למה אף אחד לא קורא את הסיפור הנפלא שלנו??!!!קול דממה
|עצוב עד כלות נפשו|
טאאאדםםםםם - נסיונות פעילים
@שדות של אמת שדותשל, למה אף אחד לא קרא?











(אמ.. אנשים אני לא באמת עצובה מזה זה בצחוק אם לא הבנתם עד כאן כאילו אני כן רוצה שתקראו את הסיפור שלי)
לא. חוה. לאיומנים נשרפים
אני דפקא שמחתי שלא קראו אותו
בושה לאנושות מה שעשיתי שם
דווקא יצא לנו יפה אבלקול דממה
מקסים! משויומנים נשרפים
מה יפה בסיפור הזה?!
הוא מוזר. זה מה שבטוח, אין קשר בין המשפטים, התחביריות שם-זוועה, ההיגיון- ברצפה, והחירטוטים שלי- מראים בלי שאני בכלל אדע מה הולך בפנים. וואלה לא ידעתי את זה
היי הייקול דממהאחרונה
א. זה כל הקטע של המשחק הזה, זה לא תמיד הגיוני (אולי אני אמצא חלק מהסיפורים שלנו מכיתה ח' ואשלח לך )
ב. די לרדת על עצמך!
ג. כתבת אחלה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך