת לא יודע לשלוט בעצמו עדיין. בן 10 זה ילד שכבר הולך לבד לכל מקום ויכול גם לשמור על אח קטן. והוא בהחלט מבין מה הוא עושה בתנאי שזה ילד רגיל ברמה רגילה.
אסור להתייחס לבן עשר כבן שנתיים ולבן שלושים כבן עשר.
ולדעתי אלימות כן ממגרים רק עם גבולות. אין דרך אחרת.
להבדיל - איך לעצור עבריין או מחבל - רק בדרך אלימה. אין דרך אחרת.
ולנעול אותו זה בדיוק כמו ללכת לחדר אחר במקרה של ילד בן שנתיים
צריך אבא בשביל זה
כן, הייתי מספיק חזקה פיזית כדי שלא ישתחרר, אבל זה לא היה נינוח ורגוע כמו שצלצל לי כשקראתי את ההדרכה, ובטח שלא דומה לחיבוק. זה מאבק. הוא מצליח איכשהו לשחרר את יד שמאל, אני תופסת את יד ימין, הוא מסובב את הראש לנשוך, אני מושכת בכוח הצדה... פעם אחת הספיקה לי ולא אחזור על זה עוד. אני לא רוצה להיות צד במריבה הזאת. מעדיפה לעבור לחדר אחר או כל פתרון אחר.
הייתי פונה לייעוץ של מישהו מקצועי (פסיכולוג ילדים/מטפל ריגשי/הדרכת הורים?)
גם את צריכה קצת חיזוק וגם הוא כבר ילד גדול וזה לא התנהגות רגילה כ"כ וצריך ללמד אותו איכשהו להביע את עצמו בדרכים יותר מתורבתות ומקובלות.
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
🌸 מאמא דיל – דילים שאמא באמת צריכה! 🌸
כאמא ל5 ילדים בגילאים מגוונים, אני יודעת כמה אנחנו מחפשות לחסוך – בלי להתפשר על מה שחשוב באמת לילדים ולבית.
בדיוק בשביל זה פתחתי את מועדון מאמא דיל 💕
ערוץ שבו אני משתפת כל יום דילים שווים – כאלה שאני גם קונה בעצמי 👶🛍️
✔️ מוצרים שימושיים לבית ולילדים
✔️ מחירים משתלמים באמת
✔️ חוסך זמן וכאב ראש
✔️ רק דברים שעושים חיים קלים יותר
📩 לא בטלגרם? אין בעיה!
אפשר להירשם ולקבל סיכום דילים מרוכז למייל (כפעם בשבוע):
מאמא אחת לשנייה – בואי לחסוך חכם 💕
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
