אני רואה סרטונים עכשיו שלי בקונצרט בכינור כשרק התחלתי לנגן
זה ממש הזוי לי כמה שהתקדמתי!!
וגם עוד יותר הזוי שהייתי כל כך ברמה אחרי שנה אחת שלי נגינה
אני רואה סרטונים עכשיו שלי בקונצרט בכינור כשרק התחלתי לנגן
זה ממש הזוי לי כמה שהתקדמתי!!
וגם עוד יותר הזוי שהייתי כל כך ברמה אחרי שנה אחת שלי נגינה
בש"א
נראלי אפשר במייל
אם את רוצה
אבל אני ממש ישמח
ושנתיים יש לי רק הקלטה והיא בפלאפון
אוקי המחשב שלנו התחרפן
וזה ממש ממש יפה
שניהם
מה ששלחת דרך יוטיוב הוא משומה חסם,
רגע שלחת לי עכשיו גם דרך יוטיוב או משהו בסיגנון?
טוב רגע
פרפר לבן.אני אנסה למצוא אותם בדרייב..
מה שביוטוב זה שנה וחצי
פרפר לבן.
קול דממהאנסה למצוא בדרייב. ואני יוצאת עכשיו אז יותר מאוחר, טוב?
וחושבת שמצאתי! מגניב
קול דממהאבל הי, איך שלחת את הכחול פסים?
דרך דרייב?
ופעם אחת איך?
פרפר לבן.וגם את הכחול
אז בעצם ראיתי הכל נכון?
זה ממש יפה חוה.
והכחול העלה לי דמעות.
שתדעי.
ראיתי את שלושת החלקים של הצהוב.
חוה זה ממש יפה.
ממש ממש.
תתחילי מדקה 1:30 לפני זה זה רק דיבורים 
מה זה יצירה של באך או משהו..?
פרפר לבן.אווי אני מדמיינת את זה..
פרפר לבן.אחרונהאני ישמע אחכ
כשאחותי תלך לעשות חשבון בנק,
אני לא רוצה עכשיו לחרפן אותה..
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)