או שאת בתקופה לחוצה או שפשוט (בעדינות..) זאת בעיה נפשית אחרת

תחזרי לזה לאט לאט..

אולי תקבעי עם חברות להכין ארוחות שוות? אני עושה את זה וזה ממש כיף לי...

כיף להכין אוכל מושקע ואעודיותר כיף לאכול אותו לא?

זה אולי נשמע דבילי אבל תנסי לשים תזכורות בפל. למשל עכשיו השעה 8 וחצי ואת פתאום רואה תזכורת ונזכרת שלא אכלת מ1 בצהריים אז תרוצי לאכול משו

תקבעי לעצמך שאת לא יוצאת מהבית לפני שאכלת ואם זה ליום ארוך אז גם לא לצאת לפני שמכינים אוכל לקראת היום....

ותנסי פשוט להכניס את זה לסדר היום...

למשל- קימה, התארגנות, תפילה ו-- ארוחת בוקר!!! ורק אחכ המשך היום וכו...

בהצלחה! ומקווה שעזרתי

ובניגוד לכולם פה, אני אומרת לך - זה לא תקין ולא נורמלי!
אני לצערי ריחפתי כשזה התחיל ועכשיו אני במשקל שממש לא בריא לי.
ונאבקת על כל ארוחה בשביל לחזור למשקל תקין.
כשהגוף מתחיל לרדת במשקל, ויש לו מלא חוסרים זה כבר מדרון חלקלק...

אז בעקבות הנסיון של השנה האחרונה (ואני ממש ממש לא רוצה שתגיעי למצב שלי!)
א. לעקוב! תבדקי מה המשקל שלך עכשיו ותשימי לב אם יש שינוי עוד חודש, אם יש שינוי - לעדכן את הרופא!(!!)
ב. ייתכן ובהחלט יש מקום לבדיקה אצל הרופא (לבדוק שהכל תקין בבדיקת דם, לפעמים חוסר איזון  בכל מיני דברים קטנים יכול לגרום לזה)
ג. תזכורות לאכול! ממליצה על 2-3 ארוחות גדולות וכמה קטנות.
ד. תעשי לך רשימה של דברים שאת אוהבת (פירות, עוגיות, אורז, לחם עם** וכ'ו..)
ותהפכי את הרשימה הזו לנגד עיניך בתקופה הקרובה, כל יום בערב תעברי על הרשימה ותבדקי מה אכלת...


כאן בשמחה למה שעוד תצטרכי!
תדאגי לעצמך, הגוף חשוב מאוד, לא פחות מהנפש...

(ואני מדגישה שאת א+ב, תעשי רק אם ניכר שינוי בעוד חודש מהיום בתפקוד (עייפות, חולשה) או במשקל. לא צריך להכנס ללחץ)

 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....