הולכת ברחוב ואומרת לשכנה המבוגרת בוקר טוב, או לילה טוב וזה מעלה חיוך לשתינו

 

 

פשוט לחיות ככה

זה מחייך אותה ומשאיר חיוך מרוח עוד כמה שניות על הפנים

היום לצערנו מי שמחייך הוא נתפס כמשוגע

לרוב שאת מחייכת, הם מחייכים בחזרה!
תנסי לחייך לחברות שלך סתם ככה בשיעור,זה תמיד פועל,
זה מין גל שמשדרים,וזה אכן נותן תחושה טובה.

זקנים. מוכרים. ילדים. אנשים.. כולם..
לפעמיים זה מרגיש כאילו אתה משוגע אבל זה כיף
ועוד משו.. שלא בטוח שממש ישירות מתחבר לאהבת ישראל אבל כן, להיות סובלנים יותר!
שאת/ה עומד בתור ורואה מישו ממהר תן לו. לא יזיק לך דקה של חסד ובשבילו זה הצלה..
לקום לאנשים מבוגרים באוטובוס. גם אם הוא עדיין לא מספיק זקן בשביל "והדרת"
בכללי שמסתובבים ברחוב להסתכל קצת על העולם ולא רק עלינו. לעזור לזקנ/ה עם שקיות. לאישה שמחפשת איפה האוטובוס שלה עוצר. לילד בוכה שלא מצא את אמו שלו..
רק טוב יצא מזה (:
וקטעים..
אז יש סיפור שהרב מטשורטקוב מספר על השרף (הרב הקדוש ר' אורי מסטריליסק ז"ל)
יום כיפורים אחד ראה השרף את המשרת שלו קם מהשינה רץ לשתות מים וחוזר לישון.
השרף ראה איך המשמש שתה והבין שמדובר בסכנת נפשות ולא הזכיר לו שיוה"כ אחרת הוא לא ישתה ועלול למות..
אחרי כמה זמן המשמש חזר רץ מבוהל ושותה שוב, השרף שחשש שהמשמש עדיין נמצא בסכנת נפשות לא העיר לו ולא הזכיר לו שיוה"כ היום.
כשקם המשמש בפעם השלישית הבין השרף שכבר לא מדובר בסכנת נפשות והעיר למשמש בנחת, שיום כיפור היום..
הצטער מאוד המשמש שנכשל בשתיה ביום קודש ככ..
***
כשסיים הרב הטשורטקוב ז"ל לספר את הסיפור אמר: "ככ היתה בוערת אהבת ישראל בלב רבינו הקדוש, עד שעם כל עוצם קדושת יוה"כ בעיניו לא היה בכוחו לגרום צער רב וספק סכנת חיים ח"ו לאיש מישראל ע"י הזהירו שהיום יוה"כ"


ואת הקטע המוכר :
"האיש ההוא שאני שונא- העומד בהפגנות עם שלט "מוות לערבים" הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- המגיש מימיה לשבוי מפני שגם הוא בן אדם.
והאיש ההוא שאני שונא- שצובע את שמו על פסל בוינה, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב שמלווה לי 50$ באתונה רק בגלל שאני גם ישראלי.
והאיש ההוא- שאני שונא- שבשם ערכיים דתיים שאפילו הוא לא מבין תובע זכויות היסטוריות על הפרת והחידקל, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- שעומד לידי ביוה"כ ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא שאני שונא- שחושב ששלום עכשיו הם בוגדים והמערך הוא משוגע, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו בעמדת השמירה בתוך הקור של לילה לבנוני נוסף.
והאיש ההוא שאני שונא- שדוחף אותי באוטובוס וזיעתו נדבקת אלי, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- שמזבז יום שלם בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו.
והאיש ההוא שאני שונא- שנכנס למסעדה החביבה עלי והורס את הערב בקולניות המעצבנת שלו, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- שעבר כל היום במפעל יצוא והתרגל לצעוק כדי שהרעש של המכונה לא יפריע לו.
והאיש ההוא שאני שונא- שקורא לי אחי למרות שהוא לא, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב- שאם ארצה או לא הוא אחי. כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשו ומעבר לכל ההבדלים, הצעקות והעיניינים, המשו הזה לא נורא כל כך ואם תרצה או לא תרצה המשהו הזה הוא גם א ת ה (יאיר לפיד)
שנזכה בע"ה (:

כבר הצלחתי לסלוח ל3 אנשים שהכאיבו לי.
הלוואי שאני אצליח להמשיך.

והפעילות בפורומים ירדה משמעותית 

כדי לעשות טוב לעולם ולאנשים ואני מאמינה שכל אחד יכול להפוך את העולם למקום יותר טוב ושמח ואוהב ♥️ וגם לעבוד את ה' שזה הכל בסוף

מהחיים, לחיות טוב, באושר, בשמחה, בסיפוק, ולדאוג לעתיד שלנו כאן