יש לי תורה שלמה על הקלות בבגרויות...

יש היום שיטת חינוך שנקראת שיטת שפר(אדלר במקור)

בשיטה אומרים שהרבה ממה שילד עושה זה מטרתי כלומר ילד עושה משהו, לפעמים בלי לשים לב, כי הוא מנסה להשיג משהו...(לא כול כך קשור פשוט מפה מגיע הטענה שלי...)

את יודעת מה האחוזים היום של האנשים שלוקחים ריטלין? אני לא יודע מדויק אז לא רוצה לכתוב סתם אבל גבוהים מאוד... מה היה לפני הריטלין? אותם אחוזים פשוט אנשים במקום למצוא לזה תרופה הם התמודדו.

ועכשיו אני מגיע להקלות בבגרויות. היום רוב מוחלט של התלמידים אם הם ילכול לעשות את הבדיקה של הבגרויות הם יקבלו הקלות... אז מה שונים האנשים שיש להם הקלות משאר האנשים? השוני היחיד הוא שהם חושבים שהם דפוקים ולכן נותנים להם עזרה... והוכחת לעצמך את זה במה שכתבת...

אצלנו בשיקום יש משפט שאומר"קשה לך? יופי זה אומר שאתה מתקדם..."

תחשבי על אדם שצריך כיסא גלגלים, בשיקום באים ואומרים לו, תעמוד! תחשבי לומר אולי, למה? זה קשה לו! תעזרו לו! תנו לו לשבת... מה ייקרה אם הוא יישב? הוא יישאר על כיסא גלגלים כול החיים. מה הוא ייקרה אם הוא יעמוד למרות שזה קשה? הוא יתקדם.(מחילה שזה הדוגמאות פשוט זה קרוב לליבי)

גם בהקלות אני בטוח שאת מסוגלת לעשות גם בלי הקלות, ורק זה שאמרו לך שאת".07" פתאום את מרגישה קושי...

אני לא הייתי כול השנה בישיבה בגלל השיקום, כשחזרתי כולם רצו לתת לי הקלות, באמת עשיתי בדיקה וגילו שגם שלי הפציעה שלי היה מגיע לי. אני התעקשתי לא לעשות אף בגרות עם הקלות! והיום סיימתי את הבגרות האחרונה שלי להשנה בלי שום דבר...

ואם אני עשיתי את זה אני בטוח שאת יכולה... בהצלחה!

אם יש לך שאלות מוזמנת בפרטי...

עובר הגבול בין ההתמודדות ובין הצורך לקבלת עזרה

כל הקטע של ההקלות זה דיי חרטא. בגדול כמו מה ש@קודשא ובניו כתב.

נותנים לך? תאמרי תודה. זה סה"כ אמור לעזור לך.

אני חושב לנסות לא לחשוב על זה בצורה שלילית...

לחשוב על זה בצורה חיובית וטובה, זה יעזור

בין החכמים בכיתה שלו (מוציא ציונים מאד גבוהים) ויש לו הקלות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...