1. כל יום להקדיש זמן ללימוד תורה/הלכה/אגדה.
2. לעזור להורים.
3. להשלים את הפער בלימודים.
4. להציב מטרה, כמו: לסיים מסכת משניות עם פירוש.
5. להתרחק מהמחשב כמה שאפשר.
7. לעשות כושר או סתם טיול בשכונה.
8. לקום בשעות סבירות.
9. להתפלל לפחות תפילה אחת ביום.
10. לקבוע שגרה ----> "השיעמום מביא לידי שיגעון".

אפשר על חלילית אם את מתחברת, יש חוברות ללימוד עצמאי בבית

ללכת להתנדבות( יש מלאאא אפשרויות, אפשר גם בצער בעלי חיים, שזה פחות התנדבותי יותר חוויתי)

בילויים לא חייבים לעלות יקר, לכי עם חברות לגלידה , לגן טדי, תזמיני אותן הביתה, תזמינו פיצה(מגש קטן בדודא לפיצה בעשרים שקל, ככהשארבע בנות זה יוצא 5 לכל אחת, זול בטרוף), אם ישלך אופניים תעשי איםתם טיולים שלא עולים שקל, בנות דודות, אם ישלך בגילך-תבואי אלייהם, תזמיני אותם,לכו לגינה ציבורית שקטה בלי הרבה אנשים ותעשו מלחמת מים,תראו ביחד סרט, לכו לים(בחוף מסודר אני כמעט בטוחה שההוצאה היחידה תהיה אוטובוס), תעשי איתן קומזיץ, לילה לבן, סתם תנוחו ביחד, משחקי קופסא, ספרייה(תרשמי לספריה עירונית, לא עולה שקל),

תעשי ביביסיטרים,תהיי על המחשב, לכי למחנה קיץ... יש מלא דברים לעשות!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....