עבר עריכה על ידי אופטימיסט לנצח בתאריך י"ז בסיון תשע"ו 21:45
"עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי" (ריה"ל)
בסוף השנה האדם משתחרר מהמסגרת, מסתובב בארץ, מטייל וסופר את הזמן עד הסיום. אדם כזה הוא משועבד לזמן. הוא תולה את התפתחותו במסגרת הלימודים ואינו מסוגל לרומם את עצמו לבד. לעומתו, אדם המנצל את הסיום כדי להסתכל אחורה ולהסיק מסקנות, לבדוק איך הוא יכול לגדול יותר טוב, לבנות את עצמו ולהגיע לעשיית רצון ה', הוא האדם החופשי. חופשי מכל הצדדים החיצונים, ואינו תלוי בהם כדי להדבק בה'. אדם כזה הוא חופשי באמת והחופש הגדול שלו הוא חופש אמיתי, שבו הוא מבטא את עצמיותו שבנה במהלך השנה שחלפה, וביכולתו להמשיך ולהתרומם מתוך החופש למדרגות גבוהות יותר.
אשמח לתגובות..
