אבל רציתי להבין למה אנשים לא משאירים שמיכות וכריות? למה הם מתכוונים? זה ממש מוזר לי...

האמת שפתאום כשאני חושבת על זה, אז אנחנו אף פעם לא נותנים את החדר שלנו,

אלא את החדר אירוח שיש בו ספת נוער נפתחת ובארגז מצעים שלה יש שמיכה וכרית.

ובאמת בזמן האחרון כשנתנו את הבית שכחנו להוציא אותם ועוד סט מהארגזי מיטות שלנו...

פדיחה... זה פשוט חדר לא בשימוש ואנחנו שמחים לתת אותו בלי שזה גורם לנו להתארגנות 

(ולא חשבתי על המצעים בזמן האחרון... ).

[אבל את החדר ילדים אנחנו כן משאירים פתוח ושם יש כריות ופוכים (אבל הפוכים של הילדים..) על המיטות, אפשר לקחת משם... יוו איך אני מתפדחת פתאום.. אגש לשכנות לברר שהשבת עברה בשלום...]

אז אולי זאת הסיבה גם איפה שאת התארחת, אולי?

ויש שני דברים נפרדים לדאוג להם, כפי שציינת: כלי המיטה המאסיביים (שמיכות וכריות) והמצעים הדקים.

בכל שנות האירוח וההתארחות שלי יצא לי לדעתי לראות את כל ההרכבים האפשריים - האורחים דואגים לשתי הקטגוריות, המזמינים דואגים לשתי הקטגוריות, בעלי הבית דואגים לשתי הקטגוריות, אלה דואגים לא' ואלה לב' - הכול. הכול בנורמה.

לכן כשאני עומדת להיות צד אחד מהשלושה, אני משתדלת תמיד לוודא מראש מה האירוח כולל, מה מצפים שהוא יכלול. אם אני המזמינה או בעלת הבית, אני גם אומרת מה מבחינתי בכיף לספק ומה כבר מסבך אותי (זה משתנה מעת לעת, לפי הנסיבות).

מכניסים באותה שיחת בירור גם את השאלות הרות הגורל על המחם, הבוילר, שעון שבת, מאווררים... שיהיה ברור לכולם מה הציפיות ולא תהיה הפתעה לא נעימה כמו שהייתה במקרה שלך.

באופן אישי, אין לי בעיה להשאיר כלי מיטה שלא בשימוש.

אבל כלי מיטה שלנו, זאת הרבה טרחה מבחינתי להוריד את המצעים ולהחזיר במוצאי שבת.

אני חושבת שמי שלא מביא כלי מיטה, צריך לוודא מראש שמשאירים לו

זה הרי לא מובן מאליו.

במיוחד משפחות שמגיעות בתחבורה ציבורית או טרמפים, כמעט בלתי אפשרי להסחב גם עם פוכים וכריות.

לדעתי כדאי ליידע בתור המארחים- כיוון שעוגמת הנפש יכולה להיות גדולה. (בעיקר בחורף כמובן)

מן הסתם התכוונו שתביאו איתכם.

אז גם ברור לי שמשאירים לי.....

באמת להבא אני אלמד לשאול....

שמיכות - יש לי רק שתי שמיכות חורף שמיועדות לאורחים, שאותן אני משאירה, ובד"כ אני אומרת למארחים שאין לנו יותר. בקיץ אני יוצאת מנקודת הנחה שמתכסים בשמיכה קלה או בציפה של שמיכה, ואת זה אפשר להביא מהבית כמו המצעים.

לדעתי ברור שלא שייך לחטט בארונות ולחפש. לא הייתי רוצה שיעשו לי כך. אולי אפשר לשאול את המארחים אם בעלי הבית אמרו להם משהו, ואם לא - אז לקחת מהם.

רציתי להבין מה עומד בראש של מי שלא משאיר... פשוט רציתי להבין אותם - משאירים דירה כ"כ נעימה + מיחם ועוגות אבל ללא שמיכות וכריות - פשוט לא הצלחתי להבין אותם אז אני מנסה כאן...

הם כן מורידים את כל המצעים מהמיטות אז גם ככה הם טורחים... לא מצליחה להבין ומאוד רוצה להבין...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות