שצריך סרט או משחק במחשב בגיל כזה.

את נותנת להם - ומתפלאת שזה "מושא אהבתם"... 

תוציאו את המחשב ממקום שהם מגיעים אליו. תלכו לגינה, תשחקו ביחד במשחקים "ממשיים" - לא מחשב, תתני דפים לצייר, עבודות יצירה; הגדול יקרא, לקטנים תספרי. לא הכל חייב להיות לכולם. הישיבה ביחד, גם כשהוא קורא בשלו, זה גם "ביחד".

וזה דבר טבעי, שמלבד מה שמשחקים/מספרים עם כולם, יש לכל ילד את המשחק/ציור/יצירה שהוא אוהב. כשכל אחד מתעסק עם שלו, ואמא עוברת ביניהם, מתעננית, משבחת, עוזרת - זו אוירה מצויינת...

מנסיוני מה שיכול להפוך את הזמן למשמעותי ובעל תוכן זה פשוט להחליט מראש מה הולכים לעשות

לא להגיע לרגע האמת ו"לזרום".. זה פחות עובד.

ברגע שכותבים את הדברים, או מתכננים אותם, אז הזמן מנוצל היטב וישנה תחושת סיפוק

הנה לך כמה רעיונות:

- יציאה לחצר

- בועות סבון- קחי כל מיני דברים שנמצאים בבית ויש בהם חורים (מסננת, קורצני עוגיות, חובט שטיחים...)

במקביל מלאי קערה עם מים וסבון כלים, ופשוט תהנו לכם מערב בועות סבון... 

- בגילאים הללו אפשר לקטנים לתת דף וצבעים לצבוע ולצייר,

ועם הגדולים לערוך שיחות קלילות, תוך כדי א. הערב. מתוך השיחות המשותפות לדבר ולשתף, ללמד ולקבל..

אם זה נעשה באוירה נעימה ומתוך רצון אמיתי להתעניין ישנו שיתוף פעולה גדול

- לשתף אותם בהכנת ארוחת הערב. אם אחד לא אוהב לבשל הוא יכול לערוך את השולחן, להושיב את הקטנטנים, לעזור בהגשת האוכל.

והשאר כל אחד בעיסוק אחר..

יש עוד שלל רעיונות. הכל עניין של הכנה מראש..

שימי סיסמה ושלום על מחשבנו.

בס"ד

יש לי חמישה ילדים - הגדולה בת 7. כולם נמצאים יחד בשעות הצהריים ו"צריך למצוא" מה לעשות.

מחשב - מונח על השולחן בסלון, זה מקום העבודה שלי בשעות הבוקר והערב.

הם מודעים לכך שהמחשב זה לעבודה של אמא, וזהו. לא נוגעים, לא מתקרבים.

בגילאים כאלה קטנים (והאמת, גם בגדולים יותר)

בשביל מה צריך מחשב???

הם אפילו לא מבקשים, כי מעולם זאת פשוט לא היתה אפשרות.

יש משחקים - קאפלות, קוביות, קשקשים, קליקסים.

יש חצר. יש בימבות. יש גינה.

יש המון דפים, צבעים, טושים, פלסטלינה.

יש שפע שיעורי בית.

יש כדור.

יש ספרים ושעה של סיפור עם אמא.

אם זה יום חמישי - אם הילדים מתאימים לכך כמו שאת מכירה אותם - אפשר לשתף בהכנות לשבת.

ויש, כמובן - מריבות, צעקות, אמא לקחו לי, אמא תתני לי. אבל זה חלק מהכיף, לא? =)

אולי זה נשמע מתנשא, וסליחה מראש - אבל את האמת, אם אני צריכה שישמרו לי על הילדים ואחד הילדים שלי נמצא בבית אצל חבר בו בוהים במחשב - אני מעדיפה לא לשלוח אותו לשם. עוד לפני העניין הרוחני, פשוט מנוון את השכל. (לפני שבוע באתי לאסוף את הבן שלי מחבר וראיתי את כל המשפחה יושבת בשעת צהריים מול סרט טבע. בעיניים עגולות ופה פתוח. האמת, ריחמתי עליהם.)

אגב, לימדתי את הילדים שלי להגיד בצורה ברורה: אני מעדיף לשחק. גם דיברנו בבית על הסכנות הפיזיות והרוחניות כשיושבים מול מסך. זה תמיד עוזר? לא. אבל אני יודעת שזה נמצא אצלם במחשבה ומחשב זה לא ברירה ובטח שלא ברירה ראשונה, גם מחוץ לבית.

ובקיצור, נשמה. זה בידיים שלך.

שינוי תודעתי בבית.

מחשב זה מחוץ להישג ידם של הילדים.

לפקוח עיניים, יש המון מה לעשות.

נכון, זה מצריך כוח.

אבל תחשבי על זה שבעוד כמה שנים הם בע"ה יהיו גדולים, יהיה להם את החברים והעיסוקים שלהם. אילו זיכרונות ילדות יישארו להם מאמא? סרטים במחשב?

זה מה שנותן לי כוח כשאני נשפכת מעייפות ובכל זאת בוחרת למלא את הזמן בכל דבר ובלבד שלא במסכים.

בהצלחה אחותי.

(ותתפללי על כך, כמובן).

שבית "ביתי אמיתי" הוא נכס לאומי

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3691268,00.html

של אנשים עם תפקוד רוחני יותר טוב

שיכולים להרגיש אמפתיה לזולת, יכולים להרגיש יותר קשר עם השמיים

שהם כלי יותר גדול ויותר נקי לקליטת והפצת אור ד'.

רק כי הקדשנו להם.

ולא רק מהצד הכלכלי תעסוקתי.

צריך לספר את זה לבנט.

*פעם ילדים היו ילדים..ולא מדענים צעירים.

מה כל כך נורא? פעם בשבוע זה נחמד

מה הכוונה?

שלא יצא מצב שאת "לא מרשה" או שיש סיסמה שאת שמת.

אלא שפשוט אין.

מוציאים את התקע מהשקע, הילדים מגלים שהמחשב "לא עובד" וזהו.

מה עושים?

לי יש גם אפיק זורם וגם אפיק מתוכנן.

במיוחד לפני החופש, אני עורכת רשימות של משחקים בפנים, בחוץ, עם חברים, לבד ומשנה מקומות של משחקים בבית.

בנוסף אני מצטיידת בחומרי יצירה- חלק כאלו שצריך רק לצבוע/ להדביק וחלק מורכבים יותר.

חלק קנויים וחלק שאני מוציאה מהאינטרנט.

כמו כן, אני קונה חוברות עבודה וצביעה.

אז יש לי מלאי של רעיונות מתוכננים לשליפה בכל רגע נתון.

פרט לכל אלו, יש לנו קופסת "משעמם לי" ולתוכה הכנסתי ניירות מגולגלים עם שלל רעיונות לעת צרה- להכין יחד מיץ, ללכת לחבר, להזמין חבר, לצלם בפלאפון, לבשל יחד, לאפות יחד, לגשת למדף חומרי היצירה לבחור חומר ופשוט ליצור וכך אין אצלנו רגע משעמם...

השנה אני מתכננת להכין קיר רעיונות בבית- ניילוניות עם דפי צביעה, ניילוניות עם חידות, קרטון עם חומרי מיחזור, משימה יומית, שבלונות וכדו'.

לזמן הארוחות הורדתי אפליקציה של ויקיפדיה לפלאפון ואפשר למצוא שם ערכיים אקראיים ולהקריא לילדים סתם בשביל הכיף והרחבת האופקים...

עצתי לך, להבין את גילאי הילדים- הקטנים זה שלב של הדבקות, הגדול כבר יכול לצרף גזירי אותיות מעיתונים ולהרכיב מילים וכדו'.

הרשת מוצפת ברעיונות, רק לפקוח עיניים ולהסתכל, להתעניין אצל הגננות מה מתאים ולרוץ על זה.

אתרים שיכולים לעזור- "הלול", ישלה', יוטיוב, וכדו'.

לגזור ולשמור..

זה עושה אוירה טובה בבית,

אנחנו רוקדים עם הקטנה הרבה

מדליקים מוזיקה ורוקדים ביחד...

לפעמים חמש דקות לפעמים רבע שעה 

אבל זה כיף!

ככה בטבעי פתאום מגברים את המוזיקה ומשתוללים קצת

אצלינו יש 4 ילדים ובשעות אחה"צ המחשב בכלל לא אופציה!! הוא מכובה ולא ניגשים אליו.

יש חברים, יש ספריה, יש גינות, יש שכנים, יש מלא משחקים וצבעים.

לפעמים, אם הם מתארגנים לשינה בזריזות- ומוכנים אחרי מקלחת מוקדם, אני מרשה לראות סרטון אחד או שניים שכל אחד באורך של 20 דק' וזהו!

בדיוק אני מפרסמת סדרה של עשרות רעיונות להפעלות לילדים בחופש ובכל זמן,

 נשלח ישירות למייל (להדפיס ולשמור).

אפשר להרשם בקישור הזה

טעיתי...

יש המון רעיונות לפעילויות...

את רוצה לדעת איך ליצור אוירה, איך לתווך את המשחקים, היצירות והפעילויות לילדים...

אז כאן מדובר על עבודה פנימית שלך...

קודם כל להנמיך ציפיות.

ואח"כ לדעת להכיל.

להפנים שלא הכל הולך תמיד כמו שאת רוצה ומתכננת ולזרום...

להשתדל להעסיק כל ילד בחדר אחר או פינה משלו כדי למנוע חיכוכים ולהשתדל להיות בעצמך רגועה ומקשיבה.

להתעניין באמת בילדים ובמה שהם מספרים ולהעניק המון חיבוקים, נשיקות ומילים טובות.

חופשה נעימה!

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.