תפסיקו להחליט בשבילי! קרציות.

ועכשיו אני סתם שוכבת על המיטה וכועסת על כולם ואני צריכה לעשות מלא דברים ולא אכפת לי בכלל ואני לבד בחדר עם מוזיקה בשביל שאני לא אשמע את מה שאומרים לי ובכלל בכלל אני כועסת על עצמי נורא.
כאילו, מה הסיפור שלי? אני פשוט טיפשה.

ועכשיו אני גם לא אוכל כי אני לא ארד למטה וזה רע כי המצב רוח שלי רק יהפך לגרוע יותר.

ואני שונאת את ר ושונאת את עצמי שאני שונאת אותה.
אבל אני לא מסוגלת להיות איתה וחושבת שהיא טועה ומתנשאת ומושלמת מהסוג המעצבן שעושה את הכל כמו שצריך מידי. יודעת תמיד מה לעשות ומסודרת כזאת מהסוג שאי אפשר להסתדר איתם. ובגללה אני מתנהגת בטפשות יתר ואז אני כועסת על עצמי מאוד