אני יודעת שיש כאלה שאומרים זה בעייתי. בשבילי זה נראה קשה מנשוא לשבת בלילה ליד ילד שיירדם, ולהשאיר לבכטת בכלל לא אופציה, ולקחת למיטה זה קלי קלות...

אצלנו זה עובר להם בתהליך הדרגתי לקראת שלוש.

ילדים בוכים וזה חלק מהחיים..

גם אני בכיתי וגם את..

לא לכל דבר ההורים צריכים להענות..

נכון שהילד נראה לנו מסכן ואומלל , אבל בתכלס , אם בדקת (לא רעב,טיטול נקי,לא חולה,לא חלם חלום רע)

אז ביי!! את יכולה להיות לידו 10 דקות לשיר לו שיר.. ולישון.זהו!! לצאת מהחדר..

שיבכה.. (הפותחת מתארת מקרה שקורה כל הזמן.. נשמע ממש לסחוט את ההורים.. ואני אומרת את מה שאני אומרת באהבה רבה לילדים שלי !!!!!!!)

אם באמת מרחמים על ילד צריך לתת לו גבולות בנוסף!!! לחום ולאהבה..

זה לא יתכן שהורים ישבו ליד ילד שעה במיטב באמצע הלילה כדי להרדים אותו ?!?!?!?!!!!

ולא לשבת לידו לילה אחרי לילה...

מה שאמרתי בדיוק זה מה שאת כותבת:

"אם בדקת (לא רעב,טיטול נקי,לא חולה,לא חלם חלום רע)

אז ביי!!

"

קודם צריך לבדוק... ואח"כ מגיע הביי..

לא אמרתי להתעלם!!! רק צריך לקחת כל דבר בפרופורציות הנכונות.. חבל שההורים יגמרו בגלל שטות כזו..

יש מספיק אתגרים עם הילדודעס וזמן שינה הוא הכרחי לנו.

לא רעב,טיטול נקי,לא חולה,לא חלם חלום רע

אגב איך את יודעת אם חלם חלום רע? חייבת את הפטנט שלך.

אבל בעיני,יש צרכים רגשיים ויש פיזיים, והפיזיים פחות חשובים במחילה.

ואם הוא מפחד להיות לבד בחדר/ לא רגיל לזה וחושש מזה, זה צורך לא פחות חשוב לטפל בו.

אז את צודקת שההורים לא צריכים להיגמר,

וצריך לדעתי ללמד את הילד להירדם לבד, ויש איך לעשות את זה (ראי תגובתי למטה)

אבל לא להשאיר אותם לבכות לבד. זה בעיני קו אדום.

ואגב, לא אמרת להתעלם, אבל את מתעלמת מהבכי שלו שמגיע ממקום רגשי, ומתיחסת רק לפיזי.

מה דעתך על מישהו שהיה מתיחס אלייך ככה:

את עיפה? רעבה? חלשה? הא, לא? אז לא מענין אותי שאת עצובה / עצבנית/ מתוסכלת.

מה שאמרתי (לפני הפרשנות שלך!!) היה :

"אני חושבת שאם ילד מפחד/מרגיש לבד צריך לטפל בזה" (מילה במילה שלי..)

זה לא צורך פיזי!!!!! זה צורך ריגשי!!!!!!

וצריך לטפל בזה!!! והפתרון הוא לא לשבת לידו לילה אחרי לילה..

** ולגבי החלומות אני שואלת את הקטנה שהתעוררה(גיל שנה ו-11 חודשים ..):

"חלמת חלום רע??? אוי ... מסכנה שלי.. צ'וצ'ה קטנה.. אמא אוהבת אותך ..זהו הלך החלום.." כאלו דברים..   איכשהו הקטנה מבינה את הכוונה וזה מרגיע אותה.

ממליצה לנסות בחום..

ככה גם את גורמת להם להבין שיש סיבה שהם קמו (שהם לא מבינים אותה לעומק אבל יש סיבה).. וזהו הסיבה הזו נגמרה הרגע (כי אמא אמרה שהחלום הלך) והם הולכים לישוןןןןןןן..

תחשבי על זה !!!!!!

לשבת לידו לילה אחרי לילה. אם את רוצה פירוט כתבתי למטה בהודעה על הלוחשת.

ומה הפתרון שלך איך לטפל בילד שבוכה ?

במחילה, אבל אני לא חושבת שעם קצת הבנה ואמירה שהלך החלום הם נרגעים ... שלי בכל אופן לא (:

אם שלך נרגעת ונרדמת זה מקסים. השאלה אם את עוזבת אותה כשהיא בוכה.

אז זה תלוי ברמת העייפות שלי ושל האבא ..

1. בדכ אנחנו כן תומכים כמה דקות.. לא שעה!!! אלא אם כן זה בכי חריג!

2. לאחר שתומכים והיא מתחילה רק לילל כזה.. נותנים לה ליילל עם עצמה ..

3.זכור לי אולי פעמיים שהילדה בכתה ממש רציני ולאחר שכל הלילה אנחנו ערים איתה .לפנות בוקר נשברנו והלכנו לישון.. אני לא זוכרת בדיוק(היינו גמורים).. אבל בבוקר קמנו כולנו מאוחר .. וראינו שגם היא ישנה שנת ישרים.

4. תנסי.. להסביר לו/לה.. את תראי שהם מבינים!!! כשהיא היתה ממש קטנה כאב לה השיניים (כמובן) וקמתי ומרחתי לה טיג'ל ואמרתי לה "תמרי הנה אני מורחת לך משחה וזה לא יכאב לך יותר.."

והבובה נרדמה ............ ובודאות זה היה שיניים . (ואולי הטיג'ל מיסטל אותה גם יכול להיות)

בקיצור.

הקטנטנים האלו לא טיפשים!!!!!!!!!!!!!!

והעקרונות בקיצור :

לא לעזוב אותו בוכה לבד, אבל כן בעקביות והדרגה להרגיל להרדם לבד לאט לאט.

במקרה שלכם : לשים כיסא ליד המיטה שלו, ולשבת לידו , כל כמה ימים (נניח 4-5 ) להרחיק את הכסא שלו מהמיטה בעוד כמה סנטימטרים, לכיוון הדלת של החדר, אחר כך לשבת ממש בפתח החדר ולבסוף גם זה לא.

אמנם הפתרון מתאים רק לנשים נמוכות

אם אני שוכבת במיטת מעבר, ומורידה את הרגליים מהצד, אז אפשר לשרוד את שעת ההרדמה באמצע הלילה. יצא לי גם כמה פעמים להירדם ככה אפילו

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...