ומסודר... לא מרוח..

אבל לא ב12-13 כי אז היום כבר נמרח ואין חשק לכלום.

תזמי דברים עם חברות - ללכת למעיין/בריכה/ים/לנסוע לטיול בצפון/סתם ללכת לחברה.

רצוי ללמוד תורה מהחוברת המדהימה של החמ"ד, או סתם לפתוח ספר קודש וללמוד. (אפשר גם סיפורי צדיקים ומעשיות, מה שאת מתחברת).

תלכי להתנדבויות עם חברות/אחים/משפחה. יש שפע אפשרויות.

מותר גם שיהיו ימים שאת בבית וסתם נמרחת ורואה סרטים. זה בסדר. אבל שזה לא יהפוך לרוב הזמן. ימים בודדים מהחופש.

תחפשי עבודה אם את יכולה. אפילו תקבעי בייביסיטר בהתנדבות למשפחה שצריכה, העיקר שיהיה לך משהו קבוע.

ופשוט תקומי. 

מהרגע שקמת יש המון דברים לעשות.

מהרמה הבסיסית של לסדר את החדר ועד לעשות עבודה שקיבלת לחופש במתמטיקה...

וגם בלילה לא בטוח שתשני מספיק

כדאי שתתחילי להרגיל את עצמך

אופציות להגיע מאוחר לעבודה ... וגם לא ישנים מספיק בלילה.. ומאוד מתעייפים במשך היום.. :

בקיצור להתרגל לחזור ללימודים זה בדיחה.. לעומת החיים .

להתרגל כי במילא מתרגלים תוך כמה ימים

אפילו רק לבוקר, אבל אז רק דברים שרוצים באמת לעשות בבוקר ובצהריים חם מידי בשבילם

זה פשוט לחשוב שאם ישאלו אותך מה עשית היום, את ממש תתפדחי (לפחות אני... ) להגיד כלום או ראיתי טלוויזיה ושיחקתי במחשב, ולכן תעשי דברים כדי שיהיה לך מה לענות! זה די מוזר אבל זה מה שעוזר לי...

תחשבי על משהו נחמד שאת רוצה לעשות  באותו יום(אפשר לכתוב לפני השינה מה את הולכת לעשות מחר) כמו:  לראות סרט עם חברות, להכין ארוחת בוקר שווה וכו'  ואולי זה יגרום לך לקום בבוקר מוקדם. 

ואת גם צריכה לרצות לקום בבוקר מוקדם.

האמת היא, שלא משנה איזה סיבה נציע לך כדי שתקומי בבוקר מוקדם - בסוף מי שיחליט לקום, זאת את.
אם יש לך רצון מספיק חזק - את תצליחי. "אין הדבר העומד בפני הרצון".

אם כבר התרגלת לקום מאוחר יהיה מאוד קשה לשבור את ההרגל. אלא אם כן יש לך - רצון.
אם את רוצה לקום מוקדם, את תקומי. תציבי לעצמך עובדה: "אני קמה מחר בבוקר מוקדם, כי אני רוצה!".

כתוב במסכת אבות פרק ה' משנה טז':

"כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם."
אם תקומי מוקדם רק בגלל שזה "טוב" ויש סיבות מספיק טובות בשביל לקום...
זה יעבוד בהתחלה אבל עם הזמן זה ידעך ויעלם.

את צריכה למצוא סיבה מספיק חזקה לא בגלל ש"לקום בבוקר מוקדם זה דבר טוב" אלא סיבה שבא מעצמך.
ידוע הדבר בדברי חז"ל שכל מה שעושים אותו במשך תקופה מסויימת באופן קבוע - הופך להיות חלק ממך.
אם תתרגלי לקום מאוחר... את גם תקומי מאוחר לבית ספר ואז תסתכלי בשעון ותראי שהשעה 12:00
ותגידי לעצמך: "למה לי ללכת לבית ספר היום? גם ככה עד שאני אתארגן ואסדר הכל יסיימו כבר את הלימודים".
ככה זה ממשיך וממשיך עד שאת מוצאת את עצמך נעדרת מהלימודים אחת לשבוע, פעמיים בשבוע...

זה מזכיר לי שהמורה שלי תמיד אומר "לקום בבוקר מוקדם - זה ערך". הוא צודק.
אדם שקם בבוקר מוקדם - זה בן אדם שיש לו ערכים/שהרצון שלו חזק מאוד.
הרי בשביל מה לקום בבוקר מוקדם? במיוחד בחופשים... בשביל זמן תפילה שלא יעבור?
בשביל שיהיה לי יותר זמן לעשות דברים שאני אוהב? שאוכל לנצל את הזמן כמו שצריך?
התשובה היא כן. 
האם לומר שכולנו חושבים על זה כשאנחנו קמים מוקדם? לא.
למה? כי זה כבר הופך להיות הרגל. ברגע שזה כבר הרגל - אין שאלות, פשוט עושים.

אחרי כל המגילה הזאת, הסיבה האמיתית שהכי כדאי לקום מוקדם היא - כי את רוצה.
ב"הצלחה רבה.


 

אני לא קמה מוקדם רק כדי להתפלל.

גם, אבל לא רק.

אני קמה מוקדם כי זה מסדר לי את היום, זה עוזר לי לעשות דברים משמעותיים ולא להימרח ככה סתם.

אני קמה מוקדם כי זה גורם לי להספיק יותר דברים ביום, וכדי שהיום יתחיל ב8-9 ולא בצהריים.

כדי לשמור על אורח חיים תקין ונורמלי. כי אם אתה קם בצהריים, והולך לישון ב4 לפנות בוקר, ושוב קם בצהריים - הכל משתבש.

מי שקם ב 12-13-14 מרגיש לרוב מבואס עד 23-00-01 ואז חוזר חלילה, ואז כל החופש הולך, על מה?? על שעות שינה? להרגיש כמו כולם, קמים נורמלי! ותדייקי, לא צריך לקום מוקדם, אפשר לקום כרגיל ב 7:30-8:30 ושום דבר לא קרה.... (חוץ מק"ש) בהצלחה ממש!!!!

אני למשל היום קבעתי עם סבא וסבתא שלי להפגש בשעה 10 אז לא היתה לי ברירה והייתי חייבת לקום... הבנת?

אז נגיד אם יש לך תור שאת צכה לקבוע למשו...

או לנסוע לאנשהוא עם חברות..

תקבעי בבוקר..

שיהיה בהצלחה לכולנו!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...