אבל אני רוצה קצת לגוון

היינו ביחד מכיתה א' כולם היו חברים ממש טובים של כולם (גם היינו כלום חברה) ואמרנו שאנחנו נהיה יותר מגובשים משאר המחזורים וזה לא הולך בכיתי על זה כי ממש חבל... קח על עצמך כמה חברה שאתה פעם ב.. או שולח אליהם סמס פרטי מה שלומו איך מתקדם במשהו או פשוט להתקשר וגם מפגשים כיתתים...

ככה זה אמור להיות בסוף כיתה ח' חושבים שנשמור על קשר והכול וגם בתחילת כיתה ט' אבל הכל מתנתק מתישהו

פשוט עצוב

יש המון בנות שהייתי לוקחת כחברות לחיים... אבל מה לעשות, הקשר לא נשמר...

מה שיצא בסוף, אמנם החבר'ה ביישוב בקשר, אבל חבר'ה מבחוץ כמעט ולא בקשר. תמשיך לישיבה תבין, החבר'ה בישיבה.

אני גר בשוב רוב הכיתה היתה גרה בישוב אז זה מאוד קל לשמור על קשר יש סניף,נוער אבל חברה שלא היו גרים בישוב לי אין קשר (חוץ מאחד שלומד איתי ביחד) 

בעעיר מן הסתם יותר קשה לשמור על קשר

אבל למה כזה לחוץ לך לשמור על קשר אם היה לך בבית ספר חבר אמיתי אז אתה יכול להשאר איתו בקשר מאוד חזק אבל למה אתה רוצה קשר עם כל השכבה? שנהה הבאה יהיה לך כיתה פנימייה חברים חדשים שבד"כ 3-4 ממשיכים קשר גם אחרי תיכון ורוב החברים אח"F זה מהמכינה ישיבה הסדר או גבוהה כי שם האדם עובר תהליכים רצינים ואז אם החברים האלה הוא נשאר עד הסוף...

אצלינו כולם גרים באותו איזור ועדיין עם הרוב לא דיברתי מלא זמן, וגם מי שהיה חבר ממש טוב שלי אם וא לא המשיך איתי לישיבה אז לא בדיוק צלחנו לשמור על קשר...

אבל עדין אם אתה שומר על קשר זה לא אותו דבר כמו שהיה אז פחות גלוים

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....