חסמבה קראתי.

עניין אותי בגיל ההוא, היום אני מעריך שכבר לא.

ארץ השוקולד, תודה, נבדוק.

ספרים שאני ואהב: אורה מורג למינהו, נעה ירון דיין, בודדה במערכה וכו'.

ובכללי ספרי הסטוריה עלילתיים כאלה.

חיים ולדר- אנשים מספרים על עצמם.

יש עוד,
אבל זה בכללי מה שעולה לי.

תודה לכם!

גם אני מאד אוהבת ספרי הסטוריה עלילתיים והוא ממש ענה על הצורך הזה

אריך קסטנר.

נאוה מקמל עתיר.

מיכאל שיינפלד.

חלק מהספרים של:

דבורה עומר.

רם אורן.

גלילה רון פדר (-מנהרת הזמן)

ואסתר שטרייט ורצל.

דנידין.

(רק סדרות ההיסטוריה שלהם)

והכי טוב: סדרת -הגיע הזמן של נתנאל ובת אל אפשטיין.

רם אורן בעייתי מהבחינה הזו, חלק מהספרים של נאווה מקמל עתיר לא מאה אחוז, וגם אחד הספרים של מיכאל שייפלד (החוק למניעת בדידות)

מה אם הוא יתקל בדיוק בספר לא נקי? אולי זה לא עושה לו טוב?

אם רוצים להגיד חלק אפשר לפרט

רב מכר ענק.

לבעלי עצבים חזקים , אבל כתוב באופן מבריק .

אבל יש בו משהו גאוני מצד שני, מתאים לילדים אבל לא בכל גיל בהחלט.

ברוך ה'.

אז הספר 8 דקות אור,

של ליהרז טויטו פרומן

זה על הרב פרומן, נקיויפה, וממש מעניין ומפתיע!

1. פרשת גבריאל תירוש. מתוק.

2. ספרי הרב חייים סבתו ובמיוחד בואי הרוח- מ ה מ ם ! !

3. שלם יותר מלב שבור. גם ממש יפה...

המלצות לספרים טובים באמת, קצת ישנים כי אני ישנה:

אל תיגע בזמיר

מצטרפת להמלצה חמה על פרשת גבריאל תירוש

הקפות ביער (אחד האהובים עלי, קראתי עשרות פעמים)

המכשפה מאגם הקיכלים (אבל זה "ספר של בנות")

ענבי זעם (כבד, אבל קלאסיקה במיטבה וגם ידע חשוב על התקופה)

סקרלט פימפרנל

חצוצרה בוואדי (לא נקי)

הינומת הכלה של משה שמיר, אבל ספרי משה שמיר אינם נקיים!

אנה קרנינה (כן כן, הוא לא כבד כמו שהוא נראה ודווקא כיף ספר שלא נגמר מהר מדי)

ספרי ג'יין אוסטן ("של בנות")

העזרה - ספר חדש יחסית, הבסיס לסרט באותו שם. קורע.

דני אלוף העולם של רואלד דאל (פי אלף יותר יפה מהספרים המפורסמים שלו כמו צרלי בממלכת השוקולד)

ניקולא הקטן (רק הספר הראשון ממש שווה)

מצטרפת להמלצה על כל ספרי הרב סבתו. הכי אהבתי את תיאום כוונות אבל הוא קשה. מעציב כמובן.

הארי פוטר הרבה יותר מתאים לילדים.

רוב הילדים יגידו על שר הטבעות שזה חפירות ארכיאולוגיות.

יש ילדים שיאהבו, כן, אבל הרוב לא.

ענקית של ספרים. ניתן לבקש את הרשימה ממנה במייל bcohen@inn.co.il 

אני קוראת רק ספרים דוסיים, לקח לי זמן עד שגיליתי את עולם הספרים היהודיים, אבל בהחלט יש!

אורנה בורדמן:

*בודדה במערכה

*היינו כחולמים

*מלכה בעל קורחה

*רואים רחוק

*פסיעות בחול

נועה ירון דיין:

*מקימי

*שירה גאולה

*עד שינוסו הצללים- הדסה קלושר (מתאים לתשעה באב)

*ואדם אין- שירה סטופל

*ואין יותר גבעול- בת שבע סדן

*שירת מרים- סמדר שיר

*וקראתם דרור- רונית לוינשטיין-מלץ

*מכתבים לטליה- דב אינדיג

*שבויות- אורה חצרוני

*לא מפסיקים אהבה באמצע- ליאור אנגלמן

*רציתי להיות טוב (על הרב חנן פורת)

*תחת אש- יוני שטבון

*בלבב פנימה- הרב זאב קרוב

*שלם יותר מלב שבור- אבי רט והודיה בונן

מיכאל שיינפלד:

*בא מלבנון/ בכל מקום שהם

*אבידות

*מים שאין להם סוף

*החוק למניעת בדידות

הרב חיים סבתו:

*אמת מארץ תצמח

*תיאום כוונות

*כעפעפי שחר

*בואי הרוח

*בשפריר חביון

ובנוסף יש את הספרים של רונית לוינשטיין שזה כאילו ליותר קטנים

אבל אני קוראת אותם כשבא לי משהו קליל יותר

*תריסים ירוקים פתוחים

*בין ים לים

*מעבר לפינה

*נס של אהבה

*13 אדום

*מבצע אחים

*הזדמנות לעבר חדש

אחד מאלף,

אהבה שמים וריח הדרים, (אאל"ט).

וסופרת נוספת- ואדם אין,

כשיירגעו הרוחות.

-ספרים של רונית לוינשטיין מלץ.

-"בעוז ובהדר" של גלילה רון פדר (על חייו של מנחם בגין, המחתרות וכו').

-"אני לא גנב" של תמי שם טוב.

חוץ מזה, אצלנו בספריה יש חלק נפרד של ספרות תורנית/חרדית. אז אם תרצה אתה מוזמן לספריה העירונית של בית שמש כדי לגבש רשימת ספרים ארוכה...

מה שאשמתי אלו ספרים שאינם מהחלק התורני, אבל בכל זאת הם ערכיים ונקיים.

(והפנטזיה זה לא העניין, העניין זה הכתיבה והרעיונות הגאוניים)- מצרפי המקרים של יואל בלום וגם המדריך לימים הקרובים שלו.

שירה סטופל- כשירגעו הרוחות

ואין יותר גבעול של בת שבע סדן

עלילה מותחת ומעניינת מאוד. ספר המשך לכנר על הגג, עוסק כביכול בתקופת העלייה השנייה, היסטוריה, ציונות ועוד... תלאותיה של משפחתו של טוביה בדרך לא"י.. מלא בהרפתקאות מעניינות ובתכנים ערכיים מאוד! תורה, אמונה, היחס לחלוצים החילונים ועוד.. הספר הזה השפיע עלי הרבה! קראתי אותו כמה פעמים..

ראיתי בדיוק שעכשיו יצא בדברי שיר במהדורה חדשה..

וגם חיים סבתו ואורנה בורדמן יפה מאוד. 

קצת עמוק אבל יפה

ואם כבר נוסטלגיה אז מהללאל ואיסתרק

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!