2. נדוש, אבל נחזור על זה. לוח פרסים. היו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס. כמה לא חינוכי? ככה יעיל.
לכל ילד יש טבלה ובה משבצות ריקות, אתם מחליטים כמה (כמה עשרות). בכל פעם שעושים דבר-מה חיובי מקבלים מדבקה למשבצת.
הפרס: רק מי שמשלים את הלוח זוכה ללכת ללונה-פארק, או בילוי אחר שגם ככה תכננתם לסוף החופש. הם לא צריכים לדעת שגם ככה תכננתם.
(אנחנו קוראים לזה "מדבקות סחתיין" ומשתדלים לא להיגרר לזילות המושג. על ויתור לאחותו, ברמת גוש קטיף ומעלה, יקבל סחתיין. על שטיפת כלים, יקבל. לדרוש מדבקה כי צחצח שיניים או גזר ציפורניים? לך מפה ילד, מי ילד אותך).

3. המלצה: מדבקת סחתיין תמורת קריאת ספר שלם.
שלושים ספרים ברצף, ויאללה סופרלנד. משתלם לי כאמא.

4. ילדים שיודעים לכתוב: קורס הקלדה עיוורת באינטרנט. מיומנות נחוצה עד קריטית. זה חינם. יש כמה אתרים. אחד הדברים המייבשים והמשמימים שייצא להם לעשות, ואחת המתנות הכי חשובות שאתם יכולים לתת להם.
מדבקת סחתיין על כל שיעור הקלדה שמסיימים.

5. אין כאב ראש יותר גדול מילדים חקלאים שרוצים לזרוע ירקות בגינה. הכי טוב לצמצם אותם לחקלאות אורבנית: שתילה באדניות (גמבה הולך טוב באדנית, גם תבלינים), הנבטת קטניות על צמר גפן (משעועית יבשה יצא לנו וואחד צמח, גולש מהשיש), ובמקרי קצה גם דג זהב נחשב חקלאות זעירה.

6. לא! משאירים! ילדים! בבית! בלי! אינטרנט! עם! הגנה! הסינון הרגיל של ספקיות האינטרנט לא שווה הרבה. ממליצה על אינטרנט רימון כספק, הכי בטוח ושקט. אין לי מניות שם. יש לי ארבעה דרדסים ועיניים מתחת למצח. אל תחכו, אל תסמכו על המזל, ואל תבנו על זה שהילדים שלכם לא יפלו בטעות על משהו שישרוט אותם להרבה זמן.

7. יצירה: לא להידרדר לשום דבר שהוא יותר מחבילת חימר גדולה (פסלים, אלילים וקערות מטופשות); חבילת מנקי מקטרות (פרחים, לתקוע באדנית מסעיף 5); וושי טייפ (לצפות מחברות חומות, להכין כוסות חד-פעמיות מקושטות, לעטוף בזה עפרונות); ופלסטלינה פלוס ספר הדרכה לפלסטלינה.

8. הכנת מצגת מאינסוף התמונות במחשב! ילדים מגיל 6-7 ומעלה רוצים ומסוגלים להכין מצגת בעצמם. רק תעשו גיבוי לתמונות, ופנו לכם את החצי הראשון של ספטמבר לצורך צפייה במצגת.

9. חוברות חופש בשיטת "הנה חוברות, אבל אני לא מרשה יותר משני דפים ביום".

10. ביקור בחנות "הכל בשקל וחצי". עשרה שקלים לכל ילד, חינוך פיננסי וחצי שעה דממה.

11. סוד: ילדים עד גיל 9 מבסוטים מסנדל ועד פוני כשלוקחים אותם לגן שעשועים בשכונה/ עיר אחרת.

12. פירות וירקות שטופים וחתוכים, מסודרים על צלחת שמונחת בלב הבית, מפסיקים טיילת למזווה, בכיינות על רעב, וטלטול המקרר. זה בריא וטרי. זה לא תמיד זול, אבל כמה שתקנו פירות וירקות – לא תגיעו לסכומים שהייתם מוציאים על חטיפים.

13. יום-ללא-מסכים-שאינו-שבת: אמא הולכת לעבודה עם הכבלים של הטלוויזיה והמחשב בתיק, וכל משחקי הקופסה מפוזרים בפינות שונות בבית.

14. העברת אחריות לילדים להכנת ארוחת ערב ביום כלשהו. הם צריכים להעביר רשימת מצרכים עד הבוקר שלפניו.

15. בית חולים לספרים: מדביקים ומתקנים את כל ספרי הילדים שנקרעו במהלך השנה. כך גם מיון חלקי פאזלים ולגו לקופסאות הנכונות והדבקת הקופסאות שלהם. קטע ערכי: בעידן שבו קונים-זורקים במהירות, וכל מה שמתקלף בקצהו שווה למת, זה חינוך.

16. ללמד אותם להכין לבד פופקורן בסיר (לא החבילות המוכנות למיקרו). תעסוקה, טעים, זול ובריא.

17. להקריא לילדים קלאסיקות. לאחרונה גמרנו בבית את אוליבר טוויסט, ספר יהושע, ובילבי בת-גרב. למה להקריא ולא לתת להם לקרוא? כי השפה בקלאסיקות לא תמיד מובנת לילדים, וצריך תיווך; כי השפה (בתנ"ך למשל) ממש מבקשת השמעה בקול; כי יש גם אחים קטנים שעוד לא קוראים, שמגיע להם גם; וכי במקום לריב איתם על מתי נכנסים למיטות בערב, קל יותר להכריז שמתחילה הקראה, וכולם מצטופפים ליד המנורה.

18. ניקיון המכונית, האוטו זבל שלכם, שאף אחד לא זוכר איך נראית הקרקעית שלו. ביולי-אוגוסט, כל מה שקשור למים והשפרצות, זו חגיגה.

19. שוק קח-תן משלהם. מודיעים בקבוצת ווטסאפ של הרחוב, הכיתה, השבט או השכונה על מקום ושעה. מביאים מחצלת גדולה. הילדים בוחרים בבית איזה קשקושים הם רוצים למסור (צעצועים שכבר לא משחקים בהם, הפתעות יום הולדת, אוצרות) ומחליפים על המחצלת עם קשקושים של אחרים. בסוף היום הם יחזרו עם ערימה באותו הגודל, אתם לא תרגישו בהבדל, אבל בשבילם נפתחה דלת לארץ הפלאות.

20. אוהל בסלון: תמיד עובד.