חסמבה קראתי.

עניין אותי בגיל ההוא, היום אני מעריך שכבר לא.

ארץ השוקולד, תודה, נבדוק.

ספרים שאני ואהב: אורה מורג למינהו, נעה ירון דיין, בודדה במערכה וכו'.

ובכללי ספרי הסטוריה עלילתיים כאלה.

חיים ולדר- אנשים מספרים על עצמם.

יש עוד,
אבל זה בכללי מה שעולה לי.

תודה לכם!

גם אני מאד אוהבת ספרי הסטוריה עלילתיים והוא ממש ענה על הצורך הזה

אריך קסטנר.

נאוה מקמל עתיר.

מיכאל שיינפלד.

חלק מהספרים של:

דבורה עומר.

רם אורן.

גלילה רון פדר (-מנהרת הזמן)

ואסתר שטרייט ורצל.

דנידין.

(רק סדרות ההיסטוריה שלהם)

והכי טוב: סדרת -הגיע הזמן של נתנאל ובת אל אפשטיין.

רם אורן בעייתי מהבחינה הזו, חלק מהספרים של נאווה מקמל עתיר לא מאה אחוז, וגם אחד הספרים של מיכאל שייפלד (החוק למניעת בדידות)

מה אם הוא יתקל בדיוק בספר לא נקי? אולי זה לא עושה לו טוב?

אם רוצים להגיד חלק אפשר לפרט

רב מכר ענק.

לבעלי עצבים חזקים , אבל כתוב באופן מבריק .

אבל יש בו משהו גאוני מצד שני, מתאים לילדים אבל לא בכל גיל בהחלט.

ברוך ה'.

אז הספר 8 דקות אור,

של ליהרז טויטו פרומן

זה על הרב פרומן, נקיויפה, וממש מעניין ומפתיע!

1. פרשת גבריאל תירוש. מתוק.

2. ספרי הרב חייים סבתו ובמיוחד בואי הרוח- מ ה מ ם ! !

3. שלם יותר מלב שבור. גם ממש יפה...

המלצות לספרים טובים באמת, קצת ישנים כי אני ישנה:

אל תיגע בזמיר

מצטרפת להמלצה חמה על פרשת גבריאל תירוש

הקפות ביער (אחד האהובים עלי, קראתי עשרות פעמים)

המכשפה מאגם הקיכלים (אבל זה "ספר של בנות")

ענבי זעם (כבד, אבל קלאסיקה במיטבה וגם ידע חשוב על התקופה)

סקרלט פימפרנל

חצוצרה בוואדי (לא נקי)

הינומת הכלה של משה שמיר, אבל ספרי משה שמיר אינם נקיים!

אנה קרנינה (כן כן, הוא לא כבד כמו שהוא נראה ודווקא כיף ספר שלא נגמר מהר מדי)

ספרי ג'יין אוסטן ("של בנות")

העזרה - ספר חדש יחסית, הבסיס לסרט באותו שם. קורע.

דני אלוף העולם של רואלד דאל (פי אלף יותר יפה מהספרים המפורסמים שלו כמו צרלי בממלכת השוקולד)

ניקולא הקטן (רק הספר הראשון ממש שווה)

מצטרפת להמלצה על כל ספרי הרב סבתו. הכי אהבתי את תיאום כוונות אבל הוא קשה. מעציב כמובן.

הארי פוטר הרבה יותר מתאים לילדים.

רוב הילדים יגידו על שר הטבעות שזה חפירות ארכיאולוגיות.

יש ילדים שיאהבו, כן, אבל הרוב לא.

ענקית של ספרים. ניתן לבקש את הרשימה ממנה במייל bcohen@inn.co.il 

אני קוראת רק ספרים דוסיים, לקח לי זמן עד שגיליתי את עולם הספרים היהודיים, אבל בהחלט יש!

אורנה בורדמן:

*בודדה במערכה

*היינו כחולמים

*מלכה בעל קורחה

*רואים רחוק

*פסיעות בחול

נועה ירון דיין:

*מקימי

*שירה גאולה

*עד שינוסו הצללים- הדסה קלושר (מתאים לתשעה באב)

*ואדם אין- שירה סטופל

*ואין יותר גבעול- בת שבע סדן

*שירת מרים- סמדר שיר

*וקראתם דרור- רונית לוינשטיין-מלץ

*מכתבים לטליה- דב אינדיג

*שבויות- אורה חצרוני

*לא מפסיקים אהבה באמצע- ליאור אנגלמן

*רציתי להיות טוב (על הרב חנן פורת)

*תחת אש- יוני שטבון

*בלבב פנימה- הרב זאב קרוב

*שלם יותר מלב שבור- אבי רט והודיה בונן

מיכאל שיינפלד:

*בא מלבנון/ בכל מקום שהם

*אבידות

*מים שאין להם סוף

*החוק למניעת בדידות

הרב חיים סבתו:

*אמת מארץ תצמח

*תיאום כוונות

*כעפעפי שחר

*בואי הרוח

*בשפריר חביון

ובנוסף יש את הספרים של רונית לוינשטיין שזה כאילו ליותר קטנים

אבל אני קוראת אותם כשבא לי משהו קליל יותר

*תריסים ירוקים פתוחים

*בין ים לים

*מעבר לפינה

*נס של אהבה

*13 אדום

*מבצע אחים

*הזדמנות לעבר חדש

אחד מאלף,

אהבה שמים וריח הדרים, (אאל"ט).

וסופרת נוספת- ואדם אין,

כשיירגעו הרוחות.

-ספרים של רונית לוינשטיין מלץ.

-"בעוז ובהדר" של גלילה רון פדר (על חייו של מנחם בגין, המחתרות וכו').

-"אני לא גנב" של תמי שם טוב.

חוץ מזה, אצלנו בספריה יש חלק נפרד של ספרות תורנית/חרדית. אז אם תרצה אתה מוזמן לספריה העירונית של בית שמש כדי לגבש רשימת ספרים ארוכה...

מה שאשמתי אלו ספרים שאינם מהחלק התורני, אבל בכל זאת הם ערכיים ונקיים.

(והפנטזיה זה לא העניין, העניין זה הכתיבה והרעיונות הגאוניים)- מצרפי המקרים של יואל בלום וגם המדריך לימים הקרובים שלו.

שירה סטופל- כשירגעו הרוחות

ואין יותר גבעול של בת שבע סדן

עלילה מותחת ומעניינת מאוד. ספר המשך לכנר על הגג, עוסק כביכול בתקופת העלייה השנייה, היסטוריה, ציונות ועוד... תלאותיה של משפחתו של טוביה בדרך לא"י.. מלא בהרפתקאות מעניינות ובתכנים ערכיים מאוד! תורה, אמונה, היחס לחלוצים החילונים ועוד.. הספר הזה השפיע עלי הרבה! קראתי אותו כמה פעמים..

ראיתי בדיוק שעכשיו יצא בדברי שיר במהדורה חדשה..

וגם חיים סבתו ואורנה בורדמן יפה מאוד. 

קצת עמוק אבל יפה

ואם כבר נוסטלגיה אז מהללאל ואיסתרק

תוך כמה זמן אתם מתכננים לענות?

עיין נא בכמה פורומים אחורה בפורום סופרים. כתבתי שם רשימה ארוכה.

בהצלחה!

מצד אחד יש זכויות יוצרים, ומוסר דרך ארץ וכו',

מצד שני יש שיאמרו שזה זוטו של ים וכו'.

ולמה ספרים בדרייב, אם אפשר לשאול? אתה קורא במחשב?

יש אפליקציות טובות לזה, בתשלום סמלי או יותר

אבל אני לא מכירה לעומק כי אני קוראת אותם מודפסים

פשוט יש לי קורא ספרים

ולא בא לי לשלם על כל ספר שאני קורא, אני קורא מלא ספרים ולוקח לי לילה לספר גדול, אז לא חבל על הכסף?

ויפה על הציטוט בחתימה

אילו היה לי כח הייתי קוראת שוב את הסדרה ומוציאה משם ציטוטים יפים לשמור לי

ייצבה אצלי המון יסודות לעבודת השם ולעבודה פנימית.

מי הכי אהבת מהדמויות, ואיזה ספר לדעתך הכי חשוב?

מה הכוונה ספר הכי חשוב? מבחינת מה?

מהדמויות מאוד התחברתי לטורנאל מהספר האחרון אבל יש עוד הרבה

אני חושבת שאיסתרק הוא הספר הכי הכי

אבל הדמות שהתחברתי אליה היא מהללאל

זה שאיסתרק קוצר את המקום הראשון זה דבר מוסכם

אמנם לצערי קראתי את הסדרה בסדר מבולגן, כך שזה מעט פגם לי בקריאת איסתרק שהסוף צפוי... אך חלק גדול מההנאה בקריאה הוא החזרה פעם שניה ושלישית ולא רק העלילה. כך שנותרתי עם הנאה

שקידה במסך,
אני רואה את זה עליי, ככל שאני יותר במסך
ככה אני פחות רוצה לקרוא ספרים...

אבל קראתי לא מזמן את נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב

ואמנם לא לגמרי גלאט (לא משהו מוגזם או משהו)

אבל... וואו.

תודה על התגובה. אני כל כך אוהבת לנתח ספרים (טובים!)

"והיום איננו כלה" מתעלה עליו מכל בחינה ובייחוד ברמה הטכנית.

אבל אלה שני סיפורים שונים ואני חושב ש"נמר השלג" נוגע בעניינים מאוד מהותיים, בעומקם של דברים.

נראה לי על פניו ספר רציני. כן?

קראתי לפני שנים

ועדיין זוכרת לטובה את הדמויות, העלילה, המסרים.

תהני

יש סקאלה של ספרים, כמו סקאלה של רמה תורנית. ולדעתי זה תלוי בכותב וביראת שמים שלו..

אלה ספרים שהכותב או הספר מדברים על העולם הדתי:

אבידות- מיכאל שיינפלד

וגם מים שאין להם סוף - מיכאל שיינפלד

וגם עד שנגיע הביתה- מיכאל שיינפלד

הרב ליאור אנגלמן כתב ספרים יפים-

לא מפסיקים אהבה באמצע,

קשורה בנפשו

סולם גנבים

הספרים שלו כתובים טוב והדמויות מעניינות.

שמונה דקות אור- של ליהרז טויטו פרומן,

מספר על הרב מנחם פרומן זצ"ל, כביכול מנקודת המבט של אשתו אבל בצורה של סיפור עלילתי מעניין ויפהפה לדעתי.

הקדוש ברוך הוא וארבע רווקות מהשומרון- יפה ממש ברעיון המרכזי וגם הספר עצמו כתוב טוב

השנה שאחרי הפור- אברהם אליצור- ספר טוב באווירה ישיבתית

וכמובן חרשתא- של יהודית קגן. ספר ביכורים אבל כתוב ממש טוב, ברמה איכותית מאד

ספרי סיפורים ששווה לקרוא:

וופלים לימון, של יהודה גזבר

סיפור קטן- ספר שיצא לפני בערך 17 שנים עם הסיפורים של העלון עולם קטן

גלגל חוזר- איתן הוד

חצי חלון, חצי מראה- של מוני אנדר. זה בעצם ספר חרדי אבל אנושי מאד, ולכן הוא לא חרדי קלאסי.

יש עוד כמה, אבל נראה לי זה מספיק להפעם.

ויש גם ספרים חילוניים שאהבתי, לרשימה אחרת

סולם גנבים לא אהבתי - זה של הרב ליאור אנגלמן?!

4 רווקות מהשומרון - לא הייתי ממליצה. לגמרי לא. מאוד לא צנוע

בלשון המעטה. רק הולך ומדרדר. די הזדעזעתי . בכל זאת, בחורה דתית.

אנסה בלי נדר את היתר.

ספרים חילונים אני מכירה , ראי את הרשימה שלי

אם את רוצה, כדי למנוע כפילויות (בערך מלפני חודש וחצי,

חודשיים).

מוכנה לשמוע עוד. אין הרבה ספרים טובים, לצערי.

תבורכי.

ושהמסר שלהם צנוע וטהור?

לי ב"ה יש מספיק ספרים בספריה- קוראת הכל.

ואני חושבת שלפעמים המסרים גדולים יותר מהסיפור עצמו...

באמת בספר "הקב"ה וארבע רווקות מהשומרון" יש תיאור של תהליך שהבחורה עוברת.

כן היא נהיית פחות "שומרת" על ההלכה ועל הגדרות והצניעות.

אבל המסר הוא, ובכן, המסר הוא, שהשם יתברך נמצא איתה. 

שם שום מסר מיוחד מלבד קלות ראש וחוסר גבולות.....לא הרגשתי שום שום הערכה

לבחורה הזו. וגם הספר לא מעניין במיוחד בכלל.

בודאי שהקב"ה נמצא איתנו בכל, אבל אנחנו נעשה את כל התועבות ונאמר בגלגול עיניים צדקני

שהשם איתנו?  במה זה בדיוק מתבטא? מה הקשר שלך לבורא העולם, איך את מבטאת אותו מלבד

לעשות ככל העולה על רוחך ולהגיד שאת מחוברת להשם? זה קצת נוצרי, הייתי אומרת...

אני מדברת על הספר כמובן.

אבל באמת, מעדיפה אם אין ברירה לקרוא משהו לא צנוע

של גויים או חילונים, רק לא פריצות במעטה של יראת שמים.

אני קוראת גם ספרים לא משלנו ולא דתיים ולא עם מוסר יהודי דווקא.

כן מאוד מעדיפה לקרוא ספרים נקיים. אבל לצערי, אין כאלה כמעט.

אם תעייני ברשימת הספרים ששלחתי לפורום פעם, תראי שרוב

הספרים, בעצם, כולם כמעט, הם ספרים לא משלנו.

אם את לא מוצאת את הרשימה, תכתבי לי ואשתדל לחפש ולשלוח

(אם אדע איך, אני די סתומה לגבי כל הקשור למחשבים, טכניקה

וכו'....)

נורא תודה על ההתייחסות שלך. זוכרת שענית לי פעם כששאלתי אם

קוראים שאת קוראת.

וגם אז נראלי יותר צופה אבל גם קורא הרבה (בעיקר בפורום)

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים