יש כאלה שישמחו מאד. כך אין את הלחץ החברתי.

יש כאלה שאולי זה לא מתאים לתפיסתם, או אולי המצב עם הילדים בבית כבר לא כזה שיכולים להגביל כך.

ואולי גם כאלה שבכלל לא אוהבים "החלטות ציבוריות" בעניינים כאלה.

וכמובן, תלוי גם על איזה גילאים מדובר (ואז - גם כן לא פשוט. מה עם משפחות שיש גדולים יותר - ולמה האח הגדול כן ואני לא...)

בנוסף, אם הורים שולחים בוואטסאפ, ומעבר לזה גם כל היום בסמארט' וכו' - קשה לצפות מהילדים שיהיו אחרת.

לכן, נראה לכרואה - אם זו חברה שיש סיכוי לדבר כזה - שהכי טוב זה פשוט לשאול, בעדינות וללא לחץ, מצד התועלת של מניעת הלחץ-החברתי מהילדים, ולראות מה יגיבו האחרים.

הנחת היסוד היא שרוב התנהלות המסכים נובעת מלחץ חברתי.

ועניין אותי להרגיש את השטח.

ולשמוע האם "הלוואי" או "לא, בעד מחשב מוגן בשליטה"

מכיוון שזה ברור לי שזה מאד מסובך וכמעט לא ישים

פרצופיהם שונים וגם דעותיהם. שזה לגיטימי לחלוטין. וככה צריך להיות.

אנחנו לא בקיבוץ ולא מתערבים לאחר. ברור.

למשל, כשאני הולכת עם הילדים לגן שעשועים והם נתקעים מול חבר (בן שנה וחצי) שאמא נתנה לו את הפלאפון ועכשיו הוא יושב ורואה יו-טיוב.. אני אשמח אם הייתי יכולה לדעת שזה לא יקרה.. 

בבית שלהם פחות אכפת לי, שיעשו מה שהם רוצים- אני לא אגיד להם איך לגדל את הילדים שלהם

ועיקר ההשפעה של זה על הילדים שלי זה שהם יודעים שיש דבר כזה "בוב ספוג"- נו מילא, זה לא מפריע.

מצד שני יכול להיות שהילדים שלי עוד צעירים מדי אז אני לא לגמרי מבינה את ההשלכות על ילדים בגיל יותר מבוגר (תוך כדי כתיבה אני מעלה על דעתי כמה..) אז אולי בשלב מאוחר יותר זה כן יהיה אכפת לי

למרות שאני לא רואה את זה קורה אצלנו בישוב..

לבקש שאם ילד שלך הולך לחבר אז ל הם לא יקבלו מחשב בזמן הזה או להגדיר מה כן ומה לא. 

ובאמת ילדים לא צריכים אינטרנט בנייד. זה סתם ממכר. לדעתי מספיק פלאפון פשוט , אולי עם מצלמה

זה גם תלוי מה קורה בבית מסוים. אי-אפשר פתאום לאסור אם עד אז היה מותר. לא יתרום לחינוך לדעתי

אבל ברור שחייבים סינון או השגחה של מבוגר

אני כן הייתי רוצה וגם מכבדת- שיהיה ברור ומוסכם שכל הורה מכבד את הכללים של הורה אחר לגבי ילדיו-הוא. 

כך שאין מצב שילד רואה לא בבית את כל מה שאסרו עליו לראות בבית... 

אין לי בעיה שיהיה לי רשום על המקרר רשימה שמית של חברי הילדים- כל אחד לאיזה מזון הוא אלרגי ואם מותר לו מחשב/ סרטים או לא. או כל מידע חשוב אחר על הילד... 

לסיכום רוח הדברים בשרושורנו הדל

היא:

לא.

גם זה משהו.

אני העליתי רעיון שנעשה קיץ בלי שלוקים בשכונה, רק קרטיבים תוצרת בית, וזה לא עבר....

אז מחשב וסמארטפון? אין סכוי...

כל בית יחליט בעצמו מה טוב לו ונכון לו, וילדים שונים יתמודדו עם השונות של החברים שלהם.

אבל זה ממש תלוי בתושבים.

ואם מישהו אחד מתנגד, הלך הרעיון.

ושתסלח לי מינה צמח

דאסוידניה.

מטרת השאלה הייתה לשמוע הלך רוח ויחס עקרוני למסכים

האם "וואלה עבר כל גבול וזה היה עוזר לי כמו נורמות אחרות חצאית לשון הרע וכו'"

או "הלו הלו עד המסכים. זה כבר חלק מהחיים ואל תזיז לי את הגבינה עכשיו עם רעיונות יצירתיים"

סתם בלון ניסוי שכזה. בשביל זה יש פורום.

זה שהיום אתה לא יכול להגיד לאף אחד כלום ידוע (:

בכ"ז אני מודה לך על תשובתך,

בברכה,

פ.וטין.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...