באחד השרשורים הישנים בנתותנשואות כאן פתחו שרשור כמה הן אוהבות את הבעלים שלהן וכמה הבעל מושלם והן זכו. מישהי שם רשמה שאם את לא מאושרת אז תעבדי קשה ואם עדיין לא אז זו חובה ולא בחירה ועלייך לחפש את הנפש התאומה.
אני נשואה שנה וחצי . אני באה מבית דתי ובעלי חילוני עם זיקה. פעם בעלי הסכים שנכבד את השבת ועם הזמן זה הכביד עליו. מעבר לפערים האלו יש גם קושי אחר. רבים הרבה ולכן אנו ביעוץ )5 מפגשים( ואינו תמיד רגיש אליי. סף תסכול נמוך. לפעמים נראה כעוס ורגיש בעצמו מאוד. קשה לצאת מויכוחים. עם זאת אני אוהבת אןתו והוא מתאמץ לסגל לעצמו הרגלים שישמחו אותי. קונה מתנות בהפתעה . עושה בבית יותר ממה שהיה רגיל . מנסה להקשיב לי במלוא הקשב. מאוד משתדל. אבל בגלל תכונות אופי מסוימות שהן לא מה שחיפשתי זה מרגיש שהאהבה שלי הערכה הערצה הן לא כמו שחשבתי שיהיה לי. אני לא מאושרת. חושבת על גירושים הרבה ואין לנו עוד ילדים. מצד שני אני חושבת שבאמת אין מושלם לא אדם ולא נישואים ואולי ציפיותיי מוגזמות. וגם אם התחתנו סימן שזה רצון השם.מצד שני לקרוא שרשור של עשרות נשים מאושרות מעריכות ומעריצות את הבעל שעוזר שמבין שיש כימיה מדהימה. גורם לי להרגיש שאני במקום הלא נכון. שלא שלי. איך אפשר לדעת? אני עצמי טיפוס עם דימוי עצמי לא גבןה אך נראית טוב רגישה ועפ אינטליגנציה רגשית מפותחת ומודעת לעצמי ובעלי הרבה פחות. הוא אוהב אותי אהבה גדולה וטהורה וללא תנאים לדבריו. אבל אולי זה לא מספיק לי כי הוא לא מתאים ואני לא מספיק אוהבת כמו שאמורים וכמו שצריך?הרבה פעמים בחיי אני מרגישה גם חוסר סיפוק ושאני לא במקומי אז איך אפשר לדעת אם הרגש לבעלי הןא אותנטי או עוד ביטוי לאישיות?
אני נשואה שנה וחצי . אני באה מבית דתי ובעלי חילוני עם זיקה. פעם בעלי הסכים שנכבד את השבת ועם הזמן זה הכביד עליו. מעבר לפערים האלו יש גם קושי אחר. רבים הרבה ולכן אנו ביעוץ )5 מפגשים( ואינו תמיד רגיש אליי. סף תסכול נמוך. לפעמים נראה כעוס ורגיש בעצמו מאוד. קשה לצאת מויכוחים. עם זאת אני אוהבת אןתו והוא מתאמץ לסגל לעצמו הרגלים שישמחו אותי. קונה מתנות בהפתעה . עושה בבית יותר ממה שהיה רגיל . מנסה להקשיב לי במלוא הקשב. מאוד משתדל. אבל בגלל תכונות אופי מסוימות שהן לא מה שחיפשתי זה מרגיש שהאהבה שלי הערכה הערצה הן לא כמו שחשבתי שיהיה לי. אני לא מאושרת. חושבת על גירושים הרבה ואין לנו עוד ילדים. מצד שני אני חושבת שבאמת אין מושלם לא אדם ולא נישואים ואולי ציפיותיי מוגזמות. וגם אם התחתנו סימן שזה רצון השם.מצד שני לקרוא שרשור של עשרות נשים מאושרות מעריכות ומעריצות את הבעל שעוזר שמבין שיש כימיה מדהימה. גורם לי להרגיש שאני במקום הלא נכון. שלא שלי. איך אפשר לדעת? אני עצמי טיפוס עם דימוי עצמי לא גבןה אך נראית טוב רגישה ועפ אינטליגנציה רגשית מפותחת ומודעת לעצמי ובעלי הרבה פחות. הוא אוהב אותי אהבה גדולה וטהורה וללא תנאים לדבריו. אבל אולי זה לא מספיק לי כי הוא לא מתאים ואני לא מספיק אוהבת כמו שאמורים וכמו שצריך?הרבה פעמים בחיי אני מרגישה גם חוסר סיפוק ושאני לא במקומי אז איך אפשר לדעת אם הרגש לבעלי הןא אותנטי או עוד ביטוי לאישיות?
שאלות גדולות. לנו רגעי האושר קיימים אך מעטים ביחס לחוסר ההבנה הקושי התסכול והמרירות. נשמע שהזוגיות שלך נורמלית ושלי קצת בעייתית ומורכבת יותר. 
. הרי מצד אחד הבחור בסדר בהמון דברים ומי מבטיח לי שבקשר הבא יהיה לפחות את זה? מצד שני לא ברור שיש לו את התכונות שיאפשרו לו להעצים את הקשר בהמשך ולהישאר כך לתמיד גם לא נראה משהו...אין כאמור תשובה. אבל את בחורה חכמה מלאת רגש וישרה, ואני בטוח שעם הרבה אינטואיציה ושכל את תנווטי בהצלחה את החיים שלך למקום הכי טוב. ברכה והצלחה.