פירקתי את הדרבוקה! לבד!פינג.

עכשיו יש לכם רעיון מאיפה אשיג פיסת עור חדשה במקום זו שנקרעה?

 

אני צריכה לקנות רצועות וואו. רותי וואו!

זה נורא מצחיק אותי להופיע באותה הופעה מטעם שתי מקהלות שונותצוחק

 

היום ההרמוניה היתה טובה כל כך שזה עשה לי לבכות. מביך משהו

(אפשר לגלות לכם סוד?

לפעמים שלמות צורנית מצמררת אותי עד דמעות.

אני קוראת מילים ובוכה, לא כי התוכן מרגש אותי, אלא פשוט המבניות. הגאוניות שבסידור ההברות.)

והמעבדת הכינה לנו מרק!

כשהתברברנו לנו עם הסולמות היא התחמקה למטבח והעמידה סיר ענק, ואז הכריחה אותנו לאכול.צוחק

 

ואוף צריך לשטוף אז שבת שלומלום

...חלילית אלט
הולים לסמט מזיקה וקונים פיסת עור חדשה.
ומה, תופפת כל כך חזק שזה נקרע?

(ואמ... את רגישה מאודמאוד. הלוואי עלי ככה.)

שבת שלום
לא אני. אח שליפינג.

לפני איזה שלוש שנים היא נקרעה. ועתה בחיפושיי הנואשים נזכרתי בה, ופירקתי את החלק העליון בכוחות על שכללו שימוש במברגים וצבתות ופליירים וכל מיני חפצים מגניבים מהסוג הזה. 

איפה זה סמט מוזיקה?

 

(מאד מאד מדי מדי)

זה בירושליםחלילית אלט
אבל יש בעור הרבה מקומות חנויות לכלי נגינה
אני אוהבת אותה במיוחד כי שם קניתי את החליל האהוב שלי

(בלי המדי מדי. אני מסכימה עם בננית)
תעזרי לי לחפש?פינג.

(קצת מביך להפציע בחנות עם שברי דרבוקה פצועה כזוחושף שיניים)

בטח שאני אעזור. ויאוו קרוב לבית שלי גם יש חנות לכלי נגינה!חלילית אלטאחרונה
אז כשתבואי
אבל איך תשטפי?*בננית*

אני לא שם לעשות לך רעש

וחוצמזה

עבר רק שבוע

אין צורך

 

ממ

את גאון שאת מבחינה בפרטים הכי קטנים ועדינים. יש לך חדות ושימת לב ורגישות.

(וכן, רגישות חיובית מאוד מאוד.)

 

לפי אמא צריך פעמיים עד ארבע בשבוע, עדיפות לכל יוםפינג.

אז המ.

 

תודהחיוך זה כיף לשמוע.

זה טוב, ובוודאי שבסיטואציות מסויימות, אבל באחרות קצת קשה לי לשאת את ההצפה

*בננית*
אוי וייזמיר

(מבינה ממש.)
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך