כותרת אופיינית של פרסומת

אין "ערוך" לך...

אני מאד נהנה מזה (שנאתי את המשקפיים שלי, והעדשות עשו לי כאבים בעיניים). לקחת בחשבון שאם לא הסתובבת עד היום עם משקפי שמש - אתה הולך להתמכר למוצר הזה... 

לי זה עלה 8000 ש"ח עם הנחה של 1000 ש"ח למשתחררים. 

לא מכיר את האופציות של קופ"ח. עשיתי ב-care. ספציפית אצלי היתה להם פאשלה רצינית, אבל בסה"כ הם אח"כ תיקנו את זה וכרגע הכל תקין (בשנה שאחרי הניתוח המלצתי לאנשים לא להתקרב אליהם ממטר; אבל היום אני פחות בטוח בכך). בכל אופן - תבדוק גם אופציות נוספות. 

אבל זה היה ממש חריג, וזה לא קורה באופן סטנדרטי. גם, כאמור, כשעלו על זה טיפלו בזה והיום הכל תקין.

פשוט הייתי ממליץ קודם לברר גם עם אנשים שעשו במקומות אחרים ולראות מה הם אומרים עליהם. 

ברצינות, התיאור קצת מזעזע, אז אם אין לכם כוונה לעשות ניתוח לייזר - חבל שתמשיכו לקרוא...

*******************************************************************************************

בניתוח חותכים את הקרנית ומשייפים אותה, ואז מחזירים למקום. אז אצלי החזירו אותה מקופלת קצת...  

היום זה מצחיק אותי, אבל אז הרגשתי שזו קטסטרופה (דיברתי עם אמא שלי בטלפון כשהייתי על האוטובוס אחרי הבדיקה שבה גילו את זה, ופשוט התחלתי לבכות באמצע האוטובוס. שזה בפני עצמו היה קטסטרופה; גם בכוונה עשיתי את הניתוח חודש לפני החזרה ללימודים, כדי שלא יפגע לי בתחילת השנה, ואז גיליתי שצריך ניתוח נוסף שהיה בערך יומיים לפני תחילת הסמסטר. בקיצור - היה זוועה). 

חוץ מזה שאחרי הניתוח הראשון לא כאב לי בכלל (זו מתת מאד נדירה. כל מי שדיברתי איתו הזהיר אותי מכאבי תופת נוראיים ביומיים-שלושה שאחרי הניתוח - ראה הוזהרת), ואילו אחרי הניתוח השני סבלתי במשך שבועיים שלמים מכאבים נוראיים שאפילו הכדורים משככי-הכאבים שנתנו לי לא הצליחו להפחית. 

אבל כאמור, זה ממש לא הסטנדרט. 

חודש אחרי הניתוח עין אחת ראתה נפלא, ובעין השניה ממש לא משהו. אז הם בדקו וגילו את הקיפול. 

http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=55256#.V1XqRZErLIU

הוא עשה את זה לפני הצבא ובירר ובדק 

עשה שיעורי בית כמו שצריך!!

בכ"מ ממליץ לך לעשות במקום הטוב ביותר ולא לזלזל ולקחת את הזול ביותר

בכ"ז זה עיינים אחד מהדברים הכי חשובים בגוף!!

בסניף ירושלים זה כמה קומות מעל CARE  

היה לי מספר מאד גבוה ויצאתי עם הניתוח 66

וזה גם לא כאב, רק חמש שעות אחרי הניתוח העיניים רדומות ואחר כך ראיתי פיקס..הכל טוב

(מה שכן נשאר כתמי דם לאיזה שבועיים- שלוש)

אם אני לא טועה עשיתי את שיטת החיתוך (יש כזאת שהיא שיוף)

המלצות על הניתוח הספציפי הזה? או על המרכז הרפואי?

השיטה השנייה לא התאימה לי(שהיא אגב עלתה יותר)

אוקי זה בכל אופן מה שזכרתי ...(ההורים מימנו לי את הלייזר ושכנעו אותי לעשות די פחדתי) וזה היה לפני שנה בערך.. הגעתי אז בדיוק ל18

זה הלך ככה- יצאתי מהניתוח שהיה איזה 2 דקות שאני רואה 66 אבל הייתי מסוחררת ודומעת וכו

זה נמשך ככה חמש שעות בערך שהעיניים היו עייפות ודומעות ובהם ישנתי (מחוץ מזה שהייתי צריכה כל שעה לשים סדרת טיפות)

ולאחר מכן ראיתי רגיל, הרגשתי רגיל  (היה לי מכסים לעיניים- שקופים שמחוברים עם סלוטייפ- שלמחרת בבוקר הוציאו לי כשבאתי לביקרות)

ובמשך חודש שמתי טיפות

מבחינת החלמה וכאבים היה לי הסרט הכי טוב מכל מי שאני מכירה שעשה (הם עשו את השיטה השנייה)

שהייתי שמה עדשות אז הייתי יכולה לשים רק עדשות קשות ולא רכות (מעניין אם  זה קשור לזה שהייתי צריכה לעשות את השיטה הזאת ולא את הרגילה)

כמו שGUEST אמרה זה תלוי בעובי הקרנית.

בגלל ההתאוששות המהירה,

אבל שוב, כדאי להתייעץ עם כמה רופאים כדי לקבל כמה חוות דעת בנושא.

אני כנראה הייתי מתלבטת לנצח,

אבל אם הקרנית שלך לא עבה והמספר גבוה הייתי הולכת על הPRK.

הכל זה עניין של לחשב כמה יישאר לאחר הניתוח. אני לא הייתי רוצה משהו גבולי אלא מעדיפה רזרבות של עובי לשיוף נוסף אם אצטרף בזמן /אחרי הניתוח.

ואם אתה רוצה דיעה של רופאים אתה צריך ללכת אליהם.

אולי יש פה כמה רופאים אבל אני מניחה שהם מיעוט. ועוד רופאי עיניים...

מישהו שלא סובל משקפיים ויש לו מספר גבוה- הייתי ממליצה לו לעשות לייזר.

אישית, שיש לי מס' נמוך והמשקפיים לא מפריעים לי- לא הייתי לוקחת סיכון.

וזה ניתוח, אז יש פה אלמנט של סיכון...

יש 2 שיטות נפוצות כיום:

1. LASIK= ליטוש לעומק הקרנית.

חסרונות: מתאים למספרים נמוכים יותר, יש יותר סיכוי לחזרה של המספר, יש סכנה שהפלאפ (-מה שחתכו) לא יתאחה כראוי או יקרע. לא מתאים לקרנית דקה.

יתרונות: החלמה מהירה, ללא כאב, הראיה מתייצבת די מהר.

2. PRK=  ליטוש פני הקרנית.

חסרונות: ההחלמה ארוכה יותר, זה כואב, למשך שבוע מרכיבים עדשת מגע רפואית כדי להקל על הכאב בעין בזמן ששכבת האנדותל ששייפו והורידו בניתוח מתחדשת שוב.

כמובן שיש כל מיני סיכונים כמו ירידה בראיית לילה, ראיה של הילות וסינוורים וכו',

יתרונות: זה יותר בטוח, מהיר, מתאים לאנשים עם מספרים גבוהים, מתאים לאנשים עם קרנית דקה ומשאיר יותר עובי לקרנית, לאחר הניתוח, למקרה שידרש ניתוח נוסף.

אישית,

הייתי ממליצה ללכת להתייעץ עם רופא עיניים (או אפילו כמה) שלא מכון הלייזר המליץ עליו,

ולא רק לאיש של מכון הלייזר שיש לו אינטרס ולא מסביר את כל הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות,

אלא מצייר לך עתיד ורוד למדי.

טווח מחירים נע בסביבות ה- 10,000 +/- לפי מה שידוע לי,

לא יודעת איזה בסדרים יש לקופות חולים.

שמעתי המלצות על ד"ר לוינגר ממכון "עיניים".

בהצלחה!

התלבטתי הרבה לפני שעשיתי. מפחיד.

קיבלתי סיור בעבודה לכל האנשים שעשו הם / נשותיהם / אישיהם וכו'

ובסופו של דבר השתכנעתי לפחות לנסות לבדוק.

מומלצים:

הדסה אופטימל

עיניים

הם יקרים יותר מהאחרים

עשיתי (בהדסה) ומרוצה מאד ב"ה

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם