בס"ד
סיפור בהמשכים
לכל אחד מותר לכתוב שורה אחת כל תגובה
מותר להגיב כמה שרוצים אבל לא לעשות כמה תגובות ברצף
למשל
שירה- שורה ראשונה של סיפור
נעמי-שורה שניה
(למרות ששירה רוצה היא לא מגיבה פה)
חיה מושקה- שורה שלישית
(עכשיו מותר)
שירה-שורה רביעית
קדימה!
בס"ד
סיפור בהמשכים
לכל אחד מותר לכתוב שורה אחת כל תגובה
מותר להגיב כמה שרוצים אבל לא לעשות כמה תגובות ברצף
למשל
שירה- שורה ראשונה של סיפור
נעמי-שורה שניה
(למרות ששירה רוצה היא לא מגיבה פה)
חיה מושקה- שורה שלישית
(עכשיו מותר)
שירה-שורה רביעית
קדימה!
מלטפת אותי.
בס"ד
מחובקת לאיש שהרעיד ביום אחד את עולמי כשטען שהוא אבי
(יודעת שזה לא שורה אבל לא יכולתי להתאפק)
נרצח על ידי?

סליחה מכולם
שפיותמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)