יש לא מעט ישיבות בסגנון הזה...

שבי חברון, מצפה רמון, אלון מורה, תל אביב (הרב גנץ)

הר ברכה, מצפה יריחו, ירוחם, בת ים...

ואלון מורה לא חלק מישיבות הקו

שלהיות דוס זה לא נורמלי!

ברוך שלא עשני אישה. גם אני לא סובל את מרבית הביינשים. ואת בעלי התשובה עם אפיזודת ההזיות והטירוף. מילא, דוסות נורמליות יש בנמצא. הניסיון שלך קשה לאין ערוך. אלוהים ישלם שכרך על כל הקשקשנים והטרחנים והחפרנים והמרחפים והחנוקים והמוזרים וההוזים בדעתם שנאלצת להתמודד איתם.

מה נאמר ומה נדבר רותה, הן כבר ידעת שהמצב קשה והבחורים חסרים. נראה כי החלוקה קבועה מראש. בעלי נייר קטן אינם יכולים לעטוף חפצים גדולים, בעלי חבל קצר אינם יכולים לצאת מבאר עמוקה.

אנחנו צריכים ללמוד מאחד מקיסרי סין. הקיסר יו הגדול עליו השלום נגד ההצפות הקשות שאיימו על סין בימי יאו ב2255 לפני הספירה. 'נדמה שהגלים עולים עד השמיים. הם הציפו את הגבעות והגיעו אף לפסגות ההרים הגבוהים. יו הורה לבנות תבות גומא בעזרתן יכול היה להגיע להרים. הוא פילס את דרכו ביערות וסבכים לעבר הפסגות, והסתכל סביב למצוא את הכיוון יזרים את כמויות המים האדירות אל הים'. כך לשון הכתוב. תנתבי את עצמך לכיוונים הנכונים, כן.

מה שבני האדם חושקים וזוממים בסוד, הכל גלוי וידוע בשמיים. הקדוש ברוך הוא לא שכח אותך. הוא רק מחכה שתפללי, יכול להיות. לשפוך לבך בפורום לא כל כך יעזור.

לא שכחו אותך שם למעלה. אצלנו אומרים שכשנופלים על אדם פחדים וצער זה בשביל שהוא תכף יבקש רחמים להנצל מזה, בשביל זה מעוררים מן השמיים בפחד או צער. יש אנשים שה' יתברך נותן להם הכל, רק כדי שלא יזכרו בו, שלא יפנו אליו. כסף, מכוניות, בחורות, סמים, מה שתרצי, רק שלא יזכרו בו. הוא משליך אותם לכל הרוחות. ובאמת זו טובה גדולה, שלא שוכחים. כי שהקדוש ברוך הוא רוצה להטיב עם האדם ורוצה רק שיתפלל האדם על דבר כלשהו אז הוא מזמין לפניו צער או פחד מעניין כזה או אחר, כמו שאמרו חז"ל מפני מה היו אמהות עקרות וכו'. הכניסה לכל דבר טוב היא בצער, כל ההתחלות קשות, ובסוף יש שלוה, כך אומרים.

מי שרוצה ללכת בעקבות האמת, צריך להשלים עם קשיים מסוימים שיש בחיים. אין ספק שהדרך למיועד שלנו רצופה מרירות ודוסים וכו'. מה נאמר רותה, אם לא תקשיחי את עצבייך ואת שריריך לעולם לא תגיעי ליעד. אי שם הוא מחכה לך, המיועד. נחמד, נורמלי, הגון, ראוי, וכו'. איך אומרים אצלנו בברסלב, חום ונוחות גורמים לנמנום. תשמחי שיש לך קשיים ומניעות, ותקחי את זה בקלות.

מה נאמר רותה, רש"י מפרש על "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא" – מה שתוכל עשה ולבך לשמים. זה כל העניין. אין מה להתעסק במה יהיה וכו'. זה נורא מזיק להתעסק בתועלת וברווח ובהפסד במהלך החיים, אלא פשוט לעשות כל אשר בכוחנו ולכוון לאמת, והאמת היא בתוכנו ואצלנו. אם יש לך שדה טוב, למה לדאוג פן תאחר הבשלתו? הדבר היחיד שיש לדאוג לגביו הוא חוסר יכולת וציוד. זה מה שלמדתי. אם בן אדם טוב, אם הוא ראוי, אם הוא איכותי, מה יש לו לדאוג? סוף דבר הכל נשמע. תעשה את כל אשר בכוחך ותפתח את עצמך, אל תדאג לגבי מה שיהיה. בסוף המיועד שלך יגיע, את תצליחי. תהיה לך קריירה ומשפחה, הכל יבוא על מקומו. רק תהיי טובה וראויה, חזק ואמץ בעבודתך.

אצל אלוהים הכל יחסי. הוא לא מצפה מכולם לאותם הדברים, אבל הוא כן מצפה שכולנו דווקא על ידי כל השינויים שיש בנו נתאחד באחד הפשוט, והוא כן מצפה שנעשה כל מה שאנחנו יכולים, ומה יש לנו לדאוג, בסוף הכל מבשיל.

עת לכל חפץ תחת השמש, עת רקוד ועת ספוד, עת לרקוד ולכרכר בעולם העשיה, עת לספוד למת ולבכותו, עת לשמוח ברך הנולד.

מה נאמר ומה נספר רותה אחותנו.

עד יגיע האחד שלא יוכל לתאר לך איך וכמה הוא אוהב אותך, וגם לא יוכל להסביר לך איך הגיע לשם. כפי שנאמר בשירו של עמנואל זמיר, ישנם דפים ביומן של הלב, שרק אלוהים יכול לקראם.

מי יודע רותה, אולי כבר עכשיו לב של המיועד שלך רוקם לכם חלום מתוק, חלום שבו שמחה נדלקת, ואמונה לאהבה נושקת. והוא נשרף מאור עיניך, אור ירוק, אור ברקת. הוא חולם איך עיניך שופעות אור, והן כשתי אבני ברקת, ולבו צמא לרגע שקט, יחד איתך, כשהכל כבר מאחוריכם.

מי יודע רותה, אולי לא נותרת לבד, אך הבדידות חובקת, ואת פוסעת לך לאט ברחובות, מחכה אחד לשני בשקט, עד שיתאחדו הנשמות.

מי יודע רותה, עד כמה שנים תשבי עם מיועדך, ויאמר לך שלא ישכח ליל ירח, ולילות כחולים שטופי אור, ולא את ענפי השקד הפורח, ואותך תמיד יזכור, גם לאחר המוות. מזל שלא פגשתי אחת אחרת לך יאמר, לא אהבתי ולו מעט, לא אשכח איך אותך ראיתי, ולבי יצא אלייך במחול. אז אמרת לי: מדוייט, אל לשכוח, ואני לא שכחתי זאת.

להכיל מורכבויות ומתקשים לדעת איך לזרום ולהיות דוס

איך להשתחרר ולהקפיד על כל תג ותג בהלכה

לומדים את זה רק בשלב יותר מאוחר של החיים. 

ויש כאלה שזה פשוט האופי שלהם ואז זה לא קשור לדוסיות

זה ההיפך ממידת הביטחון בה'... במקום להיות בטוח שיקרה טוב, להיות בטוח שיקרה לא טוב... 

נראה לך שמתוך 10000 בחורים אין מישהו שיתאים לך?  נשמע הגיוני?

זו המטרה שלך, את לא צריכה התאמצות פיזית, את צריכה אימון רוחני נפשי

להיות רגועה ומאושרת שה' מלך העולם מכין לך חתונה מדהימה. אם תרגישי כך בהתמדה (נניח כמה חודשים), ובעוצמה, עם כמה שפחות נפילות של עצבויות, הצלחת במשימה. והתוצאות לא יאחרו להגיע.

בהצלחה רבה רבה

לא פשוט אבל מי אמר שצריך להיות פשוט

"דוס לא חנוק" "דוס אבל פתוח" ועוד ועוד.

או שאני לא מבין מה זה דוס או שאני לא מבין את החלקים השניים של המשפט או שאני והצד השני לא מדברים באותה  שפה.

ולצורך העניין - אשמח שתפרטי בדוגמאות למה את מתכוונת ב"דוס" ולמה את מתכוונת ב"נחמד/זורם..." שהוא לא "חנוק"? תני דוגמאות לכאן ולכאן שאוכל סוף סוף להבין למה הכוונה.

תודה.

רק בגלל שזה "שונה"? כל אחד והדרך הייחודית שלו בעבודת ה'. למה דווקא בנאדם שבמקביל לדרך אחת גם אוהב ללמוד דרך אחרת נקרא "פתוח"? רק בגללש הוא אוהב ללמוד גם משהו אחר?

אני לא חושב שאת חושבת שאם הוא לא לומד חסידות אז בהכרח הוא לא פתוח אבל בכל זאת לא הבנתי את ההגדרה הזאת.

בכל מקרה לגבי השורות הראשונה והשנייה שלך, והחיבור שלהן - אני אישית מכיר לא מעט בחורים מישיבות שונות שנכנסים בהחלט להגדרות האלו. ולא, הם לא נשואים עדיין כמו שנהוג לומר שכל הטובים תפוסים

יש הרבה טיפוסים תוססים שיחד עם זה "דוסים". 

מה זה?

לגיל הזה ואני בגדול מצטער על כל רווק בן 30+...

רק הוא אני מכיר אותו אישית, וכואב לי במיוחד עליו.

בכל מקרה הכרתי עוד בחורים כאלו איכותיים שהתחתנו בגיל מבוגר יחסית...

חוץ מזה שלמה את קוראת "נחטפים בגיל צעיר"? תסרטטי גבולות גזרה, כי לא נראה לי שכולם שם מתחתנים בגיל 21-23/24... יש לו מעט בחורים שמתחתנים בגיל 24-27... מעבר לכך זה באמת מתחיל להיקרא רווקות מאוחרת (לצורך העניין - גיל הנישואים הממוצע בישראל הכולל הן את החילונים והן את החרדים והדתיים לאומיים בטווח - הוא כ27 לבנים וכ25 לבנות).

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.