אבל רציתי להבין למה אנשים לא משאירים שמיכות וכריות? למה הם מתכוונים? זה ממש מוזר לי...

האמת שפתאום כשאני חושבת על זה, אז אנחנו אף פעם לא נותנים את החדר שלנו,

אלא את החדר אירוח שיש בו ספת נוער נפתחת ובארגז מצעים שלה יש שמיכה וכרית.

ובאמת בזמן האחרון כשנתנו את הבית שכחנו להוציא אותם ועוד סט מהארגזי מיטות שלנו...

פדיחה... זה פשוט חדר לא בשימוש ואנחנו שמחים לתת אותו בלי שזה גורם לנו להתארגנות 

(ולא חשבתי על המצעים בזמן האחרון... ).

[אבל את החדר ילדים אנחנו כן משאירים פתוח ושם יש כריות ופוכים (אבל הפוכים של הילדים..) על המיטות, אפשר לקחת משם... יוו איך אני מתפדחת פתאום.. אגש לשכנות לברר שהשבת עברה בשלום...]

אז אולי זאת הסיבה גם איפה שאת התארחת, אולי?

ויש שני דברים נפרדים לדאוג להם, כפי שציינת: כלי המיטה המאסיביים (שמיכות וכריות) והמצעים הדקים.

בכל שנות האירוח וההתארחות שלי יצא לי לדעתי לראות את כל ההרכבים האפשריים - האורחים דואגים לשתי הקטגוריות, המזמינים דואגים לשתי הקטגוריות, בעלי הבית דואגים לשתי הקטגוריות, אלה דואגים לא' ואלה לב' - הכול. הכול בנורמה.

לכן כשאני עומדת להיות צד אחד מהשלושה, אני משתדלת תמיד לוודא מראש מה האירוח כולל, מה מצפים שהוא יכלול. אם אני המזמינה או בעלת הבית, אני גם אומרת מה מבחינתי בכיף לספק ומה כבר מסבך אותי (זה משתנה מעת לעת, לפי הנסיבות).

מכניסים באותה שיחת בירור גם את השאלות הרות הגורל על המחם, הבוילר, שעון שבת, מאווררים... שיהיה ברור לכולם מה הציפיות ולא תהיה הפתעה לא נעימה כמו שהייתה במקרה שלך.

באופן אישי, אין לי בעיה להשאיר כלי מיטה שלא בשימוש.

אבל כלי מיטה שלנו, זאת הרבה טרחה מבחינתי להוריד את המצעים ולהחזיר במוצאי שבת.

אני חושבת שמי שלא מביא כלי מיטה, צריך לוודא מראש שמשאירים לו

זה הרי לא מובן מאליו.

במיוחד משפחות שמגיעות בתחבורה ציבורית או טרמפים, כמעט בלתי אפשרי להסחב גם עם פוכים וכריות.

לדעתי כדאי ליידע בתור המארחים- כיוון שעוגמת הנפש יכולה להיות גדולה. (בעיקר בחורף כמובן)

מן הסתם התכוונו שתביאו איתכם.

אז גם ברור לי שמשאירים לי.....

באמת להבא אני אלמד לשאול....

שמיכות - יש לי רק שתי שמיכות חורף שמיועדות לאורחים, שאותן אני משאירה, ובד"כ אני אומרת למארחים שאין לנו יותר. בקיץ אני יוצאת מנקודת הנחה שמתכסים בשמיכה קלה או בציפה של שמיכה, ואת זה אפשר להביא מהבית כמו המצעים.

לדעתי ברור שלא שייך לחטט בארונות ולחפש. לא הייתי רוצה שיעשו לי כך. אולי אפשר לשאול את המארחים אם בעלי הבית אמרו להם משהו, ואם לא - אז לקחת מהם.

רציתי להבין מה עומד בראש של מי שלא משאיר... פשוט רציתי להבין אותם - משאירים דירה כ"כ נעימה + מיחם ועוגות אבל ללא שמיכות וכריות - פשוט לא הצלחתי להבין אותם אז אני מנסה כאן...

הם כן מורידים את כל המצעים מהמיטות אז גם ככה הם טורחים... לא מצליחה להבין ומאוד רוצה להבין...

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...