90% כאן בוודאי יסכימו שזה מצב אבסורדי, אבל מצד המדינה זה כבר לא לשיקול ההורים בלבד. 

לפי החוק היבש דהיום אימא שמחטיפה סטירה לילד שלה, עוברת עבירה פלילית. כל מבוגר שהיה עד ולא דיווח לרשויות, עובר על אי חוות דיווח. ק"ו לגבי מבוגר שלא אחראי על הילד. 

יש הנחיות מפורשות של משרד החינוך לבתי הספר והגנים לדווח לשירות הפסיכולוגי על כל ילד שרומז שבבית הוא מקבל מכות לשם חינוך. עפ"י אותן הנחיות, אסור לצוות החינוכי לפנות להורים עצמאית. פסיכולוגית ילדים צריכה להיפגש עם הילד בשעות הלימודים ולפי ההתרשמות שלה, לדווח לשירות הסוציאלי או להתלונן במשטרה. אלה או אלה כבר יזמנו את ההורים לשיחה צפופה. במשטרה זו תהיה חקירה לכל דבר: רישום פלילי, צילום פרופיל וטביעת אצבעות. אפילו על סטירה קטנה. 

הילדים שלי לומדים בחמ"ד ואחרי שקראתי את החוזר מנכ"ל של משרד החינוך, אני חושב שזה לא שווה את זה. 

הרי "חושך שבטו שונא בנו"

כמובן, אני מסתיגת, לא אלימות.

סטירה קטנה, לא בפנים כי זו השפלה, לא הזיקה באמת לאף אחד אלא רק הועילה.

יש מקרים שזה מחויב המציאות

מכות חינוכיות:

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=9212

האם שיטות חלופיות יותר טובות? לא בטוח. 

או שהן מציעות לשחק ברגשות של ילד - חלק ניכר של "איך לדבר עם ילדים שיקשיבו"

או לתת לילד לחוות תוצאה ולהגיע למסכנה - מאותה שיטה. אלא שלא בטוח שילד יקשר בין מעשה לתוצאה במיוחד אם עבר זמן. וגם אם כן עדיין הוא יכול להעדיף לחוות תוצאה טבעית ולהמשיך במעשה שלו.

לא יודעת אם זה אמיתי - אבל שמעתי שבמרכז הארץ גננות מסבירות לילד שהוא צריך להתקשר למשטרה במקרה של מכות מהורים. ושבגיל יותר גדול יש ילדים שמאיימים על הורים שיתקשרו למשטרה אלא אם לא יקבלו ככה וככה

וראיתי פעם בגינה איך ילדים הציקו לילד אחד ואישה אחת העירה להם. אז הם צעקו עליה. וכשהיא צעקה עליהם הם הסבירו לה שאסור לצעוק על ילדים וזה לא חוקי. מעניין מאוד איך הם יתמודדו עם הורות בעוד 20 שנה?

שכמות ואיכות גילויי האהבה, כנגד הסטירות, צריך להיות פי 10! מסוגלת?

גם אם בסוף במקום מכה הוא בוחר בענישה מסוג אחר. 

רק רציתי לחדד ולהראות שהיום, כאשר הורים פחות נמצאים עם הילדים (עובדים) ויש פחות זמן לגילויי חיבה, אז גם מכות כבר לא מתאימות כפי שאולי התאימו בעבר.

הכאה כמעט תמיד נובעת מתוך סערת רגשות ולא מתוך מחשבה ושיקול דעת. כך שהיא רחוקה מלהיות אקט חינוכי.

מציעה לקרוא את הספר "איך לדבר כך שילדים יקשיבו...". יש פרק יפהפה שעוסק בענישה.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות