בס"ד
אם צריך הוכחה למהירות בה דברים זזים בפוליטיקה הישראלית, אז ההוכחה לכך הייתה בשבוע שעבר.
רק לפני כשבועיים, בזמן שנפתלי בנט איים לפרק את הממשלה בגלל הרצון לשינויים בקבינט הביטחוני, תקף אותו אריה דרעי על כך ואמר שהמתקפות שלו רק מחלישות את הממשלה. שבוע עבר והתפקידים התחלפו, עכשיו זה דרעי שמאיים לפרק את הקואליציה בגלל מינויו של רמי סדן ליו"ר דיקטוריון חדשות 10. בניגוד לבנט, דרעי לא רק הסתפק באיומים, מאז המשבר עם נתניהו הוא בחר שלהצביע נגד הממשלה.
גם אם נניח לרגע שסדן באמת אמר את המיוחס לו, אין שום סיבה בעולם להצביע נגד הקואליציה בשל כך. יותר מזה, אם רוצים להשוות את זה לדרישות של בנט, בוודאי שאין פה שום מקום להשוואה, ואם על הדברים של בנט אמרו שהוא עלה על עץ גבוה עם הדרישות שלו, אז דרעי עלה עוד יותר גבוה ממנו.
התבטאויות של עיתונאים נגד מפלגות או פוליטקאים הם לא דבר חדש. הפוך, זה עניין של מה בכך. הליכוד חוטף משמאל, המחנה הציוני מימין וגם בתוך הנגמ"ש לא תמיד חוסכים במילים אחד כלפי השני. מעטים הם הפוליטקאים שלא חטפו אז כזאת או אחרת וגם לדרעי זאת ממש לא הפעם הראשונה. לא מעט תקפו אותו, אפילו ספר שלם נכתב נגדו, ועוד ניגע בזה בהמשך, ובכל זאת לא ראינו דרישות שכאלה מצד דרעי.
גם החרדים חוטפים לא מעט מהעיתונאים. שורות של תחקירים נגדם, התבטאויות שמחפישות אותם, וכתבות שמחפשות בנרות איפה הם לא בסדר. אמנון לוי לדוגמה, גם הוא מערוץ 10, מוציא עכשיו סדרת כתבות נגד הנשים החרדיות ולמרות האש שהוא חוטף על כך, זה לא הגיע לדרישת פיטורים. גם אברי גילעד שביקר בחריפות את החברה החרדית על חוסר הניקיון שבה והדוגמאות הם רבות.
כמובן שגם ש"ס אינם נקיים מזה. לדוגמה ההתקפות של ראש מועצת חכמי התורה, הרב שלום כהן, בהם כינה הרב את חברי הבית היהודי כבית של גויים, כעמלקים ועוד כהנה וכהנה התבטאוית.
אז מה קרה פתאום?
לא ברור. יש מי שאומר שזה בגלל הכיפה הסרוגה שלראשו של סדן ושהמשאל יצטרף לכך בגלל שהוא ימני. אבל דבר אחד בטוח. דרעי עלה על עץ מאוד גבוה ויהיה לו קשה מאוד לרדת משם. אולי ליצמן יוכל לעזור לו לרדת משם בעזרת עוד פשרה ופגישה בהולה עם ראש הממשלה שמחזיק גם בתיק התקשורת. בסופו של דבר, אם כל הצער שבכך, זוהי תרבות הדיבור שלנו. במקום לאיים שלא להצביע עם הקואליציה, שישקיע דרעי בשינוי תרבות הדיבור, כפי שהציע לדוגמה ח"כ יהודה גליק בנאומו הראשון. אבל את התיקון הוא יצטרך להתחיל ממנו בעצמו וממפלגתו שגם היא לא נקייה מזה.
ועוד ציטוט לסיום בשביל להמחיש עד כמה הסיפור של רמי סדן, אם באמת אכן אמר את הדברים, הרחיק לכת יותר מידי. מרדכי גילת, עיתונאי ישראל היום, כתב ספר שלם נגד דרעי בשם 'קללת דרעי'. השבוע בטור השבועי שלו במוסף 'ישראל השבוע' של העיתון, הוא כותב את הדברים הבאים. אזהרה: מצחיק עד כמה שזה הזוי.
וכך כותב גילת:
"הפעם, לשם שינוי - אם אכן אמר רמי סדן את הדברים המיוחסים לו - אני תומך בש"ס ובאריה דרעי.
הפעם, לשם שינוי, צודקים אנשי ש"ס בהסתערות שלהם על היחצן והלוביסט רמי סדן, שלטענת חברים בדירקטוריון ערוץ 10 שיווק את עצמו לתפקיד היו"ר, בין היתר בעזרת המשפט הבא: "אני כמוכם באליטה שונא את ש"ס ואת הגנב דרעי".
סליחה , מה זה צריך להיות?
דרעי הוא עבריין סדרתי מורשע, נוכל וכל מה שאתם רק רוצים, ומותר למתוח ביקורת חריפה עליו ועל צירופו לממשלה. מותר, לגיטימי ואפילו מתבקש. מותר למתוח ביקורת על אנשים אחרים בעלי תפקיד ציבורי המועלים בתפקידם - בוודאי כאלה שהורשעו בדין ולא סולקו הביתה.
אבל לשנוא? לקום על ציבור שלם, כנציג האליטה המדומה, ולהסביר שאתה שונא אותו? איזה ריח עולה מהדברים אם לא זה של גזענות? זה כרטיס הביקור שלך, רמי סדן? מה אתה עוד מחפש בתפקיד הרגיש הזה ואיך בכלל נמצא רוב לבחירתך באותו דירקטוריון שהופעת בפניו"
דרעי הוא עבריין, הוא נוכל, הוא גנב מורשה, אבל זה לא נקרא שנאה, אלו מילות של אהבה בכלל.
אם צריך הוכחה למהירות בה דברים זזים בפוליטיקה הישראלית, אז ההוכחה לכך הייתה בשבוע שעבר.
רק לפני כשבועיים, בזמן שנפתלי בנט איים לפרק את הממשלה בגלל הרצון לשינויים בקבינט הביטחוני, תקף אותו אריה דרעי על כך ואמר שהמתקפות שלו רק מחלישות את הממשלה. שבוע עבר והתפקידים התחלפו, עכשיו זה דרעי שמאיים לפרק את הקואליציה בגלל מינויו של רמי סדן ליו"ר דיקטוריון חדשות 10. בניגוד לבנט, דרעי לא רק הסתפק באיומים, מאז המשבר עם נתניהו הוא בחר שלהצביע נגד הממשלה.
גם אם נניח לרגע שסדן באמת אמר את המיוחס לו, אין שום סיבה בעולם להצביע נגד הקואליציה בשל כך. יותר מזה, אם רוצים להשוות את זה לדרישות של בנט, בוודאי שאין פה שום מקום להשוואה, ואם על הדברים של בנט אמרו שהוא עלה על עץ גבוה עם הדרישות שלו, אז דרעי עלה עוד יותר גבוה ממנו.
התבטאויות של עיתונאים נגד מפלגות או פוליטקאים הם לא דבר חדש. הפוך, זה עניין של מה בכך. הליכוד חוטף משמאל, המחנה הציוני מימין וגם בתוך הנגמ"ש לא תמיד חוסכים במילים אחד כלפי השני. מעטים הם הפוליטקאים שלא חטפו אז כזאת או אחרת וגם לדרעי זאת ממש לא הפעם הראשונה. לא מעט תקפו אותו, אפילו ספר שלם נכתב נגדו, ועוד ניגע בזה בהמשך, ובכל זאת לא ראינו דרישות שכאלה מצד דרעי.
גם החרדים חוטפים לא מעט מהעיתונאים. שורות של תחקירים נגדם, התבטאויות שמחפישות אותם, וכתבות שמחפשות בנרות איפה הם לא בסדר. אמנון לוי לדוגמה, גם הוא מערוץ 10, מוציא עכשיו סדרת כתבות נגד הנשים החרדיות ולמרות האש שהוא חוטף על כך, זה לא הגיע לדרישת פיטורים. גם אברי גילעד שביקר בחריפות את החברה החרדית על חוסר הניקיון שבה והדוגמאות הם רבות.
כמובן שגם ש"ס אינם נקיים מזה. לדוגמה ההתקפות של ראש מועצת חכמי התורה, הרב שלום כהן, בהם כינה הרב את חברי הבית היהודי כבית של גויים, כעמלקים ועוד כהנה וכהנה התבטאוית.
אז מה קרה פתאום?
לא ברור. יש מי שאומר שזה בגלל הכיפה הסרוגה שלראשו של סדן ושהמשאל יצטרף לכך בגלל שהוא ימני. אבל דבר אחד בטוח. דרעי עלה על עץ מאוד גבוה ויהיה לו קשה מאוד לרדת משם. אולי ליצמן יוכל לעזור לו לרדת משם בעזרת עוד פשרה ופגישה בהולה עם ראש הממשלה שמחזיק גם בתיק התקשורת. בסופו של דבר, אם כל הצער שבכך, זוהי תרבות הדיבור שלנו. במקום לאיים שלא להצביע עם הקואליציה, שישקיע דרעי בשינוי תרבות הדיבור, כפי שהציע לדוגמה ח"כ יהודה גליק בנאומו הראשון. אבל את התיקון הוא יצטרך להתחיל ממנו בעצמו וממפלגתו שגם היא לא נקייה מזה.
ועוד ציטוט לסיום בשביל להמחיש עד כמה הסיפור של רמי סדן, אם באמת אכן אמר את הדברים, הרחיק לכת יותר מידי. מרדכי גילת, עיתונאי ישראל היום, כתב ספר שלם נגד דרעי בשם 'קללת דרעי'. השבוע בטור השבועי שלו במוסף 'ישראל השבוע' של העיתון, הוא כותב את הדברים הבאים. אזהרה: מצחיק עד כמה שזה הזוי.
וכך כותב גילת:
"הפעם, לשם שינוי - אם אכן אמר רמי סדן את הדברים המיוחסים לו - אני תומך בש"ס ובאריה דרעי.
הפעם, לשם שינוי, צודקים אנשי ש"ס בהסתערות שלהם על היחצן והלוביסט רמי סדן, שלטענת חברים בדירקטוריון ערוץ 10 שיווק את עצמו לתפקיד היו"ר, בין היתר בעזרת המשפט הבא: "אני כמוכם באליטה שונא את ש"ס ואת הגנב דרעי".
סליחה , מה זה צריך להיות?
דרעי הוא עבריין סדרתי מורשע, נוכל וכל מה שאתם רק רוצים, ומותר למתוח ביקורת חריפה עליו ועל צירופו לממשלה. מותר, לגיטימי ואפילו מתבקש. מותר למתוח ביקורת על אנשים אחרים בעלי תפקיד ציבורי המועלים בתפקידם - בוודאי כאלה שהורשעו בדין ולא סולקו הביתה.
אבל לשנוא? לקום על ציבור שלם, כנציג האליטה המדומה, ולהסביר שאתה שונא אותו? איזה ריח עולה מהדברים אם לא זה של גזענות? זה כרטיס הביקור שלך, רמי סדן? מה אתה עוד מחפש בתפקיד הרגיש הזה ואיך בכלל נמצא רוב לבחירתך באותו דירקטוריון שהופעת בפניו"
דרעי הוא עבריין, הוא נוכל, הוא גנב מורשה, אבל זה לא נקרא שנאה, אלו מילות של אהבה בכלל.
. ביבי אפילו שילם לבית היהודי דאז בח"כ על חשבון הליכוד שהתמודד אצלו בגלל מצביעים שנרתעו מעוצמה יהודית.