אבל זה לא אומר שככה זה צריך להיות..

אבל מה אני יודע

אם זה עושה לה טוב שתשים פס על כולם

זה כמו בן עם שרשרת- פריטים של ערסים...

בכל מקרה - מה זה ענייני? שתעשה מה שבראש שלה

וזה הופך אותה לערסית

שכל בת תעשה מה שבא לה זה גיל היתבגרות כזה... צריך לבדוק יותר את הפנימיות של הבת לפני שרואים גורמים חיצונים

על כל בת שאני רואה ברחוב. זה גם לא מעניין אותי. היא שאלה שאלה פשוטה- עניתי מה דעתי.

ואני מאמין שאנשים צריכים לעשות מה שהם רוצים. לא לחיות ע"פ "מה יגידו"

אני חושב אחרת.

ד"א- אליעזר שם לה את הנזם, הוא לא היה עליה מראש. (ואני בטוח שהמנטליות של הלבוש הייתה לגמרי שונה בזמנם)

זה קשור לפנמיות שלה ולערכים שלה (וחוץ מזה אליעזר נתן לרבקה נזם)

וכיום בתרבות מי ששם נזם בוחר לשדר מסר מסוים לחברה ואין שום קשר לחיצוניות ופנימיות

(זה בסדר שאתה לא מתחבר/חושב שזה לא רצוי, אבל היזהר מלהוציא לעז על בנות צדיקות וכשרות שאין שום קשר שלילי בין הנזם שהן עונדות ליראת השמיים שלהן.)

שזה לא ראוי לבת ישראל צדיקה וכשרה וההוכחה שזו עדיין התרבות ואני ועוד הרבה אנשים חושבים שזה מוריד 

אני לא יודעת על פי אתה מודד צדיקות

המדד שלי לצדיקות הוא עד כמה לאדם חשוב לעשות את רצון ה' והוא משתדל ככל האפשר לבצע אותו.

הן פשוט לא תופסות את זה כמנוגד לרצון ה' כי אין בזה אף איסור הלכתי. זה אפילו לא מושך את העין.

(ויש הרבה אנשים יראי שמיים שלא רואים את זה כמוך.)

"אשרי תמימי דרך ההולכים בדרך ה'" אבל צדיקים יודעים מהחיים שלהם

זה ממש לא נכון, ואני מדברת על ציבור תורני.

דברים שיש בהם חוסר צניעות ממשי עבורך עבור אחרות יהיה כהחמרה הגדולה

ואז גם אגיד שכשהופכים דברים שאין בהם שום בעיה ל"בעייתיים" אז אנשים לא יודעים להבחין בין חובה להמלצה ומזלזלים בדברים שיש בהם חוסר צניעות אמיתי.??

בסך הכול רציתי הפניה למקור העוסק בהלכות צניעות , אני לא מכיר וחשבתי שאם את מדברת אולי את תוכלי להחכים אותי.

אבל את הקפיצה הלוגית שעשית...הדרך רחוקה

1)השולחן ערוך (עליו נכתב המשנה ברורה) כותב זאת בנוגע להיתרים לקרוא אל מול מקום מסוים או מצב לבוש מסוים קריאת שמע הוא לא מתייחס למצב יציאה מחוץ לבית ולא בטוח שניתן לעשות היקש בין מה שמותר או אסור לקרוא כנגדו קריאת שמע לבין איך מותר לצאת מהבית או לישון עם בגד מסוים וכולי', מבחינה למדנית ההיסק הזה הוא מאוד בעייתי

2)זו הערה שפחות אוהבים לשמוע, המשנה ברורה חי עד לפני פחות מ100 שנה, אני העלה הסתייגות מועטה מלקרוא לזה הלכה אלא מנהג, אבל זו הערה פחות טובה אז קחי אותה ללב ותדעי שטענות כאלו קיימות בעולם הלמדני הלכתי קלאסי של בתי מדרש

3) עד כמה שידוע לי אין הלכות צניעות והסקאלה בין הדרכות הרב אבינר לאדמו"ר מגור לבין רב ליברלי זה או אחר רחוקות שמיים וארץ, או בקיצור, אין כאלו, ושוב חוזר הגלגל של חומרות מיותרות גורמות ל...

הייתי מובן? את יותר ממוזמנת לחלוק עלי 

גם אם המרחק בין האדמו"ר מגור לרב ליברלי כלשהו הוא רחוק,
עדיין זה לא אומר שאין הלכות צניעות.

יש הלכות, ונחלקו עליהם..

דבר ראשון היה לי קפיצה לוגית בטענה ואני מתנצל, אבל עדיין אני עדיין מעוניין במקור שאומר בפירוש שיש הלכות צניעות.

וכשאני מדבר על מקור, אני רוצה מקור עם סמכות לפסיקת הלכה

ב. העובדה כי המרחק ביניהם הוא כל כך גדול אומרת כי גם אם נניח ויהיו הלכות עדיין הרמת מינימום תהיה כזאת רחוקה מהמקסימום שעדיין יצטרכו להשמיע אמירות מהסוג הזה:

וסתם שתדעו, כשהופכים דברים שאין בהם שום בעיה ל"בעייתיים" אז אנשים לא יודעים להבחין בין חובה להמלצה ומזלזלים בדברים שיש בהם חוסר צניעות אמיתי.

כלומר,זה נתון במחלוקת איך להבין אותו ועדיין גם אם כן תצטרך להביא הלכה כמו שולחן ערוך ורמב"ם עם ביסוס בגמרות

1) הבנתי, למעט הערה בסוף הניתנת לפרשנות (יש שם הבנה שזה בסדר מבחינת הכשר ובעיה מבחינה של אקסטרה כלומר חומרא ואכמ"ל)

2)לא הכול מנהג, אבל הלכה זה שו"ע רמב"ם אם ביסוס בגמרות, ובראשונים, (אאל"ט)

השאר זה תקנות

3) זה סוג של גלגל רף תחתון נועד כדי שיורידו אותו ולכן מטבע הדברים כל הזמן תהיה נסיגה בקו התחתון...אני לא מסכים עם זה.

אני חושב שיש דין של ועשית הישר והטוב, יש "לפני עיוור" יש המון דברים מסביב שאישה צריכה להיות מספיק חכמה כדי ללבוש דברים במסגרת ההגיון התורני תוך כדי התחשבות באוטונמיה שלה כי אין (שוב להבנתי ואם אני לא טועה) הלכה ממש

אם הרב אבינר כותב הלכות צניעות זה לא שיקול דעת אישי שנובע מ

X,Y,Z סיבות?

אם יש סיבות הלכתיות הייתי שמח לראות אותם, גם המשנ"ב לא ראיתי הוכחה

החפץ חיים מביא הפניה לגמרא בכתובות שכותבת:

תלמוד בבלי מסכת כתובות דף עב עמוד ב 

וטווה בשוק. אמר רב יהודה אמר שמואל: במראה זרועותיה לבני אדם. 

ועל זה כותב הרמב"ם:

רמב"ם הלכות אישות פרק כד הלכה יב 

ואיזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל, ואלו הן הדברים שאם עשת אחד מהן עברה על דת יהודית: יוצאה לשוק או למבוי ה מפולש וראשה פרוע ואין עליה ו רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחת, או שהיתה טווה בשוק וורד וכיוצא בו כנגד פניה על פדחתה או על לחיה כדרך שעושות הגויות הפרוצות, או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם 

והשולחן ערוך שכותב:

שולחן ערוך אבן העזר הלכות כתובות סימן קטו סעיף ד 

איזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הם הדברים שאם עשתה אחת מהם עברה על דת יהודית: יוצאת לשוק או למבוי מפולש או בחצר שהרבים בוקעים בו וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים, אף על פי ששערה מכוסה במטפחות, או שהיתה טווה בשוק 

אאל"ט היחיד שאומר את זה הוא הרשב"א בפסחים פרק מקום שנהגו וגם הוא אומר את זה רק בתור נדר, ככה שניתן להפר אצל רב...

צריך להיות הוגנים, עם האצבע אני יכול להגיע פה להיתרים מרחיקי לכת בתחום אבל תהיי הוגנת, למה רע לך לומר שזה מנהג, אדרבה אם זה הלכה רק תראי לי מקור הלכתי אחד

עובר על דת יהודית זה מנהג לכו"ע.

ותראי מה כתוב בפרויקט השו"ת במושגים תלמודים על דת יהודית:

מושגים תלמודיים דת יהודית 

דת יהודית 

דרכי הצניעות, שאינם כתובים בתורה ואינם אסורים מן התורה, שנהגו בהן בנות ישראל. 

אשה שעוברת על "דת יהודית", כגון שיוצאת לרשות הרבים כששיער ראשה אינו מכוסה דיו כפי שנוהגות בנות ישראל, או שעושה מלאכתה שלא בצניעות הדרושה לבת ישראל, או שמטיילת עם בחורים, או שמדברת עמהם דברי בטלה - רשאי בעלה לגרשה ללא תשלום דמי כתובתה. 

אז לא ברור לי למה אתה מייחס החובה לקיים מנהגים דווקא לרשב"א.

וראה גם שלחן ערוך יורה דיעה סי' רי"ד.

וגם מה שאתה טוען על האפשרות להשאל על זה, כמו על נדר, לא פשוט כלל.

(לא בן )

הדתית שהיא רוצה(!) לשדר...

שכשאני הולך עם גורמט אני סה"כ רוצה לשדר שזה יפה. אבל זה מעביר עוד מסרים, אין מה לעשות.

פנימי, גם אם אני אוהב את זה אני לא ירקוד ריקוד אפריקאי ברחוב ואני לא אלבש סרט

אם זה ככה, זה רחובי מדי. בטח שמוריד משהו רציני...

גם בכללי, לא שייך לדתיים. 

בכותב משלי שאמר:

"נזם זהב באף חזיר אישה יפה וסרת טעם"(משלי יא כב)

לא שאני חושב שעל זה כתב המחבר אבל זה תמיד עולה לי בראש

חוץ מזה שזה לא יפה זה סתם משדר משהו שהוא לא דתי

(יכול להיות שכתבו את זה לפני פשוט לא היה לי כח לפתוח עכשיו את כל השיחה...)

זה כמו שתקנו נעליים של אדידס ונחליט שאתם ערסים..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...