בשביל להיות מאושרים בנישואים צריך לעבוד קשה. כן כן כן.

וזה שאת יודעת על מה את צריכה לעבוד איתו זה מצוין, תתחילי שם.

מסכימה עם לאההה לגמרי, שלא טוב לקרוא דברים כאלו שמכניסים לך סרטים לראש.

כתבת שיש לך דימוי עצמי נמוך... אם זה נובע מביקורתיות שיש לך כלפי עצמך, יכול להיות שאת מנתבת את הביקורתיות הזו גם כלפי בעלך וזה עוזר לך לראות נקודות חולשה שלו. זה עבודה קשה קשה, אבל ביקורת צריך למגר כמה שאפשר. (לא אומרת שזה המצב שלכם, רק מציעה- את יודעת אם זה נכון לכם או לא)

בהצלחה רבה לכם, הלוואי שתצליחי להנות מהטוב שיש לכם ביחד ולעבוד על הקשיים בלי להבהל מהם

איפה תמצאי עוד מישהו בעולם עם הומור כמו שלך (חוץ מאחים שלך אולי.. כי גדלתם באותו בית..אבל לא מחייב)

מחוייב המציאות בהחלט שאדם יתאמץ כדי להיות מאושר עם בן-זוגו

וגם מחוייב המציאות שצריך להתאמץ כדי להבין אחד את השני ולתת אחד לשני מה שהוא צריך.

זה משהו שלומדים עם הזמן...בעז"ה.

מציע לא להסתמך על "פסקים" בשרשורים, בנוסח "ואם עדיין לא, אז זו חובה ולא בחירה ועלייך לחפש את הנפש התאומה"... ובכלל, לא לשקף מציאות של האדם-לעצמו, עפ"י כתיבות של אחרים בשרשורים.

שיש זוגות עם תקופות כאלה.

אני עצמי זוכרת תקופה, גם כן בערך שנה וחצי אחרי החתונה, שלא הרגשתי אהבה גדולה.

אבל התקופה הזו עברה ואחריה הגיעההתחדשות של אהבה גדולה יותר מקודם.

אז לדעתי אל תתעסקי בשאלה הזו כל הזמן.

תתמקדיבטוב, בנעים, תעשי את שלך ותתפללי על זה.

בהצלחה!

אולי פשוט תקבלי את מה שהוא כן במקום מה שהוא לא?

יש לך פער בין החלום שלך לבין מה שיש במציאות.

קיבלת בעל עם XYZ מעלות טובות ומדהימות (שהרבה נשים היו רוצות...אגב...)

ובעצם, את רוצה שיהיה גם... ABC...

זה קצת לא הוגן...

כי הוא לא ביקש ממך שתהיי משהו אחר ממה שאת.

אז אולי פשוט כדאי להרפות ממה שאת רוצה ולשחרר את עצמך מהעניין.. זה רק יקל עליך לדעתי.

תחושה קצת חונקת התחושה הזאת.. מניסיון...

בס"ד

אלו דברים שאת כתבת..

אבל לעיתים יש לנו נטייה לקחת את מה שקיים כמובן מאליו,

ולהתמקד במה שחסר..

ואני מאד מאד יכלה להבין את הקושי שלך,

בעניין של החיבור הרגשי.

ברור שאם את מחפשת עומק, ומרגישה שהוא רדוד-

זה מקשה עלייך לאהוב אותו,
את עשויה להרגיש שיש חלק משמעותי ועמוק באישיות שלך-

שהוא בכלל לא מכיר...

ולא רק שהוא לא מכיר- להערכתך אין לו גם כלים להבין אותך, 

כי הוא לא חכם כמוך, לא בוגר בנפש ועוד דברים שעולים מכתיבתך.

וכאן יש לי חידוש.

היכולת לפתח שיחת עומק, לחשוב עמוק, לשתף ממקום פנימי-

אלו דברים שניתן לבנות.

ייתכן שהוא לא רגיל לחשוב באופן כזה, ייתכן והחשיבה שלו כן שטחית כמו שאת מתארת,

אבל זה לא מעיד על יכולת החשיבה שלו, אלא על הרגל.

והרגל זה דבר שנירכש- וניתן לרכוש גם כעת.

הוא אוהב אותך, ומוכן לעבוד כדי לרצות אותך, שתהיי מאושרת,

אבל אף אחד לא יכול לעמוד בתחושה תמידית שהוא לא מספק את אשתו האהובה.

באיזה שהוא שלב האדם עלול להתייאש ולהחליט שיש לה ציפיות מוגזמות,

ולא אמתיות ולוותר.

לכן לענ"ד החוכמה שלך כאן היא המפתח.

לא לצפות ממנו את מה שהוא לא יודע כעת,

ולכן כשאת מנסה לשתף אותו- לא לצפות לתגובה מעמיקה במיוחד,

אלא להקשיב לו באמת.

ואולי תשובתו תהייה משהו רדוד וטיפשי- במבט ראשון,

אבל אל תקבלי את זה ככה.

תשאלי- למה אתה מתכוון?

תנסי לרדת לעומק מחשבתו, 

להתעניין, לשאול, להקשיב-

מתוך ידיעה שהגבר מולך מלא בחכמה,

רק שאת צריכה לחפור יותר לעומק למצא אותה.

הוא לא עיין שזה נובע ממנו,

אבל כן באר עם עומק, שאם תסתכלי פנימה תופתעי...

כי אין אדם שאין בו עומק,

יש בני אדם שלא מודעים לעומק שבנפשם,

וכאשר תשאלי אותו שאלות מתוך מקום כנה-

לא לתת ציון לחוכמתו או העדרה,

אלא רצון כנה להבין איך מתנהלת המחשבה של האיש שלך,

הקשבה מכילה. שזה הוא.

זה האדם שאת אוהבת. שאוהב אותך.

אם תלמדי אותו להתבונן פנימה אל עצמו-

הרווח שתרוויחי הוא לא רק איש שמעניק לך את עומק השיחה לה את זקוקה,

אלא שאת העומק הזה הוא גילה יחד איתך...

ואין לי מילים לתאר עד כמה זה עשוי לחבר בניכם.

הרבה מעבר לחיבור רגשי ואינטלקטואלי -

של זוג שמתקשרם באופן עמוק עם כולם..

אז כן, לעשות את זה זה בהרבה רגישות וחוכמה,

ובמנות קטנות, הרבה הקשבה אמתית,

לא לתת לו ציונים אלא להבין שגם הדברים ה"רדודים"...

שהו אומר, נובעים ממקום כל שהוא,

להעניק לו את אהבתך ללא תנאי,

כי רגש זה עולם שלם שיכול להיות בסיס לפיתוח קשר עם עומק כמו שאת כל כך רוצה.

ואני אומרת את זה מניסיון.

זה אפשרי בהחלט לפתח עומק תודעתי ורגשי אצל הסביבה האנושית שלך,

מה שמקשה על זה עם בן הזוג זו האכזבה שזה לא ככה טבעי,

שצריך לבוד על זה..

אבל ברגע שרואים את זה כמעלה ולא כחיסרון-

מבטיחה לך שזה אפשרי.

רק מדגישה-

לא לבוא מהתנשאות,

אלא מתוך רצון אמתי לחיבור ברמה עמוקה יותר,

מתוך הקשבה אמתית, סקרנות להכיר אותו יותר,

להבין אותו יותר, להתעניין בו באמת, (ולא רק שהוא יבין אותך,

יתעניין בך ןיקשיב לך..)

לקבל אותו באהבה- אז תופתעי כמה עומק נמצא בו,

כמה חוכמה ה' טמן בו,

ואיך הוא הצליח להסתיר את זה ממך כל כך הרבה זמן...

בהצלחה!!

בסוף את עלולה לסיים בלי בעל ובלי ילד. ההורים מזדקנים ובדרך הטבע הולכים לעולמם. החברות הולכות כל אחת לדרכה. כך גם האחים והאחיות. בסוף את נשארת לבד עם הפילוסופיה... ואין לך אפילו עם מי לחלוק אותה... עצוב, עצוב מאוד. הגיע הזמן להתבגר ולדעת ליהנות מהטוב שיש.

אגב, אם זה נראה שאתם מתקשים להיכנס להיריון, אז היא הנותנת -- אתם דווקא צריכים להשתדל עכשיו כי עם הזמן, זה יהיה יותר ויותר קשה. זה גם יתן לכם ענין משותף !

הכוונה איננה לדכדך אותך אלא להביא אותך למצב שתעשי משהו כדי לשפר את מצבך בכלל ואת מצב רוחך בפרט. בהצלחה!

רק להגיד לך מניסיון, שלא כל מה שרואים בחוץ באמת נמצא בפנים. כשאני טסתי לחו"ל והזוגיות שלי הייתה רגע לפני פירוק, הסתובבנו צמודים אחד לשני כאילו אין אהבה גדולה ממנו... אבל אחרי חודשיים כבר היינו בבית דין. יש כאלה שבחוץ הם נופת צופים אבל בבית הם מכירים רק את עצמם...

אז אפעם אל תתבססי על מה שעיניך רואות!!

כבר חכמות ממני כתבו על הנושא הזה שרובן לא מספרות על העמל שלהן לעשות טוב ,

ובעיקר דואגים להחצין את הטוב.

אני מניחה שאתם גם נראים לכולם שמקסים לכם והחיים יפים.

ואני מניחה שאכן כך.

לפי דברייך הם לא כל כך יפים וחלומיים כמו שדמיינת שהם יהיו.

פשוט מאד כי נכנסתם ל"עבודה".

כל זוג מתחיל באיזה חלום ופתאום החיים כאילו נהיין אחרת,

 שפוט כי חלום כמה שהוא יפה , הוא חולף כשמתרגלים ,

ועכשיו נשארת העבודה לעשות טוב, ולדאוג לזוגיות בריאה ויפה.

גירושין לא יפתור שום בעיה.

 רק יוסיף לך בעיה לחיים!

ולא מתגרשים בשביל לברוח מהתמודדות.

כי הגירושין הן התמודדות בפני עצמה

עם בעלך לא תצטרכי להתמודד  אבל תמצאי את עצמך בבדידות 

צמאה לקשר,

ולא בהכרח שהקשר האחר אכן יתן לך את מה שאת מחפשת.

אז מה כן?

את צריכה לבדוק בעצמך האם זה בעיות חריגות שאי אפשר להסתדר איתן,

הבנאדם שאיתו את נשואה חיובי בסך הכל?

ליראות האם הדברים המשמעותיים שחיפשת בזוגיות קיימים,

כי כתבת כבר שהוא אדם חיובי ומשתדל לבוא לקראתך ולהתאים את עצמו.

לדעתי תני צ'אנס ליעוץ ותצאי מהקטע שאולי יש מישהו אחר ,

 כל עוד המחשבה שיכול להיות שהייתי מוצאת מישהו יותר נמצאת היא מחבלת בכל נסיון להיות מאושרים ולהתרגל אחד לשני.

  הרבה שמחה וידידות!

אנטואן דה סנט אקזיופרי אמר 

• "לאהוב איננו להתבונן זה בזו, אלא להתבונן יחדיו בכיוון אחד.". חשוב מאוד לפני שבונים קשר לברר מה בעצם אתם רוצים, מה המטרות שלכם בחיים. האם הן עולות בקנה אחד? אם כן (פחות או יותר, זה גם בסדר ברוב המקרים). אז אפשר להתקדם הלאה. הזוגיות בניכם היא לכאורה בעייתית מראש את יותר דתיה וכו', לא הייתי נבהל כיוון שלרוב הזוגות (99%) יש בעיות כאלה, או אחרות, ולרוב הם לא ממש מוכנים לקראתם. בכל אופן יש לפחות ארבעה דברים שחייבים להסכים עליהם מראש לפני שממסדים קשר בן בני זוג שאחד מהם דתי והשני לא, כולם חשובים באותה מידה. והם: טהרת המשפחה, שבת, חינוך הילדים, וכשרות. אם יש הסכמה ברורה בנושאים האלה אפשר למסד את הקשר, עדיף עם ליווי של אדם שיש הסכמה הדדית לגבי יכולת השיפוט וההבנה שלו במקרים שלא מצליחים להתפשר. מכאן ואילך אתם ככל הזוגות. בקשר לקשיים שאת מעלה שלא קשורים לנושא הדתי. השאלה החשובה היא:  באיזה מידה מפריעים לך הדברים שאת פחות אוהבת? הדחקה בנוסח "זה מה ש ה' רוצה" לא תפתור אצלך כלום. ה' רוצה שיהיו לך חיים טובים. רק בירור כן ועמוק של עצמך מול עצמך, ואולי גם התייעצות עם אדם מנוסה שמכיר את שניכם יכול לקדם אצלך הבנה מה את בעצם רוצה ., מה הכיוון שבו צריך לפעול . ברכה והצלחה.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

 שטהרת המשפחה מועילה לזוגיות טובה.

יש לזה סיבות רוחניות, אבל גם סיבות פסיכולוגיות פשוטות, כך שגם נשים חילוניות רבות שומרות.

אולי כדאי לנסות תקופה מסויימת למרות הקושי??

בים, זה גם כשר, אבל אסור לוותר על הטבילה.  יתכן שזה משפיע גם על הזוגיות, כי הקב"ה מדבר אלינו דרך רמזים בחיים. אם יש בעיה בזוגיות ,אולי חלק מהפתרון הוא בקיום המצווה שקשורה לעניין .

סליחה על ההתערבות, אבל זה ממש חשוב!

לדעתי בזוגיות צריך לעצום עיניים ולא להסתכל על אחרים..

אני חושבת שגם אמרו לי את זה רבנים או המדריכת כלות.. לא זוכרת.

זה שיש נשים שמעריכות את הבעלים שלהן וזה נראה כאילו הכל מושלם- זה רק נראה. לא תמיד זה באמת ככה.

לפעמים מרגישים טוב בזוגיות ולפעמים לא.

כדי לבנות זוגיות טובה- צריך לעבוד.. אין מה לעשות. ולכל אחד יש עבודה אחרת ושונה לחלוטין מהשני.

לא סתם נאמר "בנין עדי עד"- תמיד בונים! גם בגיל 120...

אם הוא אוהב אותך ומעריך אותך ..אז את כבר יכולה להיות יותר רגועה! אין שום סיבה לדעתי שהוא רק יגיד לך מהשפה לחוץ בלי שהוא באמת ירגיש את זה... (בנים זה לא בנות..)

בהצלחה!

זה באמת דבר מעולה כשיש יועץ שמרגיש ומבין את הבעיה שלך,

 השאלה אם מכניס לך אופטימיות ומלמד אותך איך להתנהל נכון.

נותך לך כלים איך להתמודד עם בעלך באשר הוא?

וגם בעלך אומר ומרגיש היועץ מרגיש אותו? 

או שהיועץ רק לצד אחד? 

את מבינה? זה חלק מהענין.

 את מבולבלת וזה נורמלי, 

 תתמסרי  ליעוץ   ויאאלה תעלי על הגל.

כל עוד את תבדקי כל הזמן אולי יש אחרים יותר טובים את תהיי בבעיה.

את נשמעת שטוב לך אבל עדיין לא מאמינה שהטוב הזה הגיע,

אולי בגלל הרווקות המאוחרת.

תרגיעי , יש קצת קשיים, אתם לומדים איך לגשר עליהם.

 והייתי ממליצה לך להפסיק להתייעץ כאן , זהו קיבלת תשובות מספקות, מעבר לזה רק יבלבל אותך.

יכול לחזק ערכים רוחניים משותפים וזה בהחלט מחבר. חוץ מזה שהחוויה של הסמינריון נהדרת

את פשוט חייבת לשמוע את היועצת הזוגית אפרת צור. היא מהממת וחמודה ומעלה נקודות מאוד ברורות על השולחן בצורה נקייה בהירה ופשוטה.

אני מאוד מאוד ממליצה לך לראות את הסרטונים הקצרים האלה על פי הסדר.

http://marriage.myplatform.co.il/

יכול להיות שהן ירדו מהאוויר מתישהו אז מקווה שייצא לך לצפות בקרוב.

משימה אפשרית וכדאית.

לנו באופן אישי לקח 9 שנים!!! ו 5 ילדים להגיע לזה.

זה לא תמיד בא בקלות, כל זוג וסיבותיו שלו.

אחרי 9 שנים של הרבה מריבות, כעסים, תחושה שלא מבינים, ייעוץ זוגי למשך שנתיים, תקופות טובות יותר וטובות פחות ,רק אחרי 9 שנים התחלנו להינות באמת מהזוגיות שלנו, להמשיך לאהוב עד העצם גם כשיש חוסר הבנה, נרגענו, נהיינו כעוסים הרבה פחות.

הקיצר- הרבה עבודה קשה , תפילות וזמן.

אם יש לו לב טוב, חבל לוותר עליו.

ממליצה בחום על שיטת אימגו המדהימה. יש שבתות וסמינריונים ויש גם את הספר "לבסוף מוצאים אהבה" של הנדריקס.

של חוסר השלמה חוסר התאמה חוסר רוגע בהחלט איפיינו את מערכת היחסים שלנו. את יודעת מה הבעיה עם צרות? שהן נותנות תחושה של בלעדיות. כאילו רק את סובלת מזה בעוד כל האחרים מצאו את הדרך...

אם בכללי יש לו לב טוב ורצון להשתפר ולהשקיע, תנו בראש, קחו את זה כפרוייקט שלכם, תתמידו בטיפול הזוגי- ( האם גם הוא מתחבר אל המטפל?) לכו על אימגו והכי הכי חשוב- תפילה, ותחינה ובקשה ועוד נפילה ועוד השתדלות ודעו שזה לוקח זמן אך אם יש בסיס סביר ורצון טוב, בע"ה גם את תזכי להיות דלוקה על בעלך ושהוא יהיה מאוהב בך. מאחלת המון המון הצחה!

את מדברת על חוסר ביטחון עצמי שמביא רגישות יתר לביקורת. הגיוני מאוד שזה משהו שסוחב מהילדות, ובעצם התפקיד של הזוגיות היא באופן לא מודע לרפא את פצעי הילדות.האם תןכלי להיות עבורו מישהו מתפעל? מישהו שמשקף הצלחה ועל ידי זה לרפא את פצעי ילדותו?  גם לך יש פצעים שביכולתו שלו לתקן. לא לחינם בחרתם זה בזו. זה העיקרון והתמצית של אימגו. שוב ממליצה בחום על הספר לבסוף מוצאים אהבה.

בס"ד

רק תשימי לב, 

שהרבה פעמים אנשים עם לב רחב מידי לסביבה שלהם,

פותחים את הלב גם לנשים זרות,

מתוך טוב לב וכ'...

הסנוביות שלו כלפי זרים היא מעלה לחיי נישואין.

ככה אין אנשים חיצוניים שהוא ישים מעל המשפחה שלכם

תינוק קטן וחמוד שתהיי עסוקה בו כל הזמן במקום לחפש פגמים בבעלך. תקבלי את זה שיש לכם התעניינויות שונות. מכל מקום, למה לא תנסי לצפות במשחק האהוב עליו וללמוד לנתח את מה שקורה על המסך. תופתעי לגלות שזה יכול להיות עיסוק בהחלט אינטלקטואלי. האם יש פער גדול בהשכלה הכללית של שניכם? אם כן, כדאי שתקחו קורסים שישפרו את המצב. אולי כדאי שתלכו ליעוץ גרפולוגי. גרפולוג טוב יכול לגלות תחומי עניין משותפים לשניכם. תינוק חמוד שלא נותן לישון בלילה יכול לספק המון ענין משותף. [למרבה הצער הוא גם יכול לספק סיבות לריב...]

שיהיה לכם בהצלחה!

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.