וחזרתי למיטה אפילו שקמתי כבר
חם לי וקר לי בו זמנית
ואמא אמרה לי שאם היום אני לא מפרקת לפחות תיק אחד, היא תעשה את זה בעצמה וזה יהיה גרוע. בעצם אולי לא? טוב זה כן
אין לי איפה לשים את כל הספרים של השנה וכו'.
הארון בחדר שלי מתפרק והוא אפילו לא שלנו, זה של הבעלים של הבית. ובאלי ארון אחר כי הוא תקוע
אני שונאת שיש לי רהיטים בחדר
ואני רוצה לדבר עם רחלי ואני רוצה לראות את תחיה!
תחיה פיתה!
ואני תקועה פה עד סוף חיי אני חושבת. זה דפוק
והם עכשיו בודקים דברים אחרים מסתבר. קטע
פעם ידעתי את העתיד. באותו יום בכיתה ה'. אבל לא באמת ידעתי. רק הרגשתי שמשהו עומד להשתנות. ובום! הפתעה, אנחנו עולים לארץ.
בט' בתמוז זה יהיה לי חמש שנים
כיף לחפור ככה, זה כיף
אני מרגישה טוב מדי. טוב מדי.