בס"ד

הורים ש"רבים" ומשלימם לא כל כך נורא לטווח הארוך.

בייחוד אם זה נעשה בכבוד, ולא באמת מריבה אלא חילוקי דיעות וכד'.

הם אמנם מאד נלחצים- אבל כשרואים שהכל עובר הם מבינים שזה חלק ממערכת יחסים.

מקרים בהם עדיף לילד לראות הורה אחד רגוע- אלו מקרים מאד מאד ספציפיים ונדירים.

כשאבא ואימא ביחד - גם אם הם לא תמיד זוג יונים-

עצם היחד שלהם נותן כוח לילד.

גם בנפרד ניתן לגדל ילדים עם חוסן וכ' 

וילדים שמטופלים נכון על ידי ההורים מתגברים על כל הקשיים כולל כולם-

כותבת בתור אימא גרושה שאבא של בניה לא בקשר איתם כבר שבע שנים.

גם על זה אפשר להתגבר, ולגדל ילדים שמחים מלאי חיים ואופטימיות.

(למרות הכאב שתמיד נוכח בלבם)

קל וחומר שילד שמקבל משני הוריו אהבה וחום -גם אם בנפרד זוכה.

דבר נוסף המשוואה הורה לבד רגוע- לא תמיד משקפת.

הורה לבד הרבה פעמים גם יכול להיות לא רגוע.

ילד להורים נשואים לא מתמודד עם זה שאימא שלו בדייטים למשל...

(וכן יש גילאים ושלבים שהם יודעים...)

לסיכום-

מצב בו אישה אומרת לטובת הילדים שלי עדיף להיפרד-

זה מצב מאד קיצוני. (כדי שיהיה אמיתי)

זה או אלימות, או בעיות נפשיות, (ולא כולן) או בעיות אובייקטיביות אחרות-

שלא ניתנות לגישור.

אם מסתכלים נטו על טובת הילדים ברוב המקרים עדיף להם שהוריהם ביחד.

ונ"ב-

זה שהילדה נראית לך עצובה, והיא בת להורים גרושים לא חייב להיות קשור...

ילדים להורים גרושים יכולים להיות עצובים גם מסיבות אחרות..

בס"ד

זה שכל עוד ניתן להציל את הנישואין,

להיעזר באנשי מקצוע,

לעבוד באמת ולא להתייאש- אז זה הכי טוב בדרך כלל גם לזוג,

אך וודאי שלילדים.

כשהייתי קטנה היו תקופות שמאד רציתי שההורים שלי ייפרדו,

והם באמת נפרדו לתקופה וב"ה חזרו.

(ואני זוכרת שבלב כעסתי על אימא שהסכימה לאבא לחזור לבית,

כי היה לנו הרבה יותר נוח בלעדיו...)

אח"כ התברר שבאמת הסיבה למתחים שאבא שלי יצר הייתה סיבה צדדית שנפתרה.

(קשיים ככליים ועבודה במקצוע לא מתאים בעליל, וכ')

כילדה (שחשבה את עצמה מאד בוגרת) שיוועתי שהם ייפרדו.

זה לא אומר שזה היה הפתרון...

כשיש מציאות קשה הילד רוצה שזה יפסיק, הוא לא באמת מסוגל להבין את ההשלכות,

ורק לאחר שנים במבט לאחור יודע להעריך ולהבין מה שלא הבין בגיל 12, 13...

לא כל יחד נותן כוח לילד, אבל כל עוד ניתן לעבוד על היחד הזה- זה שווה גם את התקופות הקשות.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות