ואת פשוט ניפנפת אותו ככה???

ואחרי זה עוד שואלים למה הבנים באוטובוסים לא מתחילים עם בנות בדרכים ראויות...

(אני אלמד עלייך זכות שאולי את כבר "עמוק בעסק אחר" ) 

חוץ מזה שאני בקטע של דתיים האמת

וגם לא נפנפתי אותו (מס' 3 במילים שאני לא סובלת, למען האמת)!

(ואת שרואה את זה, לא להרוג אותי!!!)

לא באמת חשבתי...

למרות שלהגנתי ייאמר שבכל מקרה לא ידעתי שהם היו חילונים.

וסתם מסקרנות, יש סיבה שאת שונאת את המילה "נפנפתי"? כלומר - את שונאת אותה דווקא בהקשרים האלו או בכל הקשר שהוא?  

כמה מחבריי הטובים ביותר וכו'.

לנפנף ביום העצמאות זה נחמד, אבל להגיד "נפנפתי" על אנשים זה בעעע.

'בעלי' = הבעל שלי.

כמו ש'מיטתי' = המיטה שלי (כן, אני ממש עייפה ), וכמו ש'נעלי' = הנעל שלי, 'בעלי' = הבעל שלי.

אי אפשר לפרש את זה בצורה שונה.

בעני זה משפיל להחריד, ובאמת קשה לי להשתמש במילה הזאת. (לתשומת ליבו של @עוד סתם אחד)

ההטיות הן לא דבר שמשתנה לפי פרשנות.

אם בן זוגך () הוא בעל הרשות היחידה להתייחד איתך, אז כשאומרים את זה בצורה נכונה הוא 'בעלה' - בעליה של הרשות הזאת.

אבל את משתמשת בהטיה של 'לי', אז אוטומטית כינוי השייכות מתכוון אלייך. 

(וואו, היה לי ממש קשה להסביר את עצמי פה, מקווה שהצלחתי.)

לא בעלך.

כשאת אומרת בעלי במשמעות היא *הבעל שלי*. לא של הרשות.

(נראה לי שכדאי לנו לעצור כאן... הדיון מסתובב סביב עצמו ולא מוביל לשום מקום.)

אנחנו יכולים להשתמש שנים במילה בלי לחשוב על המשמעות שלה, אבל לפעמים יש רגע של הבנה פתאומית ואז אתה לא יכול להשתמש שוב במילה בלי לחשוב על המשמעות המקורית שלה.

ככה זה אצלי בכל מקרה.

'בעלי' זו המילה הכי יפה בלקסיקון,

וזכות לאשה שהיא יכולה לאמר אותה, עם כל המשמעויות שבה.

כיף לחוש שיש  לבעלי בעלות עלי, והוא אחראי על טובתי ושלומי.

ואם דיברנו על 'לזרוק'

לעומת קשר של שותפות, כשאדם יודע שהוא בעלים של משהו ואחראי עליו,

האפשרות 'לזרוק' הופכת ללא רלוונטית.

שזה לשון אדנות ושלטון!!

אלא לקרוא לו אישי- שזה מבטא קשר קרוב!!!

תחי הבגרות בתנ"ך!!!!!

ובעבד עברי -"בעל אישה"- יש לו אישה. כמו "בעל עמדה"-יש לו עמדה..

ראי הודעתי למטה לרחפת ("יאיי! הסכמנו על משהו"). 

מעודד תחושה של רחמים עצמיים ורגשות נחיתות (בציניות, הכל בסדר. אבל ברצינות..). 

מילים יוצרות מציאות. אין כזה דבר "כולה" מילים. זה לא דבר חדש, זה הוכח גם מדעית שמילים משפיעות החוצה. צורת ההתבטאות של האדם משקפת בהחלט מהפנימיות שלו.

אז כן. בנאדם שאומר "זרקתי אותו/ה" "נפנפתי", לטווח הרחוק זה קלקול בנפש. כי הוא מתרגל להשתמש בביטויים לא מכבדים ואנוכיים. 

לא להתבטאות קבועה באופן שמייחסת לעצמי ולאדם שמולי 'חפציות'.

אז בהרגשה האישית שלי. לא אוהבת לחשוב על לזרוק ולנפנף אנשים. עולם הדימויים הזה שגוי בעיניי.

אנחנו לא נסכים, אבל עכשיו אבין למה אנשים מרשים לעצמם להתבטא כך.. 

נ.ב. "בעלי" זה מטבע לשון?. מעניין.

אולי כי אני רגילה לחשוב בד"כ על מה שאני אומרת.

אז ל"אישי"  יש עבר מילולי תקין?

רק שחוזרת לא תהרוג אותי

@חוזרת

מה אתה מתייג אותה?

()

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.