בשכלן ונפשן. נגיד את זה ככה.
אז בכנות, עד לפני שנה הייתי מבוהלת מאוד מאנשים כאלו
ואז עבדתי בקייטנה של ילדים עם פיגור, והיה לי ממש ממש ממש ממש קשה. כי לא הבנתי למה הם באו לעולם לתוך מציאות כזאת הזויה. וזה היה לי נורא ממש.
ואז, איש אחד חכם (לתייג? לא) אמר לי שהוא חושב שהם באו לעולם כדי לעזור לנו לתקן את עצמנו ולהיות טובים יותר. ואני לא מצליחה עדיין לקבל את זה.
אז השנה כל הזדמנות שהייתה (לא היו הרבה, אבל)
ניסיתי מתוך רחמים כן לדבר ולהדביק חיוך מעושה והיה לי ממש קשה
אבל עכשיו הבנתי שאני פשוט לא יודעת כלום ואולי הן לא צריכות את הרחמים שלי בכלל ויש להם פה תפקיד מאוד חשוב שלא בהכרח קשור אלינו, ושאני אתייחס אליהן כמו כל אדם. פשוט לפתח שיחה ידידותית ונורמלית, כי ממש לא בטוח שאני יותר טובה מהן. אני לעולם לא אדע.
אני אשמח להחכים בנושא, אם למישהו יש דרכים להאיר את מחשבתי והרגשותי בעניין זה יהיה נפלא.
אז בכנות, עד לפני שנה הייתי מבוהלת מאוד מאנשים כאלו
ואז עבדתי בקייטנה של ילדים עם פיגור, והיה לי ממש ממש ממש ממש קשה. כי לא הבנתי למה הם באו לעולם לתוך מציאות כזאת הזויה. וזה היה לי נורא ממש.
ואז, איש אחד חכם (לתייג? לא) אמר לי שהוא חושב שהם באו לעולם כדי לעזור לנו לתקן את עצמנו ולהיות טובים יותר. ואני לא מצליחה עדיין לקבל את זה.
אז השנה כל הזדמנות שהייתה (לא היו הרבה, אבל)
ניסיתי מתוך רחמים כן לדבר ולהדביק חיוך מעושה והיה לי ממש קשה
אבל עכשיו הבנתי שאני פשוט לא יודעת כלום ואולי הן לא צריכות את הרחמים שלי בכלל ויש להם פה תפקיד מאוד חשוב שלא בהכרח קשור אלינו, ושאני אתייחס אליהן כמו כל אדם. פשוט לפתח שיחה ידידותית ונורמלית, כי ממש לא בטוח שאני יותר טובה מהן. אני לעולם לא אדע.
אני אשמח להחכים בנושא, אם למישהו יש דרכים להאיר את מחשבתי והרגשותי בעניין זה יהיה נפלא.
