הייתי שמח לקבל זוג כוכבים כאלה, שחורים ובוהקים. מבריקים וזוהרים. בני האדם לא רוצים לראות את הכוכבים, להרים את העיניים ולהסתכל בשמיים. הם הולכים עם הראש למטה, כאילו הם מחפשים משהו שנאבד להם.

יכול להיות דווקא שם למעלה, הם ימצאו אותו. אילו כולם היו מסתכלים בכוכבים, הכל היה אחרת. הם היו משתכנעים שכוכב הלכת שלנו הוא כמו אפונה אחת ברחבי הגלקסיה העצומה, וכל אחד מאיתנו הוא בסך הכל גרגיר אבק על קליפת האפונה, הם רק היו מסתכלים, היו נעשים ענווים יותר. היינו מגוחכים בעיני עצמנו עם כל התארי כבוד שלנו וזרי הדפנה וחשבונות הבנקים. ראית פעם גרגיר אורז רוצח? לא, נכון? לו רק היו מסתכלים בכוכבים.

נו, הכוכבים שם בשמיים, ואנחנו כאן על הארץ, ולמעשה אלו סתם אבנים גדולים. אז הייתי שמח לו מישהי הייתה מביטה בי בעיניה השחורות והבוהקות. הייתי נמס ומתבלבל במילים ובטח לא הייתי נרדם באותו הלילה.

הייתי שמח גם לקבל חיוך מאיר ומקסים. חיוך כזה, עדין וטהור. שאין בו שום אחיזה של שקר ורע. בר ונקי, כאילו מלאך התעבר בשפתותיה.

הייתי גם שמח לקבל דף מלבה. דף כזה, מתוך היומן של הלב. אותו יומן, אותם דפים, שרק אלוהים יכול לקראם. אולי, כמה מילים משם, אם תוכל לומר לי, מנימי נפשה!

אני סתם בודד. תמשיכו.

חברים, אל תטעו בי. אני ברנש קשוח ואפל, מה לי ולדברים האלה?
אני מסכים עם המסר, על כל פנים. כדי לאזן את המצב אחרי הדביקות והמתיקות הזאת, אני מביא לפה את הסיפור הבא:

מכל זקני ברסלב מנוחתם עדן , הכי פופולרי הוא לוי יצחק בנדר.

כל כך פופולרי הוא שתתקשו למצוא שם מישהו שלא טוען שהוא למד אצל בנדר הזקן , או שהמורה שלו למד.

אבל לא משנה, בקיצר פעם דיברו עם בנדר כמה מתלהבים ואמרו לו שכדאי שחסידי ברסלב גם כן יעשו כמו החבדניקים ויפתחו דוכנים של הנחת תפילין ברחובות.

שמע את זה בנדר ושאל "לאן ילכו העיניים?"

אמר מה שאמר, וחבל שלא השאיר את הערותיו לעצמו.

חבל יותר שאותם שומעים לא שמרו את ששמעו לעצמם , חבל באמת.

חז"ל אמרו "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" למעשה הייתה הכוונה להגיד "הטיפשים מרבים מריבות ומחלוקת". כן, מי שמכיר טיפשים יודע, אין כמוהם בשפיכת שמן למדורה ומי כמוהם ממהר לרוץ לדבר עבירה.

גם לבנדר הזקן היה לפחות מאזין אחד , אידיוט כזה שדהר עם לשון משתלשלת כדי למצוא איזה חבדניק כדי להעליב אותו בטענה המטומטמת שחבדניקים לא "שומרים את העיניים".

קרדיט לב. אבנון מהבלוג 'מעל ומעבר' על הסיפור היפה.

הכוונה של הרב בנדר הייתה להסתכל לשמיים. כך כתוב, וכך אנחנו עושים. בברסלב יש עניין שהעולם מסדר את עצמו באופן טבעי לפי ההתנהלות הפרטית של האדם. כרגע שורר אי סדר בעולם, כאוס מוחלט. על פניו נראה כאילו הכל מסודר, אך העולם הפוך.

כן, העולם הזה באמת תלוי בטהרת הלב. אם היינו מסירים מהלב שלנו את קליפות הקנאה והתחרות והשררה, השקרים היו קורסים. לא היו קיימים מנהיגי שקר שהיו מושכים בני אדם עם כל מיני קסמים ורהבים, לא הייתה שום התערבות סמויה או גלויה בבחירה של האדם. כך כל אחד היה מגיע אל המקום שלו, אל הנקודה שלו.

היינו מאירים אחד לשני, וכל אחד היה מקבל מהנקודה של חברו. והיינו גם כן מקבלים אור חוזר. כך כל אחד היה נושא בקרבו את הנקודה של חברו, והדעת של כל אחד הייתה מעורבת עם הבריות, וכך כל הדעות וכל הנקודות היו מתקבצות ומתאגדות יחד באחד הפשוט והיה לנו עולם אוטופי ויפה.

בלי שנאה, בלי תחרות, בלי התערבות בבחירה ובחייו של האדם. וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו. רק תסתכלו בשמיים, אף אחד לא יכול לעזור לכם. אל תהיו תלויים באף אחד. זה מסוכן. אין לנו להיות תלויים אלא במי שאמר והיה העולם.

הקטע ההוא עוצר נשימה. בלי להגזים.

אל תבאס..

ידוע לכל, שבכל אדם ציני מסתתר אידיאליסט מאוכזב.

גם בגמרא היה להם הומור טוב:

יבמות קה -

אמר ליה: אני ישמעאל בר' יוסי שבאתי ללמוד תורה מרבי!
אמר ליה: וכי אתה הגון ללמוד תורה מרבי?
אמר ליה: וכי משה היה הגון ללמוד תורה מפי הגבורה?
אמר ליה: וכי משה אתה?
אמר ליה: וכי רבך אלוהים הוא?

היא דרך חיים! 

"ובחרת בחיים"! 

<צ>

אני מפסיק/ה!

מישהו שלח לי הפתעות קטנות

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.