(הרב אביחיל)
שמחה היא נתינה.
אני כל כך אוהב לשמוח.
שברון לב הוא לא עצבות.
הלוואי שידעתי מה הוא כן.
מה היא אהבה?
ואיפה השחצנות?
ומה עם התכונה הזאת, של פגיעה מתוך חוסר תשומת לב?
איך אני אמור ליישם את זה?
יש בכלל מתכון לתיקון המידות?
אפשר בכלל לעשות את זה במודע?
למה אין ספר שמרכז פשוט סיפורים של אנשים, ואיך הם עשו את זה?
|תוהה|
עדיין אסור
והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים
לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.
אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו
ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.
אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.
-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...
וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..
או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)
ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.
אסף גרניט: היד שלי שחורה בגלל האקסיות.
נציגנו נפגש הבוקר עם אסף גרניט ושוחח איתו על כשרות, קשיים כלכליים ועל הקעקועים אסף גרניט משתף ברגע של גילוי לב "קיעקעתי את שמה של חברתי, וכשנפרדתי ממנה כיסיתי את שמה, לאחר מכן קרה הדבר שנית ואז שלישית" וכך הפכה פרק ידו להיות שחורה...
אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.
אז הוא היה עובר
הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות
גם ככה הוא לא היה עובר.
ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.
הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.
יפה יפה. אבל לא בשבילי.
האמת היא שהוא היה ממלכתי
לפחות זה
