ואני כן רוצה להמשך לספרי תורה ודברי תורה.

אומרים ''אחרי המעשים נמשכים הלבבות'' קקצת קשה אבל סבבה.

תודה על העצה(: תביאו עוד רעיונות תודה

בס"ד

לייחד זמן נוח ונעים שבו מתפללים על הדברים שאנו רוצים לשנות

ממליץ לך על הספר בגן האמונה

מביא קטעים שקשורים לנושא:

בברכת יעקב אבינו ליוסף בנו נאמר: "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" (בראשית מ"ח כ"ב). ותרגם אונקלוס "בחרבי ובקשתי" - ´בצלותי ובבעותי´, כלומר: בתפילתי ובבקשתי. שעל ידי תפילותיו ובקשותיו כבש וניצח במלחמה. ועל זה כתב רבי נחמן: ´עיקר כלי-הזין של האיש הישראלי הוא התפילה, וכל המלחמות שצריך האדם לכבוש, הן מלחמות היצר הרע, הן שאר מלחמות עם המונעים והחולקים (מעבודת השם), הכל על ידי התפילה ומשם כל חיותו. על כן מי שרוצה לזכות לקדושת ישראל באמת, צריך להרבות בתפילות ובקשות ושיחות בינו לבין קונו, כי זה עיקר כלי הזין לנצח המלחמה´ (קיצור ליקוטי מוהר"ן ב´ אות א´).

וכך היה הדבר בתחילה, שזה היה עיקר התפילה, שכל אחד היה מדבר מה שבליבו, כמבואר ברמב"ם (רמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה פרק א´, הלכות ב´ ג´ ד´ ט´): ´חיוב מצוה זו כך הוא - שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא, ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחינה, ואחר כך נותן שבח והודיה לה´ על הטובה שהשפיע לו, כל אחד כפי כוחו. אם היה רגיל, מרבה בתחינה ובקשה. ואם היה ערל שפתיים מדבר כפי יכולתו ובכל עת שירצה וכו´. וכיון שגלו ישראל וגו´ כשהיה אחד מהם מתפלל תקצר לשונו לבקש חפציו או להגיד שבח הקדוש ברוך הוא וגו´. וכיון שראו עזרא ובית דינו כך, עמדו ותיקנו להם שמונה עשרה ברכות על הסדר וגו´, ותהיה תפילת אלו העילגים תפילה שלימה כתפילת בעל הלשון הצחה וגו´. תפילות אלו (שלש תפילות שמונה עשרה ביום) אין פוחתים מהן, אבל מוסיפים עליהם. אם רצה אדם להתפלל כל היום כולו - הרשות בידו´ (ועיין בגמרא ברכות כ"א: ´רבי יוחנן אומר: הלוואי יתפלל אדם כל היום כולו´. וברא"ש ברכות פרק ג´ סימן ט"ו: ´כל היום כולו - כגון תחנונים וכיוצא´. ומפרש המעדני יום טוב שם: ´ודאי דלא קאמר דברי תחנונים בעלמא, שאדם קובע לעצמו או שחכם קבעם, שאין ברכה. ומהיכא תיתי לאסרם?´ וכו´ עיי"ש). נוסח תפילת שמונה עשרה נתקן ע"י ´מאה ועשרים זקנים´ (אנשי כנסת הגדולה), ומהם כמה נביאים, והמה נימנו על כל ברכה בתיבותיה ובצרופי אותיותיה, בכמה סודות נעלמים ונשגבים. וכשאנו אומרים דברים אלו כלשונם של אנשי כנסת הגדולה, אף שאין אנו יודעים לכוון, מכל מקום עלתה לנו תפילתנו כהוגן, כי התיבות בעצמן פועלות קדושתן למעלה´ (משנה ברורה, ביאור הלכה סימן ק"א ד"ה יכול).

עם כל זאת, כדי להגיע לביטוי הגוון האישי והייחודי של הודאת ובקשת האדם, ולהיותו בן יחיד לאביו שבשמים, צריכים עדיין דרך של תפילה פרטית כמאז, בנוסף על תפילת השמונה עשרה. כפי המובן מדרך חייהם ומדבריהם של גדולי ישראל בכל הדורות, שנביא להלן בעזרת ה´.

אומנות אבותינו

בסיפור קריעת ים סוף כתוב: "ופרעה הקריב... ויצעקו בני ישראל אל ה´" (שמות י"ד, י). ומפרש רש"י: ´תפסו אומנות אבותם. באברהם הוא אומר: אל המקום אשר עמד שם. ביצחק: לשוח בשדה. ביעקב: ויפגע במקום´. והנה, אומנות היא דבר שאדם אמון ורגיל בו, והמובן מדיוק לשון זה, שתפילת האבות לא היתה מאורע חד פעמי אלא דבר שבהרגל וחלק מרכזי בעבודתם. (וכן הוא אומר בתהלים כ"ב ה´ ו´: בך בטחו אבותינו, בטחו ותפלטמו, אליך זעקו ונמלטו, בך בטחו ולא בושו). וכן האמהות הקדושות עסקו בתפילה ותחנונים, כמו שאמרו במדרש: ´למה נתעקרו האמהות, בשביל שהקדוש ברוך הוא נתאווה לתפילתן´ (מדרש בראשית רבה פרשה מ"ה ה´). וכן כשהיו אבותינו במצרים כתוב בהם (שמות ב´ כ"ג): ´ויהי בימים הרבים ההם ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים´. גם משה רבינו עליו השלום עסק כל ימיו בתפילה ותחנונים (ברכות ל"ב): חטאו במתאוננים - ויתפלל משה. במרגלים - ויצעק משה, וכשנגזר עליו שלא להכנס לארץ - ואתחנן אל ה´ וגו´. וכן אתה מוצא במסעות בני ישראל במדבר ובמלחמת עמלק: ´והיה כאשר ירים משה ידיו וגבר ישראל´ (שמות י"ז י"א). ועל הפסוק הבא: "ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש" תרגם אונקלוס: ´והוה ידוהי פרישן בצלו´ - והיו ידיו פרושות בתפילה. וכן בעניין הנחשים אשר פגעו בעם, אמר ה´ למשה: "עשה לך שרף ושים אותו על נס, והיה כל הנשוך וראה אותו וחי" (במדבר כ"א ח´). ואמרו חז"ל ´וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהם שבשמים היו מתרפאין, ואם לאו - היו נמקים´ (ראש השנה כ"ט). ובתרגום ירושלמי על פסוק זה מבואר יותר: ´והוה כל מן דהוה מינכת בחויא הוה תלי אפוי בצלוי גבי אבוי דבשמיא´. (והיה כל הנשוך היה נושא פניו בתפילה אל אביו שבשמים) (במדבר כ"א ח´). ונשמע, שגם לעניין הנצחון במלחמת היצר הרע (הוא הנחש הקדמוני), וגם לעניין רפואה מנשיכתו, למי שכבר הוכש, עיקר העצה הוא התפילה. וכן פנחס - בקומו מתוך העדה כתוב בו: "ויעמוד פנחס ויפלל" (תהילים ק"ו ל). וכן כלב (זוהר פרשת ויקרא קנ"ח) הלך והשתטח על קברי אבות להתפלל שלא יהיה ניסת בעצת מרגלים. וכן יהושע, כשהיכו אנשי העי בישראל "ויקרע יהושע שמלותיו ויפול על פניו ארצה ויאמר: "אהה, ה´ אלוקים" (יהושע ז´. ז´)

"ואני תפילה"

כשחטאו ישראל בזמן השופטים אומר הכתוב: "ויחר אף ה´ בישראל" (שופטים ג´ ח´), מה עשו? "ויצעקו בני ישראל אל ה´" (שם ט´), עד שריחם עליהם הקדוש ברוך הוא והצילם. וכן נאמר על שמשון הגיבור, כשניקרו פלשתים את עיניו ויאסרוהו בנחושתים: "ויקרא שמשון אל ה´, זכרני נא וחזקני אך הפעם" (שופטים ט"ז כ"ח). וכן חנה כאשר סגר ה´ רחמה: "ותתפלל על ה´ ובכה תבכה" (שמואל א´ י´). ומתפילתה זו למדו חז"ל כל דיני תפילת העמידה (מסכת ברכות דף ל"א). גם בימי שמואל הנביא, כשגברו הפלשתים על ישראל "ויאמר שמואל, קיבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל ה´. ויקבצו המצפתה" וגו´ (שמואל א´ ז´ ה´). וכן כל הנביאים עסקו הרבה בתפילה כמו שמצאנו אצל אליהו שאמר "חי ה´ אלוקי ישראל אשר עמדתי לפניו" (מלכים א´ י"ז א´), ופירשו המפרשים: אשר אני רגיל לעמוד לפניו בתפילה (מצודות דוד מלכים א´ י"ז א´). וכן כל הניסים והנפלאות שעשה אלישע תלמידו, אמרו חז"ל: ´ואלישע כי עבד, ברחמי הוא דעבד´ (מגילה כ"ז) - (כשעשה אלישע את הניסים הללו - על ידי תפילתו עשאם). וכן ביונה הנביא כתוב: "ויתפלל יונה אל ה´ אלקיו ממעי הדגה ויאמר: קראתי מצרה לי אל ה´ ויענני, מבטן שאול שיוועתי - שמעת קולי" (יונה ב´ ב´ ג´).

ודוד המלך עליו השלום עסק כל ימיו בתפילה וזעקות ושוועות לה´ יתברך. כמו שהעיד על עצמו: "ואני תפילה" (תהילים ק"ט ד´). וכשבנה שלמה בנו את בית המקדש נשא תפילה כמו שכתוב: "ויעמוד שלמה לפני מזבח ה´ נגד כל קהל ישראל ויפרוש כפיו השמים, ויאמר: "ה´ אלקי ישראל, אין כמוך אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" וגו´ (מלכים א´ ח´ כ"ב כ"ג). וכן חזקיהו מלך יהודה בחליו: "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה´ ויאמר: אנא ה´ זכור נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי, ויבך חזקיהו בכי גדול" (ישעיה ל"ח ב´ ג´). וכן דניאל כשהיה בגולה "ואתנה את פני אל ה´ האלקים לבקש תפילה ותחנונים" (דניאל ט´ ג´). וכן כשהושלכו חנניה מישאל ועזריה אל כבשן האש ניצלו בזכות תפילתם. כמאמר הזוהר הקדוש (זוהר פרשת ויקרא נ"ז): ´מאן שזיב לאילין? על דהוי מצלן מיקמי קודשא בריך הוא´ (על ידי מה ניצלו? על ידי התפילה שהתפללו לפני הקדוש ברוך הוא). וכן בעזרא "ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל ה´ אלקי ואומרה: אלקי, בושתי ונכלמתי להרים אלקי פני אליך כי עוונותינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמיים" (עזרא ט´ ה´ ו´). וכן מרדכי ואסתר בשושן הבירה צעקו והתפללו הרבה לפני ה´ יתברך, כמבואר בדברי חז"ל במדרש אסתר ובתרגום שני.

מקור

http://www.kipa.co.il/ask/show/79900-%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA

וואו! אשרייך!!

אז ככה- כמה הצעות:

- כתבת שאת מושפעת מדברים שאת רואה. אם הכוונה היא לשירים וסרטים ודברים בסגנון.. אני מציעה לך, (למרות הקושי המטורף!! הקושי הוא הגיוני וזה בסדר!) להימנע מסרטים שחילונים או גויים ייצרו אותם, הכוונה  היא לסרטים, סרטונים ושירים שהתוכן שלהם שגוי ורע\ לא צנוע וכדו'.. בדר"כ (ואני מדגישה, לא תמיד- בדר"כ!) הכוונה מאוד בוטה ולא תמימה כ"כ.

לא יהודי במיוחד, ומאוד מקלקל את הנשמה. 

שוב, זה קשה- ואם את מחליטה לעשות את הצעד הענק והאמיץ הזה, אני מצדיעה לך!! ומציעה לעשות את זה בשלבים ולא בבת אחת. תלמדי את החשיבות של זה, ותשרישי את זה בליבך-  שכל ההבלים האלו כל כך רעים ומנוגדים לדברי ה'!

זה מאוד יינקה לך את הראש והצמאה שלך לקרבת ה' תגדל- וכמובן, תפרחי ותגדלי מזה!

-אני מציאה לך לקרוא המון ספרים של הרב שלמה קרליבך. הוא בן אדם מהמם!! רב ענק!! ממש מלאך בלבוש אדם!

הספרים שלו מאוד חיזקו אותי, נתנו לי  את הכלים להסתכל בפרספקטיבה נכונה על העולם ועל הקב"ה. גם הסיפורים והשירים שלו מאוד יפים! הוא מדבר בצורה מאוד יפה. בגובה העיניים. רוב הספרים שאני קראתי אלו ספרים שאחד מתלמידיו כתב. הוא פשוט הקליט את הרבי במשך 10 שנים (אם אני לא טועה) תוך כדי הרצאותיו, וכשהרב נפטר- הוא כתב את כל ההקלטות בספרים. ספרים מהממים! מומלץ בחום!

- אנחנו נכנסים ממש עוד מעט לחופש הגדול, ולצערי הרב- המון בני נוער מנצלים את החופש לזמן של שינה, והבלים שמבזבזים את הזמן.

וזה עצוב. סדר היום של הילדים המסכנים הללו הולך ככה פחות או יותר: השקמה ב14:30, אוכל, מחשב, פלאפון, פלאפון, עוד פלאפון, במקרה הטוב- בריכה, אולי פעם ב.. פגישה עם חברים (וכמובן, איך אפשר בלי הפלאפון??) והולכים לישון ב3:00 בלילה ושוב אותה מחזוריות חסרת משמעות, שמבזבזת זמן כ"כ חשוב וכ"כ יקר!!

אז שואלים- אז מה כן אפשר לעשות חודשיים שלמים? או בכלל?? משעמם!

אז קודם כל- לעניות דעתי, המשפט הזה נובע מעצלנות ועצלות. (סליחה) כשאתה עמוק בתוך ההבל, מאוד קל לומר "אין לי כח".

אז ככה-

מומלץ מאוד לקום מוקדם, (כל אחד והמוקדם שלו.. בשביל אחד 'מוקדם' זה 6:30 ובשביל השני 'מוקדם' זה 8:45.

כל אחת ואחד לפי שיקולו, (בנים, אני מתארת לעצמי -קמים לפי זמן המניין שלהם)

לבנות לפעמים קצת קשה לסדר את זמן התפילה, כי אין להן שעה מדוייקת, ולפעמים התפילה פשוט מתפספסת!

אז אני ממליצה בחום לקבוע לעצמך כלל כלשהו. למשל: ישר אחרי ארוחת הבוקר- מתפללים, או- יש לי עד שעה מזמן ההשקמה שלי- שבה אני חייבת להתחיל להתפלל..

ותעמדי על החלטותייך! 

התפילה וההשקמה בזמן מוקדם מאוד מסדרות את הזמנים של היום, ונותנות לך אנרגיה חיובית ודרייב לכל היום, לעבוד את ה' בשמחה ולא לבזבז את זמנך. (או כפי שאת כותבת- להיות עסוקה יותר מדי בחיצוניות  ולהיות מושפעת מהדברים שרואים.)

(כמובן שזו המלצה בלבד ואת לא חייבת בשום אופן לקיים את מה שכתבתי..)

-להשתדל לעשות כל דבר לשם שמיים. שכל דבר שתעשי יהיה בו קידוש ה'! זה מאוד ייחזק אותך, יחבר אותך לה' ומצוותיו ורק יועיל לך ולסביבתך!

-דבר אחרון, אם יש לך חברה טובה או אבאמא, אח או אחות- שיירצו ללמוד איתך בחברותא נחמדה.. כל פעם על נושאים אחרים שמעניינים אותך (הלכות צניעות, אמונה, א"י, וכו'..) פעם - פעמיים בשבוע. אולי יותר, אולי פחות, מה שנוח לך ולחברותא שלך כשיש מישהו שלומד איתך זה מאוד מעשיר, גם את הצד השני כמובן.

המון פעמים בגלל ה"התחייבות" כביכול, לחברותא, הלימוד יותר עקבי ורציני. זה גם מאוד מעצים את הקשר ומעמיק אותו. גם את הקשר בינך לבין החברותא, גם את הקשר בינך לבין הקב"ה, וגם את הקשר בינך לבין לעצמך.

בהצלחה רבה!! ובאמת כל הכבוד!

אני גם עובדת על זה נגיד אני מאוד אוהבת לאפות אז אני מכינה לחמניות ועושה הפרשת חלה- סתם דוגמא, ובאמת אחרי שאני אומרת את הברכה על הפרשת חלה אני מרגישה הרבה יותר טהורה, נקיה ממש עושה לי מצב רוח טוב. תחשבי על עוד רעיונות, לי עושה טוב על הלב מעשי חסד זה נותן לי הרגשה טובה אז לפעמים אני הולכת לחלק עוגות לחיילים, לעזור למישי בהריון (ניקיון, שמירה על ילדים וכו) אני פחות בקטע של לשבת וללמוד...

אני יכול להרחיב עוד, אם זה הכיוון שאת צריכה. אפשרות אחרת לקרוא אותך היא שההערכה לרוחניות לא מספיק קבועה אצלך, ואז הכיוון הוא פשוט לחדד לעצמך את הנקודה ולהפנים אותה, למה רוחניות היא חשובה לך (וחשובה בכלל).

היא שהמון משתמשים בה כסיסמה, בלי לרדת לסוף הכוונה שלה. לכן גם כשאני אומר רעיונות מהסגנון הזה, אני מנסח אותן באופן יותר פרקטי, ולא בניסוח הסיסמתי, למרות שהוא מקובל ונפוץ.

לא אומרים מה זה אומר. לא איך להתנהג, ולא מה ההתנהגות פועלת. הן עלולות להיתפס כאילו עושים הוקוס-פוקוס ופתאום הכל נהיה קדוש.

לצורך העניין, הדרך של הרבה מדריכים היא להשתמש בסיסמאות כאלה, בהדגשה נלווית של משפטים כמו "זה לא שעכשיו נתחיל לחגוג כל היום במשתאות, אבל...". כיוון שמבחינה מחשבתית פשוטה קשה לקבל גם את הסיסמה וגם את ההסתייגות הזאת, יוצא שלא מבינים הרבה. הדרך שלי בעניין היא פשוט לא להשתמש בסיסמאות מלכתחילה. אבל אני מודה שאני לא מדריך, ושאולי דרך הסיסמא וההסתייגות מועילה יותר עם רוב בני הנוער. איני יודע.

לדעתי כמה שתקראי ספרים אין דבר שעוזר כמו מעשים

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....