כותרת אופיינית של פרסומת

אין "ערוך" לך...

אני מאד נהנה מזה (שנאתי את המשקפיים שלי, והעדשות עשו לי כאבים בעיניים). לקחת בחשבון שאם לא הסתובבת עד היום עם משקפי שמש - אתה הולך להתמכר למוצר הזה... 

לי זה עלה 8000 ש"ח עם הנחה של 1000 ש"ח למשתחררים. 

לא מכיר את האופציות של קופ"ח. עשיתי ב-care. ספציפית אצלי היתה להם פאשלה רצינית, אבל בסה"כ הם אח"כ תיקנו את זה וכרגע הכל תקין (בשנה שאחרי הניתוח המלצתי לאנשים לא להתקרב אליהם ממטר; אבל היום אני פחות בטוח בכך). בכל אופן - תבדוק גם אופציות נוספות. 

אבל זה היה ממש חריג, וזה לא קורה באופן סטנדרטי. גם, כאמור, כשעלו על זה טיפלו בזה והיום הכל תקין.

פשוט הייתי ממליץ קודם לברר גם עם אנשים שעשו במקומות אחרים ולראות מה הם אומרים עליהם. 

ברצינות, התיאור קצת מזעזע, אז אם אין לכם כוונה לעשות ניתוח לייזר - חבל שתמשיכו לקרוא...

*******************************************************************************************

בניתוח חותכים את הקרנית ומשייפים אותה, ואז מחזירים למקום. אז אצלי החזירו אותה מקופלת קצת...  

היום זה מצחיק אותי, אבל אז הרגשתי שזו קטסטרופה (דיברתי עם אמא שלי בטלפון כשהייתי על האוטובוס אחרי הבדיקה שבה גילו את זה, ופשוט התחלתי לבכות באמצע האוטובוס. שזה בפני עצמו היה קטסטרופה; גם בכוונה עשיתי את הניתוח חודש לפני החזרה ללימודים, כדי שלא יפגע לי בתחילת השנה, ואז גיליתי שצריך ניתוח נוסף שהיה בערך יומיים לפני תחילת הסמסטר. בקיצור - היה זוועה). 

חוץ מזה שאחרי הניתוח הראשון לא כאב לי בכלל (זו מתת מאד נדירה. כל מי שדיברתי איתו הזהיר אותי מכאבי תופת נוראיים ביומיים-שלושה שאחרי הניתוח - ראה הוזהרת), ואילו אחרי הניתוח השני סבלתי במשך שבועיים שלמים מכאבים נוראיים שאפילו הכדורים משככי-הכאבים שנתנו לי לא הצליחו להפחית. 

אבל כאמור, זה ממש לא הסטנדרט. 

חודש אחרי הניתוח עין אחת ראתה נפלא, ובעין השניה ממש לא משהו. אז הם בדקו וגילו את הקיפול. 

http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=55256#.V1XqRZErLIU

הוא עשה את זה לפני הצבא ובירר ובדק 

עשה שיעורי בית כמו שצריך!!

בכ"מ ממליץ לך לעשות במקום הטוב ביותר ולא לזלזל ולקחת את הזול ביותר

בכ"ז זה עיינים אחד מהדברים הכי חשובים בגוף!!

בסניף ירושלים זה כמה קומות מעל CARE  

היה לי מספר מאד גבוה ויצאתי עם הניתוח 66

וזה גם לא כאב, רק חמש שעות אחרי הניתוח העיניים רדומות ואחר כך ראיתי פיקס..הכל טוב

(מה שכן נשאר כתמי דם לאיזה שבועיים- שלוש)

אם אני לא טועה עשיתי את שיטת החיתוך (יש כזאת שהיא שיוף)

המלצות על הניתוח הספציפי הזה? או על המרכז הרפואי?

השיטה השנייה לא התאימה לי(שהיא אגב עלתה יותר)

אוקי זה בכל אופן מה שזכרתי ...(ההורים מימנו לי את הלייזר ושכנעו אותי לעשות די פחדתי) וזה היה לפני שנה בערך.. הגעתי אז בדיוק ל18

זה הלך ככה- יצאתי מהניתוח שהיה איזה 2 דקות שאני רואה 66 אבל הייתי מסוחררת ודומעת וכו

זה נמשך ככה חמש שעות בערך שהעיניים היו עייפות ודומעות ובהם ישנתי (מחוץ מזה שהייתי צריכה כל שעה לשים סדרת טיפות)

ולאחר מכן ראיתי רגיל, הרגשתי רגיל  (היה לי מכסים לעיניים- שקופים שמחוברים עם סלוטייפ- שלמחרת בבוקר הוציאו לי כשבאתי לביקרות)

ובמשך חודש שמתי טיפות

מבחינת החלמה וכאבים היה לי הסרט הכי טוב מכל מי שאני מכירה שעשה (הם עשו את השיטה השנייה)

שהייתי שמה עדשות אז הייתי יכולה לשים רק עדשות קשות ולא רכות (מעניין אם  זה קשור לזה שהייתי צריכה לעשות את השיטה הזאת ולא את הרגילה)

כמו שGUEST אמרה זה תלוי בעובי הקרנית.

בגלל ההתאוששות המהירה,

אבל שוב, כדאי להתייעץ עם כמה רופאים כדי לקבל כמה חוות דעת בנושא.

אני כנראה הייתי מתלבטת לנצח,

אבל אם הקרנית שלך לא עבה והמספר גבוה הייתי הולכת על הPRK.

הכל זה עניין של לחשב כמה יישאר לאחר הניתוח. אני לא הייתי רוצה משהו גבולי אלא מעדיפה רזרבות של עובי לשיוף נוסף אם אצטרף בזמן /אחרי הניתוח.

ואם אתה רוצה דיעה של רופאים אתה צריך ללכת אליהם.

אולי יש פה כמה רופאים אבל אני מניחה שהם מיעוט. ועוד רופאי עיניים...

מישהו שלא סובל משקפיים ויש לו מספר גבוה- הייתי ממליצה לו לעשות לייזר.

אישית, שיש לי מס' נמוך והמשקפיים לא מפריעים לי- לא הייתי לוקחת סיכון.

וזה ניתוח, אז יש פה אלמנט של סיכון...

יש 2 שיטות נפוצות כיום:

1. LASIK= ליטוש לעומק הקרנית.

חסרונות: מתאים למספרים נמוכים יותר, יש יותר סיכוי לחזרה של המספר, יש סכנה שהפלאפ (-מה שחתכו) לא יתאחה כראוי או יקרע. לא מתאים לקרנית דקה.

יתרונות: החלמה מהירה, ללא כאב, הראיה מתייצבת די מהר.

2. PRK=  ליטוש פני הקרנית.

חסרונות: ההחלמה ארוכה יותר, זה כואב, למשך שבוע מרכיבים עדשת מגע רפואית כדי להקל על הכאב בעין בזמן ששכבת האנדותל ששייפו והורידו בניתוח מתחדשת שוב.

כמובן שיש כל מיני סיכונים כמו ירידה בראיית לילה, ראיה של הילות וסינוורים וכו',

יתרונות: זה יותר בטוח, מהיר, מתאים לאנשים עם מספרים גבוהים, מתאים לאנשים עם קרנית דקה ומשאיר יותר עובי לקרנית, לאחר הניתוח, למקרה שידרש ניתוח נוסף.

אישית,

הייתי ממליצה ללכת להתייעץ עם רופא עיניים (או אפילו כמה) שלא מכון הלייזר המליץ עליו,

ולא רק לאיש של מכון הלייזר שיש לו אינטרס ולא מסביר את כל הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריות,

אלא מצייר לך עתיד ורוד למדי.

טווח מחירים נע בסביבות ה- 10,000 +/- לפי מה שידוע לי,

לא יודעת איזה בסדרים יש לקופות חולים.

שמעתי המלצות על ד"ר לוינגר ממכון "עיניים".

בהצלחה!

התלבטתי הרבה לפני שעשיתי. מפחיד.

קיבלתי סיור בעבודה לכל האנשים שעשו הם / נשותיהם / אישיהם וכו'

ובסופו של דבר השתכנעתי לפחות לנסות לבדוק.

מומלצים:

הדסה אופטימל

עיניים

הם יקרים יותר מהאחרים

עשיתי (בהדסה) ומרוצה מאד ב"ה

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

אז למה שיסכים...

וחוץ מזה. אם יציע נישואין למשהו זה למדפסת

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

לק"י

ולא בטוח שציונות מעניינת אותו פחות או יותר מהתורה.

מן הסתם הלך לאן שלקחו אותו.

(והציונות היא חלק מהתורה....).

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת