וכל הכבוד לך שאת מסוגלת להכנס לראש של הצד השני ולהאריך את הקשיים שלו, זו תכונה מופלאה שהלוואי שתלווה את כולנו כל החיים.

ב. מגיע גם פרגון משוגע לקראת הקיץ לבנות שהולכות עם ארוך ולמרות החום, והרצון להראות יפה ובאופנה, בכל זאת מצליחות ללכת בצניעות כזאת. כל הכבוד לכן! אתן מוסיפות טהרה בעם ישראל ואתם גם מעודדות אותנו הבנים מאוד, שיש עוד בשביל מה להתאמץ, יש עוד תקווה לקדושה ולטהרה! 

קיצור אנחנו מזה מעריכים את זה למרות שאולי לפעמים אנחנו שוכחים לפרגן לכן!

ג. לא בטוח שזה נכון לדבר עם מישהי ולא להסתכל עליה..  יותר חשוב לקדם את הצניעות הפנימית, ולפעמים מעשים כאלה מזיקים ולא נכונים מבחינה הלכתית. אם לאדם יש חשש ממחשבות לא טובות אם הוא יסתכל על בנות שהוא מדבר איתם אז בסדר שככה הוא עושה אבל בכללי זה לא מומלץ ונכון

ואם כבר פירגונים- אז לבנים שמתפללים כל יום שלוש תפילות! במיוחד על תפילת שחרית אני מעריכה, ככה לקום כל בוקר מוקדם גם בחופש.. לא פשוט.. שכוייח

לצאת בחום הזה שלוש פעמים ביום מהבית

אני לא יודעת איך להתחיל תגובות אז תתמודדי אבל

שמירת העיניים זה גם כשסתם הולכים ברחוב ולא דוקא כשמדברים עם מישהו.

(באתי להגיד שזה יותר קל אבל בעצם זה לא.. וואי,זה קשה ממש)

חח פעם הלכתי עם בדודה שלי ביפו,הרחוב,וניסינו לשמור עיניים..

זה היה פשוט כל הדרך להסתכל על הרצפה

ואז החלטנו שצריך יומאחד לכתוב שם איזה סיפור או משו על כל הרחוב כדי שלא יהיה משעמם

ניסוי מעניין לבנות, שפכת.....

ומצטרף למה שאמרו פה,
יישר כח לכן בנות צדיקות ששומרות על הצניעות גם בחום הזה,
שומרות על עצמיותן, וגם עוזרות לנו..

אם כן, אז לא הבנתי מה את  רוצה?

תחשבי שוב על מה שכתבת... זה קצת רחוק..

זה לא אמור להיות ככה. לפחות לדעתי ולדעת ההלכה

ולמה את מראש מתייאשת מבעלך? אולי הוא יצליח לשמור על עצמו? תכלס זה מעיד על רצינות וייראת שמיים

לא היית רוצה שבעלך יהיה כזה?

זה קשור לחיים שלך ולקשר בינכיים...

מולך אומר בן שמתמודד עם זה מנקודת מבט של בן.

@כי אין פיסבוק

משמע... הוא יותר מבין ממך

אז..

אבל הוא בכלל לא מתמקד בקב"ה(חוץ מאיזה כמה מילים). ואני חושב שזה צריך להיות הסיבה העיקרית.

מעריכה אותם. כי לדעתי זאת הבחירה הנכונה

מאיפה שאני באה בכלל לא מדברים על זה אז לא הייתי מודעת לנושא בכלל.

אז כל הכבוד לכם!!!!

ומצטרפת לפרגונים!! אשריכם ישראל!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...