@מאיר.
@ירא ורך לבב
ואולי עוד כמה..
לא הרגשתי אף אחד מהחסרונות שפרשתם לפנינו לגבי הריקודגלים.
היה יפה ומקסים.


היציאה דרך שער שכם הייתה כל כך דחוסה שאת לא רוצה לדעת [וזה ממש לא היה בד''ץ...]


אבל היו גם בעיות, מצבים ממש לא נעימים (בעיקר ב100 מטר האחרונים)
למרות זאת היה ממש טוב.
שהיה מעבר ממש צר ומלאא אנשים ולא היה לי לאיפה ללכת... (לא בגלל זה בכיתי)
ולמשל חברות שלי לא הפסיקו לשניה לחרפן בנים... או שמישהו התחיל עם חברה שלי ופתאום אני קולטת אותם מחובקים... ידעתי שהיא לא דוסית אבל לא חשבתי ככה..
אבל בהחלט היה גם נוער מקסים ששמח באמת בנס הגדול הזה..
לא נחמד כשבנות נמעכות עליך
חזרו ואמרו שצדקתי..

אני הייתי בנפרד ובקשר למשפט "הדתייה פתאום ראתה מלא בנות בצניעות" לא בדיוק נכון בלשון המעטה![]()
איך יכול להיות שבנות מסתובבות בכמויות ליד בנים שרוקדים?
ועוד אומרים במפורש שהריקוד יהיה נפרד...?
איך יכול להיות כשאני צריך לצאת מהכותל אני צריך לשחק "ים יבשה"?
למה בדרך היציאה כלכך צפוף והסיכויים לגעת או להיתקל בבת בלי כוונה או עם, כל כך גבוהים?
למה לא מסדרים את כל הבעיות האלה?
והכי עצוב לראות בנים ובנות מתחבקים - בשביל זה באתם ליום ירושלים?
מלבד כל הבעיות האלה, היה שווה להגיע לכותל ולשמוח בשמחת ירושלים 
כמה בנות (לצערי מספר לא קטן), שלא ממש הבינו את הקטע של ההפרדה. אם הייתי משחרר את עצמי הייתי צורח עליהן... יחזרו בתשובה בעז"ה. גרמו לחטאים רבים של שמירת נגיעה. אבל להדגיש: בעיה אחת (!) ויחידה!!
לא היה מעבר בשכונה ערבית ביום תוך הפרעת שגרת חיים וצעקות בין השאר על נביאם ומצבו הבריאותי?
לא היה בנים ובנות שהתערבבו יותר מדי אחד עם השני?
לא הייתי בריקודגלים ואני יודע שהיה את שניהם...
אני לא יכולה לספר מה היה אבל חברה, עושים פה משהו שבתכלס הוא חיובי אז למה על כל דבר לחפש את הצד הרע? ולהיות נגד? תגידו תודה שאנשים באים לריקודגלים וקורה שיש בעיות בצניעות אבל למה בזה אתם מתמקדים?
מבחינתי זו הפחות בעיה
מבחינתי עצם קיומו של ריקוד דגלים בשכונה מוסלמית כמו שהוא מתנהל כיום הוא בעיה
הגיע הזמן לעשות את ההבדל בין גאווה לאומית ללאומנות זולה
הדתיים שלהם
לו יצויר כי ביום הנכבה או הנכסה היו עושים כל ערביי הגדה מצעד ברחבי יו"ש לאות זיכרון או עצב תוך כדי שירת פרת משה רבנו או איטבח אל יהוד ודפיקה על דלתות ובתים של ערבים תוך הורמונליזם זול של תיכוניסטים לא היית מגיבה בשמחה גדולה ואומרת מה הבעיה שהריקוד עובר בבית אל? או קדומים? או כל מקום אחר...
אני טועה בהנחות שלי?
בדעות שלהם אם הם רוצחים אותנו???
*אבל כל הכבוד על הרגישות שלך
גם אם תרצי וגם אם לא הם פה.
תאלצי להסתדר איתם, אפשר להבעיר את השטח כמו שעושים בריקודגלים, הבערה שתיצור דם, ורצון מצד הרבה קוראים פה לנקמת דם שתיצור עוד דם
ואפשר להתעלם ולהבין שאפשר לעשות יופי של ריקודגלים גם בלי לעבור דרך שער שכם ולהתרכז באזורים אחרים ששוחררו...ולהגיע דרכם לכותל.
בסופו של דבר לצעוק מוחמד מת או ואינקמה נקם אחת משתי עיני מפלסטין ולצעוק אחוזי אמוק ימחח שמם זה לא מעשה יהודי לפי תפיסת עולמי
כמות הלא רוצחים שגרה שם כל כך גדולה שזה לא מגיע לכמעט כל התושבים העינוי הזה..
^צ^
אני אלך, ואולי אפילו דרך הרובע המוסלמי, אבל בצורה מכובדת, של הליכה לא מתלהמת. ובלי ונדליזם
הבעיה מתחילה בונדליזם וההתלהמות והגזענות לא בהליכה
גם למגורים של יהודים באותו האיזור.
ולמעשה, אולי בכלל צריך לחזור לגבולות שהיו ככה לפני.. שטח הפקר ושתי ירושלים זה מסתבר, אחלה רעיון מבחינתך?
בכלל, אז מה שמדובר בירושלים העתיקה והקדושה, עצם החשיבה על כך שנחיה שם, קצת פוגעת להם ברגשות.
אגב, מהיכרות אישית, רוב הערבים בעתיקה תומכי טרור אםן לא מחבלונים בעצמם..
...לרמוס
הנקמה בעמלק במדיין בעמון והרשימה עוד ארוכה...
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צב עמוד א (מופיע גם אם זכרוני אינו מטעה אותי בברכות לג.)
"ואמר רבי אלעזר: גדולה דעה, שניתנה בין שתי אותיות, שנאמר כי אל דעות ה'. ואמר רבי אלעזר: גדול מקדש שניתן בין שתי אותיות שנאמר פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך. מתקיף לה רב אדא קרחינאה: אלא מעתה גדולה נקמה שניתנה בין שתי אותיות, דכתיב אל נקמות ה' אל נקמות הופיע!"
שים לב, הגמרא מנסה לומר כי כל מקום בו יש שתי שמות זה דבר גדול, שים לב לזעזוע הגדול שתוקף את רב אדא קרחינאה (בברכות זה רב אחא קרחינאה) נקמה? דבר גדול? למה מה קרה???
אני לא אומר שאין כלל מקום לנקמה, והגמרא בהמשך מסייגת את אמירתו ומציעה שני דינים בנקמה אבל תראה את הזעזוע הגדול שמעלה עצם המחשבה
ואתה בא ואומר לי שאין גדול מזה? והמגיב לפניך אומר בביטחון מלא כי זה הדבר היהודי?
החתם סופר בדרשותיו (חלק א סימן קע"ב ע"ג) אומר שגם נקמה עליה מדובר היא לא בחרב ובחנית אלא בדעת ואז יספקו הגוים כף עליהם ויתלשו שערם וזו תהיה הנקמה, לא באמצעים פייזים.
היהדות טיפה מורכבת יותר מאשר לומר שאין דבר גדול מנקמה
רגע, אז מה עשה דוד המלך כשהעמונים גילחו את שליחיו? מה קרה בסה"כ??
ושמשון השופט היה רוצח?
אם דוד המלך ושמשון השופט עשו נקמות, האם אתה צריך הוכחות מאמוראים?!
והאם ידוע לך מתי חי החתם סופר? האם הוא ראה בעצמאות מדינתנו? האם לא הגיוני כשאנו יותר עצמאים מאשר בתקופתו, ננקום על דברים מזוויעים יותר מגילוח שלוחים?!
ואני גם חושבת שלא צריך יותר מדי לזלזל בהם ולדפוק על הדלתות וכו' (כמו שכתבת) אבל בגלל זה אתם חושבים שהריקודגלים זה דבר לא טוב?
לא צריך לעבור דרך שער שכם והרובע המוסלמי גם להיכנס בשער יפו וללכת בצעדה מכובדת לכותל זה חוקי מבחינת ציונות
הכל זה לטובה
חוצפה כזאת אולי לא נגור בישובים בגלל בלאגן נורא!!בתור תושב העיר העתיקה אתה זילזלת בחיי אדם שסוףסוף הערבים יבינו מה הם עושים לנו כל יום שישי שביום כזה קדוש לנו!הם פותחים את החנויות שהיו משת''פ אם רוצחי הרב נחמיה לביא ואהרון בנט הי''ד ואתה נותן להם יד תתבביש!!בעז''ה תחזור בתשובה אנחנו צריכים להראות נוכוחות יהודית במקום!ובקטע של הנפרד הבנות שהלכו דרך שער שכם שייתיבשו גם את תהילה רבקה בשביל לחלק מדבקות של חוזרים להר כאילו זה יעזור עשית משהו מעורב תחזרו אחרי חשבון נפש!...את כן זלזלת שנכנסת דרך שער שכם.
אני נותן לרוצחים יד כי אני מתנגד לאלימות ואני מזלזל בחיי אדם כי אני נגד מוות
לעומתך שאוהב חיי אדם ורוצה רק להרוג יהודים...
אוי האירוניה..
סיפור לדוגמא: שער שכם צפיפות מישהו צועק לא לדחוף יש כאן בנות ואז אני שואל את עצמי למה יש כאן בנות? איפה ההפרדה??.
"חביב אדם שנברא בצלם"
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...