אני יודעת שיש כאלה שאומרים זה בעייתי. בשבילי זה נראה קשה מנשוא לשבת בלילה ליד ילד שיירדם, ולהשאיר לבכטת בכלל לא אופציה, ולקחת למיטה זה קלי קלות...

אצלנו זה עובר להם בתהליך הדרגתי לקראת שלוש.

ילדים בוכים וזה חלק מהחיים..

גם אני בכיתי וגם את..

לא לכל דבר ההורים צריכים להענות..

נכון שהילד נראה לנו מסכן ואומלל , אבל בתכלס , אם בדקת (לא רעב,טיטול נקי,לא חולה,לא חלם חלום רע)

אז ביי!! את יכולה להיות לידו 10 דקות לשיר לו שיר.. ולישון.זהו!! לצאת מהחדר..

שיבכה.. (הפותחת מתארת מקרה שקורה כל הזמן.. נשמע ממש לסחוט את ההורים.. ואני אומרת את מה שאני אומרת באהבה רבה לילדים שלי !!!!!!!)

אם באמת מרחמים על ילד צריך לתת לו גבולות בנוסף!!! לחום ולאהבה..

זה לא יתכן שהורים ישבו ליד ילד שעה במיטב באמצע הלילה כדי להרדים אותו ?!?!?!?!!!!

ולא לשבת לידו לילה אחרי לילה...

מה שאמרתי בדיוק זה מה שאת כותבת:

"אם בדקת (לא רעב,טיטול נקי,לא חולה,לא חלם חלום רע)

אז ביי!!

"

קודם צריך לבדוק... ואח"כ מגיע הביי..

לא אמרתי להתעלם!!! רק צריך לקחת כל דבר בפרופורציות הנכונות.. חבל שההורים יגמרו בגלל שטות כזו..

יש מספיק אתגרים עם הילדודעס וזמן שינה הוא הכרחי לנו.

לא רעב,טיטול נקי,לא חולה,לא חלם חלום רע

אגב איך את יודעת אם חלם חלום רע? חייבת את הפטנט שלך.

אבל בעיני,יש צרכים רגשיים ויש פיזיים, והפיזיים פחות חשובים במחילה.

ואם הוא מפחד להיות לבד בחדר/ לא רגיל לזה וחושש מזה, זה צורך לא פחות חשוב לטפל בו.

אז את צודקת שההורים לא צריכים להיגמר,

וצריך לדעתי ללמד את הילד להירדם לבד, ויש איך לעשות את זה (ראי תגובתי למטה)

אבל לא להשאיר אותם לבכות לבד. זה בעיני קו אדום.

ואגב, לא אמרת להתעלם, אבל את מתעלמת מהבכי שלו שמגיע ממקום רגשי, ומתיחסת רק לפיזי.

מה דעתך על מישהו שהיה מתיחס אלייך ככה:

את עיפה? רעבה? חלשה? הא, לא? אז לא מענין אותי שאת עצובה / עצבנית/ מתוסכלת.

מה שאמרתי (לפני הפרשנות שלך!!) היה :

"אני חושבת שאם ילד מפחד/מרגיש לבד צריך לטפל בזה" (מילה במילה שלי..)

זה לא צורך פיזי!!!!! זה צורך ריגשי!!!!!!

וצריך לטפל בזה!!! והפתרון הוא לא לשבת לידו לילה אחרי לילה..

** ולגבי החלומות אני שואלת את הקטנה שהתעוררה(גיל שנה ו-11 חודשים ..):

"חלמת חלום רע??? אוי ... מסכנה שלי.. צ'וצ'ה קטנה.. אמא אוהבת אותך ..זהו הלך החלום.." כאלו דברים..   איכשהו הקטנה מבינה את הכוונה וזה מרגיע אותה.

ממליצה לנסות בחום..

ככה גם את גורמת להם להבין שיש סיבה שהם קמו (שהם לא מבינים אותה לעומק אבל יש סיבה).. וזהו הסיבה הזו נגמרה הרגע (כי אמא אמרה שהחלום הלך) והם הולכים לישוןןןןןןן..

תחשבי על זה !!!!!!

לשבת לידו לילה אחרי לילה. אם את רוצה פירוט כתבתי למטה בהודעה על הלוחשת.

ומה הפתרון שלך איך לטפל בילד שבוכה ?

במחילה, אבל אני לא חושבת שעם קצת הבנה ואמירה שהלך החלום הם נרגעים ... שלי בכל אופן לא (:

אם שלך נרגעת ונרדמת זה מקסים. השאלה אם את עוזבת אותה כשהיא בוכה.

אז זה תלוי ברמת העייפות שלי ושל האבא ..

1. בדכ אנחנו כן תומכים כמה דקות.. לא שעה!!! אלא אם כן זה בכי חריג!

2. לאחר שתומכים והיא מתחילה רק לילל כזה.. נותנים לה ליילל עם עצמה ..

3.זכור לי אולי פעמיים שהילדה בכתה ממש רציני ולאחר שכל הלילה אנחנו ערים איתה .לפנות בוקר נשברנו והלכנו לישון.. אני לא זוכרת בדיוק(היינו גמורים).. אבל בבוקר קמנו כולנו מאוחר .. וראינו שגם היא ישנה שנת ישרים.

4. תנסי.. להסביר לו/לה.. את תראי שהם מבינים!!! כשהיא היתה ממש קטנה כאב לה השיניים (כמובן) וקמתי ומרחתי לה טיג'ל ואמרתי לה "תמרי הנה אני מורחת לך משחה וזה לא יכאב לך יותר.."

והבובה נרדמה ............ ובודאות זה היה שיניים . (ואולי הטיג'ל מיסטל אותה גם יכול להיות)

בקיצור.

הקטנטנים האלו לא טיפשים!!!!!!!!!!!!!!

והעקרונות בקיצור :

לא לעזוב אותו בוכה לבד, אבל כן בעקביות והדרגה להרגיל להרדם לבד לאט לאט.

במקרה שלכם : לשים כיסא ליד המיטה שלו, ולשבת לידו , כל כמה ימים (נניח 4-5 ) להרחיק את הכסא שלו מהמיטה בעוד כמה סנטימטרים, לכיוון הדלת של החדר, אחר כך לשבת ממש בפתח החדר ולבסוף גם זה לא.

אמנם הפתרון מתאים רק לנשים נמוכות

אם אני שוכבת במיטת מעבר, ומורידה את הרגליים מהצד, אז אפשר לשרוד את שעת ההרדמה באמצע הלילה. יצא לי גם כמה פעמים להירדם ככה אפילו

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות