אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
אנונימית שלום ושיהיה בשעה טובה!
כשהבטן מתחילה להציץ לפני שאנחנו רוצות,
אני ממליצה להימנע מחגורה שלרוב חותכת ומבליטה
אלא להעדיף גזרות ישרות, שמלות המעניקות אשליית אורך וגובה
ופחות טוניקות שמזוהות לרוב עם הריון...
שימי לב גם לסוג הבד בשלב זה שרוצים לטשטש ולהסתיר
והימנעי מבדים נצמדים כגון לייקרה וטריקו.
ובאופן כללי למדי כלל למלתחת ההריון שלך לחודשים הקרובים
השקיעי באקססוריז צבעוניים ומיוחדים- אפשר למצוא במחירים מצוינים ובמגוון בחנויות כמו טופטן
ובאתרי האינטרנט השונים-- מוזמנת להתייעץ איתי כיצד וכן לעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי
לקבל טיפים ורעיונות נוספים.
שלך,
רותם
אנונימי (3)
אנונימית יקרה שלום,
שמחה על שאלתך המובנת לגמרי!
אני ממליצה לאורך ההריון שיהיה בארון 3 שמלות ארוכות בצבעי בסיס כגון שחור\אפור\כחול נייבי
ואחת בצבע שאת מתחברת ומחמיא לך.
משם הדרך קצרה להצלחה מירבית:
שלבי בכל פעם עליונית\ווסט\ שרשרת עם נוכחות\קרדיגן קליל\חולצת בסיס\צעיף\חגורה
שגם ככה יש לך בארון בכל מצב
ונסי בכל פעם ליצור שילובים שונים עם אותה השמלה,
בעיניי זו יצירת אומנות שכיף להתעסק איתה ומונעת הוצאות מיותרות
וכמובן לא מוותרת על כללי הצניעות של אורך השמלה, ומרוויחה צניעות עם סטייל!
מוזמנת להתייעץ איתי בפרטי על שילובים מעניינים
ובכלל לעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי לקבל טיפים ורעיונות נוספים,
שלך,רותם
אני רזה ועושה רושם גבוה (למרות שאני ממוצעת)
קצת רחבה באגן (מבנה אגס)
אם אני מוציאה בטן רואים את זה מייד. (כבר בשבוע 6)
איך אני מסתירה בטן קטנה אחרי הפלה?
מה יחמיא לי?
בחולצות רגילות- הן די צמודות ורואים את הבטן
ניסיתי חולצות רחבות מתנפנפות או חולצות עם גומי למטה והייתי נראית יותר בהריון.
טוניקות פחות מחמיאות לי בגלל מבנה האגס שלי.
אישה ואמא יקרה שלום,
חייבת לציין שנגעת לי בלב. את לא לבד.
לשאלתך החשובה--
כדי לטשטש את מראה הבטן ולמנוע מראה הריוני
אני ממליצה להימנע בשלב זה מהחולצות הרגילות קרי טריקו ולייקרה
ולחפש את הבדים הנשפכים יותר אך לא אוהלים! בדים עמידים שלא נדבקים לגוף.
נסי ללבוש שמלות המעניקות תחושת אורך ופחות חותכות בבטן,
יש המון שמלות היום בחנויות המתאימות ליום-יום בצבעים שונים, הדפסים מטשטשים
ובדים חזקים וישרים המתאימים למבנה גופך כמו שמלת ג'ינס.
מזמינה אותך לפנות אליי בפרטי לפרטים נוספים ולהתאמת מלתחה נכונה עבורך
ובכלל לעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי לטיפים ורעיונות נוספים.
שלך,
רותם
שלום לאנונימית ובשעה טובה!
מתרגשת בשבילך ממעמד הברית, האם תוכלי לענות אם זוהי לידה ראשונה עבורך?
נסי לזכור מה היה בפעם הקודמת, איך היית אחרי שבוע,
לרוב מניסיוני הבטן לא יורדת מהר ויש צורך ממשי לטשטש אותה.
אני מסכימה איתך שצריך להתכונן מראש ולחפש שמלה בתקופה זו,
ולא לחכות לאחר הלידה-זה בדיוק מה שאני עשיתי.
ממליצה לחפש שמלה מבד שיפון, עמיד ולא נצמד לגוף כלל, בגוון כהה בעדיפות לשחור
ולהשקיע את הצבע והטוויסט בכיסוי ראש ובתכשיט-עגילים או שרשרת.
כמו כן להימנע מ'גזרות הריון' שנחתכות מתחת לחזה אלא להעדיף גזרה ישרה.
טיפ אחרון שלא מתאים לכל אחת הינו שימוש במחטב למעמד הברית.
אשמח לקבל ממך תמונה בווצאפ או בפייסבוק בפרטי ולהרחיב עוד בהתאם למבנה גופך.
מזמינה אותך לפנות אליי בשמחה!
והעיקר שיהיה בקלות ובידיים מלאות אהבה
שלך,רותם
אנונימית יקרה,
תודה שפנית אליי,שאלה חשובה שהמון נשים נתקלות בה.
ראשית על מנת לטשטש את מראה הישבן הבולט יש להימנע מגזרות גבוהות של חצאיות.
משם נמשיך לסוג הבד, העדיפי בדים עבים יותר, ונשפכים אשר מבודדים יותר טוב, זה נראה טוב יותר כאשר יש להם נפילה על החלק האחורי.
בנוסף, העדיפי חצאיות בגזרה ישרה ולא סקיני ובגוונים כהים, וכמובן להימנע מתוספות שתופסות את העין באיזור הישבן כגו חגורה שנסגרת על הישבן, כיסים גדולים.
למדי כלל- הרעיון המרכזי בסטיילינג הוא להבליט יתרונות ולהסוות אזורים מאתגרים. העין שלנו תמיד מחפשת את הצבעוני, המנצנץ וזה טוב שיש רק חשוב להניח אותם בפלג הגוף העליון.
מזמינה אותך לקבל טיפים נוספים וליצור איתי קשר דרך דף הפייסבוק שלי,
שלך,רותם
אנונימית שלום,
ושיהיה בשעה טובה!
ראשית חשוב לי מאוד לנרמל את המצב שאת מתארת בו נשים רבות ביניהם אני
מתמודדות לפחות 3 חודשים לאחר הלידה עם שאריות לא רצוניות...
זה הגיוני ומקובל ואפשר לקבל את זה מבלי להיות מוזנחת ומרושלת.
כיצד?
נתחיל במודעות, שהיא חצי הפתרון, ברגע שנדע מה הבעיה ויהיה רצון לשפר נימנע מבדים נצמדים
כגון חולצות לייקרה וטריקו, ונבחר בבדים עמידים יותר כגון שיפון וג'ינס.
שמלות מתאימות יהוו מענה מתאים בשלב זה ,(ובכלל ,אני מעדיפה שמלות) כיוון שחצאית וחולצה חותך לרוב- מנמיך ומבליט את הבטן.
בתקופה זו ני ממליצה להשקיע יותר באקססוריז-כגון שרשראות, עגילים וכיסוי ראש דומיננטיים
מ2 סיבות- זה לא תלוי מידה, הרי אחרי כמה חודשים את תרדי במשקל, הבטן תצטמצם ותצטרכי שוב בגדים חדשים. אקססוריז מהווה מענה מצוין לכך ולא צריך להשתנות.
סיבה נוספת הינה המענה הכלכלי שהאקססוריז זול לרוב ויש מגוון בחנויות כמו טופטן ואתרים מחו"ל כמו אליאקספרס וכו'..
מוזמנת ליצור איתי קשר ולקבוע מפגש פרטי ללמוד כיצד להרגיש ולהיראות יפה במהלך ההריון ואחריו,
ובכלל לעקוב אחריי בפייסבוק לטיפים ורעיונות נוספים.
שלך,רותם
אנונימית יקרה שלום,
שאלת שאלה חשובה מאוד שמעסיקה נשים רבות,
ובגלל שזוהי שאלה רחבה שתלויה בהרבה שאלות אחרות
כגון מבנה גוף, גובה, סגנון לבוש וכו' קצת קשה לי להרחיב..
בגדול אכתוב כי אני ממליצה להימנע מקו האופנה הנפוץ במגזרנו
הלוא הוא חולצות הלייקרה והטריקו הנדבקים לשומנים ולקימורים
ומבליטים אותם ללא רחמים, להעדיף בדים עמידים וחזקים.
מוזמנת ליצור איתי קשר ולקבוע מפגש פרטי ללמוד כיצד להרגיש ולהיראות יפה במהלך ההריון ואחריו,
ובכלל לעקוב אחריי בפייסבוק לטיפים ורעיונות נוספים.
שלך,רותם
היי אנונימית,
ראשית חשוב שתרכשי חזיה מתאימה, בחנויות המתמחות כגון המשביר לצרכן, מזמינה אותך לפנות אליי בפרטי לקבל מאמר על רכישת חזיה בצורה הנכונה עבורך.
הלבשה תחתונה היא הבסיס לבגד וחשוב לדעת שיש לנו כזו מתאימה ומחמיאה.
באשר למלתחה מחמיאה בחודשים הקרובים--
אני ממליצה לאורך ההריון שיהיה בארון 3 שמלות בצבעי בסיס כגון שחור\אפור\כחול נייבי
ואחת בצבע שאת מתחברת ומחמיא לך.
משם הדרך קצרה להצלחה מירבית:
שלבי בכל פעם עליונית\ווסט\ שרשרת עם נוכחות\קרדיגן קליל\חולצת בסיס\צעיף\חגורה
שגם ככה יש לך בארון בכל מצב
ונסי בכל פעם ליצור שילובים שונים עם אותה השמלה,
בעיניי זו יצירת אומנות שכיף להתעסק איתה ומונעת הוצאות מיותרות
וכמובן לא מוותרת על כללי הצניעות של אורך השמלה, ומרוויחה צניעות עם סטייל!
מוזמנת להתייעץ איתי בפרטי על שילובים מעניינים
ובכלל לעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי לקבל טיפים ורעיונות נוספים,
שלך,רותם
שלום לאנונימית,
תודה שפנית אליי בשאלה שמעסיקה רבות מאיתנו!
הבסיס להכל הוא הלבשה תחתונה נכונה,במקרה הזה חזיה מתאימה
על שלל אפשרויות הקיימות בחנויות. ישנן אופציות מרובות להגדלת החזה ע"י חזיה שמיועדת לכך.
ובאשר לבגדים-כל חלק עליון בעל צווארון גבוה או סגור יוצר אשליה של חזה גדול
למשל-צווארוני סירה, גולף או פולו.
אופציה נוספת-חולצות בעלות קישוטים,מלמלות וקשירות,צווארון נשפך וכיסים באזור החזה יעניקו מראה של חזה גדול ופחות שטוח.
בנוסף חשיבות על צבע--חלק עליון בגוון בהיר יעניק אשליה של חזה גדול יותר, וכן הדפסי פסי רוחב.
ומה עם שרשראות? יש לך? אקססוריז ושרשראות גדולות ונפוחות ייצרו מראה חזה גדול ולא שטוח.
מקווה שהצלחתי לקלוע לשאלתך ולהקל במעט.
מוזמנת תמיד לפנות אליי בפרטי, נשים רבות אחרי לידה מרגישות צורך להתחדש ולשפר את המראה וההרגשה הפנימית, אני כאן בשבילך!
אפשר לפנות אליי בפרטי, בנייד או בדף הפייסבוק שלי.
שלך,
רותם
שלום לאנונימית,
תודה שפנית אליי בשאלה שמעסיקה רבות מאיתנו!
הבסיס להכל הוא הלבשה תחתונה נכונה,במקרה הזה חזיה מתאימה
על שלל אפשרויות הקיימות בחנויות. ישנן אופציות מרובות להגדלת החזה ע"י חזיה שמיועדת לכך.
ובאשר לבגדים-כל חלק עליון בעל צווארון גבוה או סגור יוצר אשליה של חזה גדול
למשל-צווארוני סירה, גולף או פולו.
אופציה נוספת-חולצות בעלות קישוטים,מלמלות וקשירות,צווארון נשפך וכיסים באזור החזה יעניקו מראה של חזה גדול ופחות שטוח.
בנוסף חשיבות על צבע--חלק עליון בגוון בהיר יעניק אשליה של חזה גדול יותר, וכן הדפסי פסי רוחב.
ומה עם שרשראות? יש לך? אקססוריז ושרשראות גדולות ונפוחות ייצרו מראה חזה גדול ולא שטוח.
מקווה שהצלחתי לקלוע לשאלתך ולהקל במעט.
מוזמנת תמיד לפנות אליי בפרטי, נשים רבות אחרי לידה מרגישות צורך להתחדש ולשפר את המראה וההרגשה הפנימית, אני כאן בשבילך!
אפשר לפנות אליי בפרטי, בנייד או בדף הפייסבוק שלי.
שלך,
שלום לאנונימית,
תודה שפנית אליי בשאלה שמעסיקה רבות מאיתנו!
הבסיס להכל הוא הלבשה תחתונה נכונה,במקרה הזה חזיה מתאימה
על שלל אפשרויות הקיימות בחנויות. ישנן אופציות מרובות להגדלת החזה ע"י חזיה שמיועדת לכך.
ובאשר לבגדים-כל חלק עליון בעל צווארון גבוה או סגור יוצר אשליה של חזה גדול
למשל-צווארוני סירה, גולף או פולו.
אופציה נוספת-חולצות בעלות קישוטים,מלמלות וקשירות,צווארון נשפך וכיסים באזור החזה יעניקו מראה של חזה גדול ופחות שטוח.
בנוסף חשיבות על צבע--חלק עליון בגוון בהיר יעניק אשליה של חזה גדול יותר, וכן הדפסי פסי רוחב.
ומה עם שרשראות? יש לך? אקססוריז ושרשראות גדולות ונפוחות ייצרו מראה חזה גדול ולא שטוח.
מקווה שהצלחתי לקלוע לשאלתך ולהקל במעט.
מוזמנת תמיד לפנות אליי בפרטי, נשים רבות אחרי לידה מרגישות צורך להתחדש ולשפר את המראה וההרגשה הפנימית, אני כאן בשבילך!
אפשר לפנות אליי בפרטי, בנייד או בדף הפייסבוק שלי.
שלך,
רותם
אנונימית יקרה,
שאלה טובה שמעסיקה נשים רבות במיוחד במגזר שלנו,
בגדול אכתוב כי אני ממליצה להימנע מקו האופנה הנפוץ במגזרנו
הלוא הוא חולצות הלייקרה והטריקו הנדבקים לשומנים ולקימורים
ומבליטים אותם ללא רחמים, להעדיף בדים עמידים וחזקים.
טיפ נוסף לטשטש את הבטן- לחלק את פלג הגוף העליון ל3,
ע"י ווסט\ג'קט\קרדיגן פתוח, חולצות שההדפס מחלק בקווים גאומטריים, פרחים גדולים.
משחק של שכבות וצבעים,
שילוב של אקססוריז כגון שרשראות שמסיטות את תשומת הלב לפנים,לצוואר.
מזמינה אותך לפנות אליי בפרטי לפרטים נוספים ולהתאמת מלתחה נכונה עבורך
ובכלל לעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי לטיפים ורעיונות נוספים.
שלך,
רותם
בהריון הנוכחי אני יחסית מאד רחבה,
המותן מלאה, האגן התרחב ונשארו עוד שאריות מלידות קודמות מתחת למתניים
לא מצאתי כמעט בגד שמחמיא 
רזיתי מאד בהריון, אבל התיאבון חוזר לאט לאט ונראה שאני הולכת להעלות הרבה בחזרה..
בקיצור, יש גזרה נוספת חוץ מחיתוך מתחת לחזה שיכולה להחמיא בנתונים הנ"ל?
עם בטן וגם בלעדיה, כרגע עוד לא יצאה הבטן רק התרחבתי מאד..
תודה רבה!
אנונימית יקרה שלום,
ראשית שיהיה בשעה טובה!
לעיתים רבות בהריון אנו מרגישות שכל יום אנחנו נראות אותו דבר כיוון שהבגדים
מעטים מהרגיל והגזרות מצטמצמות בהתאם להתרחבות הגוף,
אני ממליצה אם כבר מצאת את הגזרה הנכונה לך, מתחת לחזה, נסי לגוון גם עם שמלות ישרות יותר
מבדים חזקים וצרי לעצמך מותן עם חגורה מתאימה אפילו חגורת בד הנקשרת ברישול.
חשיבות רבה יש לאקססוריז במלתחת ההריון שלך,
נסי לשלב שרשראות, צמידים, חגורות, מטפחות,עגילים בלוק היומיומי שלך
זה זול (טופטן, אליאקספרס וכו') ,מגוון מאוד ותופס את העין
במקום לראות את ההתרחבות שאת מתארת פתאום תתחילי לראות את הצדדים החיוביים והכיפיים שאת משדרת.
מזמינה אותך לפנות אליי בפרטי לפרטים נוספים ולהתאמת מלתחה נכונה עבורך
ובכלל לעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי לטיפים ורעיונות נוספים.
שלך,
רותם
שלום לאנונימית ומזל טוב!
לשאלתך בעניין החזה, ראשית אחזק אותך ואגיד שהשלב הראשון
והבסיסי של קניית חזייה איכותית ותומכת הינו משמעותי!
כיוון שעוד לא חזרת למה שאת רגילה טרום ההריון,וזה הגיוני ובסדר
אני ממליצה להימנע גם מהבגדים של תקופה זו.
הווה אומר להימנע מטריקו ולייקרה ולהשתמש בחולצות ושמלות מבדים עמידים יותר
וחזקים שלא נצמדים לכל בליטה.
העדיפי שמלות מתאימות על פני חולצה וחצאית שחותך את הגוף
והדפסים מטשטשי בטן.
לעיתים קרובות אחרי לידה, יש רצון לעשות שינוי ולהשקיע במראה נכון ומותאם אישית
למי שאת בשלב זה.
אני מזמינה אותך למפגש אישי ,החודש יולי-תמוז, ב30% הנחה לכבוד יום הולדתי.
מוזמנת לקבל פרטים וטיפים נוספים בדף הפייסבוק שלי.
שלך,רותם
שלום אנונימית,
מזל טוב!
חפשי את האזור בגופך שאת אוהבת והבליטי אותו, ע"י צבע, שימוש באקססוריז מותאם
בד נפוח ונשפך, העין שלנו הולכת למה שבולט,עבדי עם זה.
באשר לנפח בגוף- חפשי את מראה השכבות, פסים וחיתוכי הרוחב.
שימוש נכון באקססוריז ובצבע ייתן קונטרה מעניינת למראה הרזה.
לשאלתך בעניין התאמת הצבעים באופן אישי אני ממליצה לך לקרוא בגוגל האם את אדומת עור או צהובת עור וע"י אבחנה זו לנסות ולהתאים עפ"י גלגל הצבעים את הגוונים הנכונים לך.
אשמח לפרט יותר ולהתאים לך מלתחה מתאימה במפגש אישי.
בחודש יולי-תמוז יש מבצע יומולדת 30% הנחה על כל שירותי הסטיילינג.
מזמינה אותך לעקוב אחריי ולקבל טיפים נוספים בדף הפייסבוק שלי.
שלך, רותם
שלום לאנונימית היקרה
ושיהיה בשעה טובה!
באשר לטשטוש מראה הבטן והחזה שגדל לאחרונה,
ובשל ההרגשה האובייקטיבית שהבגדים מתחילים להיות צרים מלהכיל אני מציעה עוד לפני שרצים לקנות
בגדים חדשים לערוך בדיקה נוספת בארון הפרטי שלך, חולצות אוברסייז, טוניקות וכו'--אך כמובן לא לעבור ללבוש אוהלים...
על מנת לטשטש את החזה והבטן שמציצות מוקדם מהצפוי אני ממליצה להימנע מבדים שנצמדים כגון לייקרה וטריקו, ולהעדיף שיפון ובדים עמידים או נופלים אך ללא חיתוך בחזה.
יש להדגיש מותן נמוכה ולא גזרה גבוהה בשלב זה.
ובכללי להעדיף שמלות ישרות ופחות חצאית וחולצה-שחותך את הגוף.
באשר לעניין החזה שגדל, יש להימנע מסגירת מחשוף סגור לגמרי כגון גולף, סירה- ולחתוך עם שני צבעים בחולצה\במפתח הצוואר, להימנע מחולצות עם כיסים גדולים ומלמלות וקישוטים באזור.
בעניין רכישת בגדים חדשים למלתחת ההריון שלך אשמח להרחיב בפרטי כיוון שהזמן דוחק בי הערב...
מוזמנת לפנות אליי ולהמשיך לעקוב בדף הפייסבוק שלי,
שלך,רותם
שלום לאנונימית,
מבנה גוף אגס ותפוח שונים במהותם ומצריכים התייחסות נפרדת
ומותאמת כל אישה ואפיונה באשר היא.
האם תוכלי להרחיב ולדייק לגבייך מה מעניין אותך,
מה האזורים בגוף שאת רוצה לטשטש או להבליט
ואילו נקודות חוזק היית רוצה לעבוד עליהן?
אשמח להרחיב בפרטי,
מוזמנת בשמחה לפנות אלי ולהמשיך לעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי.
שלך,
רותם
שלום לאנונימית היקרה,
מזל טוב!
אציין ואגיד שאנשים נוטים להעיר לרוב ואנו צריכות לדעת מתי להדוף ומתי לקבל ולהפנים...
חשוב מאוד שתהיי שלמה עם מי שאת ותלמדי לקבל כי יש תקופות בהם את מרזה יותר
וכאן הזמן לסטיילינג נכון ומותאם עבורך--
חפשי את האזור בגופך שאת אוהבת והבליטי אותו, ע"י צבע, שימוש באקססוריז מותאם
בד נפוח ונשפך, העין שלנו הולכת למה שבולט,עבדי עם זה.
באשר לנפח בגוף- חפשי את מראה השכבות, פסים וחיתוכי הרוחב.
שימוש נכון באקססוריז ובצבע ייתן קונטרה מעניינת למראה הכחוש.
אשמח לפרט יותר ולהתאים לך מלתחה מתאימה במפגש אישי.
מזמינה אותך לעקוב אחריי ולקבל טיפים נוספים בדף הפייסבוק שלי.
שלך, רותם
שלום לאנונימית היקרה,
הבסיס בבניית מלתחה נכונה-לזהות ולאבחן את מבנה הגוף שלך
על מנת להתאים את הפריטים המתאימים.
אז אמרו לך שאת מלבנית, H, שזה אומר שהמטרה העיקרית היא ליצור ולהדגיש מותן וקימורים נשיים
ולשבור את הצללית הישרה ע"י בחירת פרטי לבוש מתאימים.
לשאלתך אילו גזרות ללבוש- אני מצרפת תמונה20160713202908.png
אשר תפתח לך צוהר ודגש לבגדים המייצרים מותן בחתיוך הבד על גופך,
העדפה לבדים רכים וקלילים וחולצות בגזרת מעטפת.
ובאשר לצבעים: שמלות בהדפסים מעוקלים, חולצות פסים לרוחב ושימוש בשכבות של שני צבעים כגון חולצת בסיס וקרדיגן יעניקו קימורים נשיים.
אשמח להרחיב ולפרט לגבי שימושים נוספים כגון אקססוריז מתאימים בפרטי,
כיוון שהזמן דוחק..
מוזמנת לפנות אליי דרך דף הפייסבוק שלי ולעקוב אחרי הטיפים.
שלך,רותם
היי לאנונימית,
גם לי התחיל להציץ הפופיק ותהיתי מה לעשות...
אז קודם שמעתי שיש חגורת הריון שזה בעצם רצועת בד שעוטפת רק את את החלק התחתון
של הבטן וזה מטשטש את הטבור הבולט.
ניתן לבדוק אצל "אבישג ארבל"-בגדי הריון וכן ניתן להזמין באינטרנט כגון אליאקספרס.
כמובן יש להימנע מחולצות לייקרה וטריקו ולהעדיף בדים כגון שיפון, רכים ונשפכים.
בנוסף הדפס באור הבטן יטשטש את הטבור.
מוזמנת לעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי ולקבל עצות וטיפים נוספים למלתחה בהריון ובכלל!
שלך,
רותם
תודה שהגעת, ותודה גם למנהלות על האירוח.
המותן שלי יחסית צרה, והירכיים יחסית רחבות (בפרופורציה..אבל קצת )
האם יש עוד גיזרה חוץ מחצאיות צרות שיכולה להתאים?
היי לך קייט מידלטון, בהחלט הנסיכה האהובה עליי!
אם אני מבינה נכון מתיאורך גזרתך הינה גזרה אגסית,
המתאפיינת בהתרחבות בירכיים לעומת כתפיים צרות.
כיוון שפירטת מעט שימי לב האם זה בגדר הפרופורציה או שאכן יש התרחבות מעבר.
הכל כמובן גם תלוי מידה בעניין הבולט לעין.
אם כן, יש להימנע מחצאיות צרות,כאלו הנצמדות רגליים ומדגישות את הירכיים המתרחבות
והעדיפי חצאיות בגזרה ישרה או A המתרחקות מהגוף.
באשר לסוג הבד יש לפנות לבדים הרכים והנשפכים ולצבעים הכהים.
יש עוד המון מה להגיד ולהמליץ לנשים בעלות מבנה גוף אגס,
אך חשוב קודם לבדוק שאת אכן מודעת למבנה הגוף שלך,
מזמינה אותך לפנות אליי בפרטי ונלמד יחד להתאים לך את הגזרות הנכונות.
שלך,רותם
שלום לאנונימית היקרה,
מזל טוב!
באשר לשאלתך לעניין מראה פנים עגול- אתייחס בראשונה לתספורת הפאה שלך--
על מנת ליצור מראה מוארך יותר, יש לבנות אורך באזור הקדמי של השיער, למשל על ידי קארה הפוך או דירוגים בחלק האחורי של הראש. גם תספורות קצוצות מאוד מומלצות,השיער שצמוד לפנים מעניק לוק יותר מעודן ופחות נפוח.
תסרוקות מומלצות: כדי שיתקבל מבנה פנים פחות מלא, יש להצמיד את צִדי השיער לצִדי הראש ולנפח מלמעלה. בנוסף, אפשר למתוח את השיער בצדדים ולהחליק את השיער לאחור. גם קוקו מתוח שחושף את המצח גורם לפנים להיראות פחות מלאות.
עדיף לוותר על: דירוגים קדמיים בשיער ועל תספורות קארה רגילות, המבליטות את המבנה העגול של הפנים.
כאשר יש פנים עגולות אני ממליצה להשתמש בתכשיטים מאורכים, ולהימנע מתכשיטים עגולים.
כמו כן,הרעיון המרכזי בסטיילינג – להבליט יתרונות ולהסוות אזורים מאתגרים. העין שלנו תמיד מחפשת דברים צבעוניים,מנצנצים ובולטים-דאגי לספק את העניין באזורים היותר טובים בגופך שאני בטוחה שיש.
אשמח להרחיב ולהתאים לך את המראה הנכון עבורך במפגש פרטי,
מוזמנת לעקוב אחריי לעוד טיפים ורעיונות בדף הפייסבוק שלי,
שלך,רותם
אנונימית יקרה,
תודה שפנית אליי!
בהמשך לשאלתך כיצד לטשטש חזה גדול יחסית לרזונך--
חשוב לי להדגיש קודם כל כי התברכת ובעזרת הטיפים הבאים תוכלי ללמוד כיצד ניתן לארוז חזה גדול בצורה מחמיאה תחת הבגדים ולגרום לו להיראות בפרופורציה לגופך.
ראשית חשוב שתרכשי חזיה מתאימה, בחנויות המתמחות כגון המשביר לצרכן, מזמינה אותך לפנות אליי בפרטי לקבל מאמר על רכישת חזיה בצורה הנכונה עבורך.
באשר לבגדים, בחורף-הימנעי מסריגים ובדים עבים ומצווארון גולף
והעדיפי "לחלק" את פלג הגוף העליון שלך ע"י קרדיגן או ג'קט ומתחת חולצת בסיס.
בקיץ-העדיפי שימוש בבדים דקים ורכים, גזרות מעטפת ומחשופים בצורת V ובפתח שימי גופיה בצבע אחר מהחולצה, מראה זה גם מחלק את הפרונט של החזה.
מקווה שהצלחתי לענות על שאלתך,
מזמינה אותך בשמחה אל דף הפייסבוק שלי ובווצאפ לשאלות והתייעצויות נוספות.
שלך,רותם
זה הזמן לעוד שאלות..
שלום לאנונימית היקרה,
בוודאי ובוודאי
האג'נדה שלי כסטייליסטית שכל אחת צריכה ויכולה להיראות טוב ללא מאמץ והוצאות מיותרות.
מוזמנת לפנות אליי בפרטי ולעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי
ולקבל טיפים ורעיונות כיצד ניתן להראות טוב ואפילו מצוין בתקציב דל.
אשמח לשמוע ממך,
שלך,רותם
איזה טיפים את יכולה לתת לי כדי להתלבש יפה ומכובד,
בעלות לא יקרה..
אין לי אפשרות לקנות חצאיות צבעוניות שמתאימות לחולצה,
אז על פי רוב אני לובשת חולצת בסיס שחורה וחצאית שחורה,
עם עליונית כלשהי,ומשחקת עם המטפחת..
וזה מרגיש לי נדוש ומשעמם ,אבל אין לי אפשרות כ"כ לשנות את זה...
תודה!
אנונימית יקרה שלום,
מזמינה אותך לפנות אליי בפרטי בדף הפייסבוק שלי או בווצאפ ואשמח לכוון אותך
לחנויות במחירים נוחים וזולים אך עם הכוונה נכונה תוכלי ליצור עולם ומלואו.
ובכלל לעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי לטיפים ורעיונות נוספים.
האג'נדה שלי היא להיראות מצוין מבלי לבזבז כספים מיותרים,
זה אפשרי!
שלך,
רותם
שלום לביצה שהתחפשה
תודה רבה על המילים החמות, ריגשת!
לשאלתך בעניין טשטוש הבטן
בגדול אכתוב כי אני ממליצה להימנע מקו האופנה הנפוץ במגזרנו
הלוא הוא חולצות הלייקרה והטריקו הנדבקים לשומנים ולקימורים
ומבליטים אותם ללא רחמים, להעדיף בדים עמידים וחזקים.
טיפ נוסף לטשטש את הבטן- לחלק את פלג הגוף העליון ל3,
ע"י ווסט\ג'קט\קרדיגן פתוח, חולצות שההדפס מחלק בקווים גאומטריים, פרחים גדולים.
משחק של שכבות וצבעים,
שילוב של אקססוריז כגון שרשראות שמסיטות את תשומת הלב לפנים,לצוואר.
ובאופן כללי אני ממליצה להכניס קצת שמלות לארון, למלתחה היומיומית ולא רק לשבת,
שמלות נותנות אשליית אורך, נשיות ועם אקססוריז מתאים מקפיצות כל הופעה.
מזמינה אותך לפנות אליי בפרטי לפרטים נוספים ולהתאמת מלתחה נכונה עבורך
ובכלל להמשיך ולעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי לטיפים ורעיונות נוספים.
שלך,
רותם
לקראת סיום המענה לכל שאלותיכן החשובות והמחכימות
רציתי להגיד תודה רבה על קבלת הפנים החמה והלבבית
נהניתי מכל רגע!
אני מאמינה כי כל אחת יכולה וצריכה להיראות ולהרגיש טוב
עם עצמה ללא מאמץ מיותר והוצאות לרוב.
אני מזמינה כל אחת מכן לדף הפייסבוק שלי לטיפים ורעיונות
איך לבנות לכן מלתחה מתאימה עבורכן
בנגיעה של סטייל
ובשמחה אמיתית מבפנים.
מזמינה אתכן להרוויח מחודש היומולדת 30 שלי
ולקבל את כל שירותי הסטיילינג בחודש הקרוב (יולי-תמוז)
ב30% הנחה.
מחכה לכן!
רותם טל
20160713230710.jpgלקראת סיום המענה לכל שאלותיכן החשובות והמחכימות
רציתי להגיד תודה רבה על קבלת הפנים החמה והלבבית
נהניתי מכל רגע!
אני מאמינה כי כל אחת יכולה וצריכה להיראות ולהרגיש טוב
עם עצמה ללא מאמץ מיותר והוצאות לרוב.
אני מזמינה כל אחת מכן לדף הפייסבוק שלי לטיפים ורעיונות
איך לבנות לכן מלתחה מתאימה עבורכן
בנגיעה של סטייל
ובשמחה אמיתית מבפנים.
מזמינה אתכן להרוויח מחודש היומולדת 30 שלי
ולקבל את כל שירותי הסטיילינג בחודש הקרוב (יולי-תמוז)
ב30% הנחה.
מחכה לכן!
רותם טל
היי אנונימית,
שאלה מצוינת,
יש שמלות עם פתח מעטפת או צווארון נופל שמתאימים כמו חולצה להנקה,
כמו כן יש שמלות מותאמות להנקה באתרים שונים כגון ASOS ,NEXT
נשים רבות שאני מכירה מזמינות משם ומרוצות.
כיום יש פתרונות רבים לעניין ההנקה בארץ ובחו"ל
נוחים ואופנתיים.
בהצלחה,
רותם
היי אני חודש וקצת אחרי לידה, יש לי תור לרופאת נשים בימים הקרובים (אחרי הטבילה)
מתוסכלת מהאמצעי מניעה שיש...
אני מניקה אז צריכה גלולות פרוגסטרון אבל יודעת שהן עושות דימומים הרבה פעמים ולא מרגישה שאני יכולה שנאסר שוב עכשיו לתקופה ארוכה
וגם אם כן זה יעשה רק דימום חלש שלא אוסר, זה אומר שאי אפשר להיות ביחד בכלל כמה חודשים? כי היה עכשיו את הדימום של הלידה, ובשבוע עד שהגלולות ישפיעו לא נהיה ביחד כי הריון לא רלוונטי כרגע, ואז דימומים...
באופן כללי לא מתחברת לגלולות אבל אין פיתרון טוב יותר למנוע לזמן לא מאוד ארוך וזה מתסכל
נשים שהיו בסיטואציה, מה עשיתם?
הנקה לא מלאה המשיכה למנוע.
והיתה השפעה משמעותית של ההנקה בלילה.
אצל אחת המחזור חזר הכי מהר, כשהיא בעיקר ינקה ואכלה שאוב אבל ישנה לילות שלמים.
אצל שניים המחזור חזר רק אחרי שגמלתי מהנקה בלילה, הרבה אחרי שהם אכלו בעיקר מוצקים.
יש לי ילד שלא אוהב ללמוד
הוא ילד מאוד מוכשר, ככה שזה לא מחוסר הצלחה
כשהיה יותר קטן הכשרון היה מספיק לו. עכשיו כבר לא
לפני שנה וקצת וקצת אחד המורים הסב את תשומת לבנו שלדעתו כדאי לבדוק קש"ר , הלכנו לאבחון אצל פרופסור שהמליצו לנו והוא אבחן שאכן יש בעיה והמליץ לתת רטלין
מההתחלההילד לא שיתף פעולה בכלל עם התרופה, לא היה מוכן לקחת ואחכ אמר שזה דוחה אותו, אחרי שכבר הסכים עם אלף שכנועים, אמר שהתרופה עושה לו רע ממש והפסקנו (נבהלתי שהוא צודק ולא רציתי לכבות אותו או לגרום לו רע) בזמנו פניתי לרופא לשמוע על תחליף, הוא נתן לי אטנט אבל הילד כבר לא היה מוכן לקחת
זה ילד מאוד מאוד עקשן ולכן גם לא היה עם מי לדבר
מתחילתשנה אנחנו עוקבים עם המורה , בהתחלה המורה אמר שהוא יכול יותר וחבל
ועכשיו באספת הורים אמר שלדעתו הילד פשוט לא אוהב ללמוד נקודה, הוא לא חושב שיש קשר לקשב וריכוז שלו (לא ספרנו לו שאובחן רצינו לשמוע מה דעתו)
והיה מאוד מאוכזב
אמר שלא מפריע ומשתולל אבל כן מפריע לעצמו, ורואים ממש התנגדות וחוסר ענין בלימודים
לשתינו חשוב לימודים, מאוד
אני כן משחררת יותר מבינה שלחץ גדול רק יגביר התנגדות... במיוחד מול עקשנות שלו
בעלי מאלו שכשמחזיר מבחן הביתה מסוגל להגיד לו אבל למה לא קיבלת הרבה יותר
לבעלי יש סוג של "שגעון" הוא מתמקד מאוד במקצוע מסוים למשל עכשיו באנגלית ומריץ אותו קדימה בכל מיני חוגים וחוברות והילד לא ממש משתף פעולה,
אמרתי לו שאולי אם ירפה בזה הילד יותר יגיש רגוע ויסכים על הכל אבל הוא לא מוכן להרפות אומר שאסור לוותר לו ולפחות שבמשהו אחד יצליח...
באמת אני לא יודעת מה לעשות, לחזור שוב לרופא לאבחון? אני די בטוחה שהילד לא יסכים לקחת אלאכ יהיה לי טיעון מאוד משכנע, השאלה מה?
אני לא אמרתי לו כלום על מה שמורה אמר אבל בעלי אמר לו שהמורה מאוכזב ממנו וכמובן משזה לא שכנע אותו... רק להפך..
איך לשכנע כזה ילד ללמוד? מה אנחנו עושים לא נכון??
כתבת רק על תחום הלימוד
מה עם שאר התחומים הבית ספריים?
יש לילד חברים בכיתה?
מה הוא עושה בהפסקות?
יש אינראקציה טובה עם בני גילו?
הוא יודע לבקש? לשתף?
מקשיב בשיעורים או מפריע??
הולך לתנועת נוער? חוגים? פעילות אחר צהריים?
יוצא לטיולים? פעילויות חברתיות?
הוא ילד שמח?
איך הוא בבית? מזמין חברים? וכו וכו...
אוכל טוב?
ישן טוב?
אם כל שאר התחומים סבבה אצלו והוא מסתדר וטוב לו בחיים
הייתי שמה בצד את הלימודים כרגע, שמחה שטוב לילד שלי, אז לא אוהב ללמוד
או שישתנה או שלא. הייתי מבקשת ממנו בקשה לימודית אחת ממוקדת שיעמוד בה (ש"ב במקצוע אחד בלבד בכל יום וכדומה...)
אם המצב הכללי לט טוב בנוסף לתחום הלימודי- פה כבר הייתי פונה לעזרה, ליווי, הדרכה, יועצת בית ספר, דואגת לסל לשנה הבאה, כל מה שאפשר.
אבל שוב, אם זה רק הלימודים, להתמקד בדבר אחד ספציפי שתחליטו ביחד (ואפשר כל הזמן להוסיף עוד אתגר לימודי קטן)
ומשם לסמוך עליו ולא לחפור לו.
אגב, לא ציינת באיזו כיתה הוא? מנחשת ש ז'? ח'? לפי הציפיה?
נשמע שהוא בוגר ומבין שלא רוצה רטלין, לא לכולם זה עושה טוב, אם הכל טוב לו והוא בסדר בבית ספר, ומקשיב וחברים וכו וכו... אז אני כאמא שלו הייתי רגועה יותר.
האמת שהוא ילד חברותי פלוס פלוס
מעדיף תמיד חברים וטיולים ע"פ לימודים...
אני לא ככ רגילה לזה
וגם לא האופי שלו
לכן קשה ליח עם זה...
איך ילד יעדיף לבלות מאשר להצליח במבחן??
הצלחות לא מדרבנות לימוד?
ולא כדאי לנסות תרופה אחרת?
הרי עכשיו הכל נהיה יותר קשה אבל אחכ זה כבר יהיה מתסכל ואולי יהיה מאוחר מדי?
הוא הבכור שלך נכון?
יש ילדים שאוהבים הצלחות, וההצלחה מדרבנת
ויש ילדים שלא- זה לא מעניין אותם
ויש ילדים שמשלבים, לא מתאבדים על מבחן ו 70 זה סבבה להם.
מבינה שאת ובעלך מצפים לילד מחונן ולמדן, ובפועל זה לא ככה, וזה ממש מלחיץ אתכם.
הוא סה"כ יושב בכיתה ולומד? ילד נעים לזולת? מידות טובות? רגוע? טוב לו בחיים? מתפלל?
אז הייתי נפגשת עם המחנך ומנסה ליצור לו רצף מטרות לימודיות ספציפיות, משהו בקטנה, אבל שירגיש למידה ולאט לאט מחליטים יחד על עוד ועוד מטרה לכבוש בלימודים, הכל בהתאם לקצב שלו ולמה שהוא מצפה מעצמו, כי בסוף צריך ללמוד ולהתקדם גם אם זה לא מעניין אותו, אבל כנראה שהוא צריך קצב אחר, ושאצלו הצלחה זה דווקא במשחק בגול במשחק כדורגל ולא במבחן)
אם הכל זורם איתו טוב, וזה ממש רק עניין הלימודים, לא הייתי כריחה אותו לקחת כדור. (כמובן אם הוא מסוג הילדים שמפריעים בכיתה, לא לומדים, מתפרעים, עושים שטויות מתוך חוסר עניין לימודי- זה כבר משהו אחר).
בעבר הוא אהב ללמוד? פחות אהב חברים וטיולים?
ועכשיו השתנה?
טיפקס לבןהאמת שהוא לא הבכור
הבעיה שלפניו 2 שלומדים 
אחד גם לא כשרוני כמוהו... ובכא מתאמץ מאוד
ורוב המורים מפרגנים לו מעבר גם בגלל שרואים את ההשקעה
כן ילד רגוע... אבל יושב לי שבנא שיש לו בעית קשה צריך להיות מטופל לא?
ומה זה רצף מטרות לימודיות? כמו מה?
ובטח שלא משדרות לו את זה.
ולא משדרת לו שאני כועסת כי קיבל 50 במבחן
והייתי משוחחת גם עם המחנך שקראתי בכמה הודעות פה שכתבת שהוא מאוכזב שלא למד ומהציון.
הייתי מציעה לשים פחות דגש על הלימודים, יותר על החברתי וןההתנהגותי
מבינה שהוא ילד מוכשר- תעצימי את זה
ילד נבון וחברותי- להעצים, גם בכיתה וגם בשיח עם המחנך והצוות.
לתת לו תפקידים
לפרגן לשים רגע את הלימודים בצד.
ואז לאט לאט-
רצף מטרות לימודיות- להציב יחד עם המחנך (בהתחלה בלי הילד), מטרה אחת ממוקדת וקטנה בפן הלימודי ולצד זה פירגונים, העצמה ורק משפטים חיוביים במה שהוא טוב.
לאט לאט להוסיף עוד מטרה לימודית, יחד איתו, ולא להפסיק לפרגן ולהעצים ולהגדיל ולתת תפקידים חשובים ושהמחנך יפסיק מהר לומר לכם על התפקוד הלימודי הלקוי ואתם תפסיקו "לכעוס" על התפקוד שלו.
מאמינה שזה יגיע מתוך שלא לשמה...
טיפין טיפין
בהדרגה בטוחה ויציבה
אי אפשר לצפות ממנו עכשיו לבצע מטלות לימודיות וכדומה.
עם הזמן לעקוב, לראות , עין מקצועית- האם באמת הכרחי להביא לו רטלין?
לא נראה שזה המצב כרגע
כרגע הוא צריך כדור העצמה במה שהוא טוב בו- תתחילו בזה
אבל כל מה שאת כותבת נשמע הגיוני לגמרי ולא קשור בכלל לקשב וריכוז או לריטלין. האמת שאני לא מכירה הרבה ילדים שיעדיפו ללמוד במבחן מאשר לבלות ולעשות משהו שהם נהנים ממנו.
כמה תכלס הילד מקבל במבחנים וכזה? כי אם הוא מקבל ציונים סבירים (נניח סביבות 80) זה הגיוני לגמרי שהוא יעדיף לקבל ציון סביר ולא להשקיע הרבה ולקבל ציון טוב יותר.
מה שתכלס לדעתי כדאי לעשות זה לשחרר לגמרי. אין לכם איך ללמוד במקומו, וממה שאת כותבת נשמע שהנסיונות לעודד אותו ללמוד רק יצרו לו התנגדות ללמידה. תנו לו לקחת אחריות על הלמידה של עצמו, וזאת בחירה שלו עד כמה להשקיע ואם להתאכזב מהציונים שהוא מקבל או לשמוח איתם.
רגילה מה2 לפניו שמבחן זה מבחן
ואם צריך ללמוד אז לומדים, כל אחד כמה שצריך
אז מה זא ילדים תמיד יעדיפו לעשות משהו שהם נהנים?
לכולם יותר נחמד אבל אם יש מבחן אז לומדים ואחכ נהנים לא?
ולא להפך...
פה זה פשוט עובר לידו...
לא מענין אותו כהוא זה
ולגורור אותו ללמוד זה משימה מאוד קשה
וגם בסוף נגמר לרוב בלא כלום
אני לא חושבת שרוב הילדים ישבו ללמוד כמה שצריך למבחן ורק אחרי זה ילכו לעשות משהו כיף, בטח אם זה ילד עם יכולות שיכול לקבל ציון סביר גם אם לא ילמד.
יכולה להגיד לך מהניסיון שלי בתור מישהי עם יכולות והפרעת קשב- אף פעם לא למדתי למבחנים, לא ראיתי שום עניין ללמוד שעה מבחינתי מיותרת בשביל עוד 10-15 נקודות במבחן. גם לבגרויות למדתי די את המינימום האפשרי. וכשאמא שלי ניסתה לשכנע אותי ללמוד יותר זה רק גרם לי להפסיק לשתף אותה במתי יש לי מבחנים כדי שלא תחפור לי על זה. והאמת שגם בדיעבד לא הייתי משנה משהו, אני חושבת שיכולות למידה הציונים זה חשוב אבל רק עד גבול מאוד מסוים ולהעכיר את הקשר עם הילד שלכם הוא בעיני הרבה מעבר לגבול הזה...
אז למה כן יש ילדים שלומדים וילדים שלא?...
סתם מענין...
ואם היית לוקחת תרופה שתעזור לך ללמוד את חושבת שזה כן היה עוזר לך ללמוד עוד?
או שזו החלטה שהחלטת שמספיק לך?
הבעיה שאם הוא לא מצליח והמורה אומר לנו כמה מאוכזב זה גם מעכיר לנו את היחסים איתו...
ולכן אני מאוד מבולבלת עד כמה לשכנע אותו ללמוד/ לקחת תרוםה שתעזור לו אם צריך...
שרגע יהיה עם קצת יותר חמלה.. מגיע למורה לדעת וגם לילד שקצת יותר יבינו אותו, את המקום שלו., לדעתי.
לגבי כדור, אני לקחתי ריטלין - התחושה באמת לא נעימה.
אטנט היה לי מעולה, לא ממש מתמידה, לוקחת רק בתקופות עמוסות שחייבת קשב מלא. אצלי אין תופעות לוואי.
ויש תחושה מגניבה שאני פשוט רוצה לשבת ולעבוד עוד ועוד ועוד.
אבל - זה חייב להגיע עם תחום עניין שרוצה ללמוד אותו.. קצת לא פר לתת כדור ולהכריח אותו לעשות איתו רק דברים ששונא לעשות.
הכדור יכול לעזור לו לאהוב את הלמידה.
קחי דוגמה - את רוצה לשבת לאכול פלאפל, וכל ביס משהו מחרפן אותך, מושך לך את הפיתה ואת ממש רוצה למשוך אותו חזרה אלייך וסופסוף לאכול. תרצי להמשיך לאכול אחרי כל זה?
זו התחושה שלי - אני רוצה לעבוד, אבל קשה לי. כל רגע המחשבות שלי במקום אחר.
כשאני בלי כדור אני מגדירה לעצמי זמן למשימה, עד שעה מסויממת או עד סיום מטלה אני לא XXXX, רק בסיום סעיף כלשהו אני קמה לאכול וכו
זה יכול לעזור לו אולי בלמידה למבחן, לומדים דף אחד והולכים לשחק, דף נוסף ויוצאים לרכב וכו
נ.ב. דיעה אישית, לא תורה מסיני. לא לוקחת אחריות.
אופי, חינוך, כמה השקעה נדרשת מול כמה התוצאה שווה. בכללי אני חושבת שכשמפעילים לחץ בכיוון מסוים הצד השני הרבה פעמים מפעיל התנגדות. ולהגיד אכזבה מילד זה אף פעם לא הדרך הנכונה לחנך לדעתי.
היה תקופה שניסיתי ריטלין, עזר ליכולות ההקשבה אבל לא למוטיבציה כי באמת לא ראיתי עניין להשקיע. וכמו שכתבתי אני עד היום לא חושבת שהיה לי עניין להשקיע יותר, למרות שהן יכולתי לקבל ציונים הרבה יותר טובים.
אני גם חושבת שלנסות לשכנע זה מה שניסיתם עד היום ולא דווקא עבד, אולי כדאי לשנות גישה. להחליט ולהגיד גם למורה וגם לילד שהלימודים הם באחריותו של הילד, אם הוא רוצה עזרה אז בשמחה ואם לא אז לא. ולא להתאכזב אם התוצאות לא דווקא מתאימות למה שציפיתם.
אבל כמובן שאני כותבת מתוך החוויה האישית שלי ולא דווקא שזה המקרה פה, אז אני מציעה גישה ותחליטי אם מתאים לכם או לא🙂
אין לי ניסיון בכלל עם ילדים בגי כזה, או קושי כזה.
יכולה להגיד לך על עצמי - כשהייתי ביסודי גם לא היה לי שום עניין וחשק ללמוד.
אהבתי רק מקצועות מסויימים ובכל השאר נכשלתי.
אני זוכרת את היום הזה שבו אמא שלי ישבה איתי לשיחה, והסבירה לי שאלה הם חיי. אם אחליט להשקיע, אצליח. אם לא, אעבוד בתור ___.
התחלנו עם מבצעים. המבצע הראשון היה להביא 80 במספר מבחנים, התמורה - סידור לבת מצווה עם כריכה בהתאמה אישית במקום כריכה קרם שהיה לכולן (משהו שהיה מאוד יקר ומגניב באותם שנים חח).
לאחר מכן מבצע על עוד איזה מתנה, כל תקופת מבחנים מחדש.
אני לא יודעת מה הגישה החינוכית בעניין מבצעים, לי זה העלה את המוטיבציה.
אני ממש מעריכה היום את אמא שלי על הצעד הזה, הייתי חייבת את האיפוס כדי להבין שיש פה בעיה ואני חייבת לקחת אחריות עליה.
לא אשקר, עד היום - אני שונאת לשבת להקשיב וללמוד. קשה לי ברמות. אני עם קשיי קשב מאבדת עניין ברגע.
האם יש תחום כלשהו שהילד כן אוהב? אני נגיד ממש אהבתי מקצוע מסוים, הוצאתי בו תמיד 100 והמשכתי לימודים בכיוון.
הלוואי וכבר בילדות היתי יכולה לתקתק חוגים בתחום.
בנוסף למבצעים וההצלחה שלך שהגיעה ב"ה, לקחת גם כדורי קשב?
או בלי הכדורים הצלחת בסוף?
מעניין...
אני עם תרופות קשב רק לאחרונה, בשביל העבודה
התבוננות עצמית ואישית, שלכם מול עצמכם.
הכי טבעי להורה לרצות שהילד שלו יהיה דומה לו (ולאחים שלו, לפעמים). הכי קל לגדל ילד שדומה לך ושדרכו בחיים דומה לשלך.
הכי קל - אבל לא מגדל.
והילדים שלנו, שאמנם אנחנו מגדלים אותם, מעניקים לנו הזדמנות מיוחדת לגדול בעצמנו. להבין שלא הכול בחיים הולך בדרך שאנחנו רוצים. להבין שיש סוגים שונים של אנשים בחיים, וצריך להסתדר איתם ולאהוב אותם. במיוחד אם הם הילדים שלנו.
אז כן, הוא אולי לא אוהב ללמוד, ואולי באמת יש לו קושי שמונע ממנו להצליח ללמוד למרות שהוא מוכשר.
אבל זה לא משנה את העובדה שהוא הילד שלכם, האהוב והמתוק, שצריך תמיכה בדרך החיים שהוא בוחר לעצמו.
ובעיקר - צריך להסתכל על נקודות החוזק שלו בחיים (ונשמע שיש לו כאלה) ולהעצים אותן.
זה לא קל בכלל ועלול להזמין חיכוכים... אבל זו עבודת חיים...
(כותבת את זה ממקום לגמרי-לגמרי מזדהה❤️ גם אני בעבודת החיים הזו עכשיו...)
מקוה מאוד מאוד שהוא לא מרגיש שלא אוהבים אותו
למרות שאנחנו מבקשים ממנו ללמוד
כהורים אני מודה שאני הרבה חותר משחררת ובעלי פחות...
וזה החשש שלי גם
הבעיה ישיש לי עוד חשש
ולא יודעת מה מוצדק יותר
ואיך לאזן בין שתי החששות
שבעצם לא לתת לו את "הטיפול" שהוא צריך
זה להזניח את הבעיה ששאולי יש לו והיא צריכה מענה
חוששת שכשיהיה גדול יגיד לי אבל למה בעצם לא טיפלתם...
יש לכם איש מקצוע אמין וקשוב להתייעץ איתו?
נשמע שגם הדרכת הורים תוכל לעזור לכם. (גם לנו היא עוזרת מאוד)
ואיזה הדרכת הורים מומלצת?
איפה מוצאים?
הוא ידע לתת לכם הדרכה רגישה ומבינה, לכם בתור הורים?
ונשמע שיש לכם הרבה סימני שאלה לגביו
התנהגויות שלא ברור ממה הן נובעות,
ומצד שני כל מיני אקסיומות שאתם מתייחסים אליהן כאמת מוחלטת ובעיני מזמינות בירור נוסף.
וביניהם יש נושאים שאתם לא רואים עין בעין.
הייתי הולכת להדרכת הורים טובה בגישה היקשרותית-התפתחותית כדי לעשות סדר ולהבין קודם כל מה אתם רואים מול העיניים ואחר כך איך אפשר לעזור לו.
יש ילדים שלא מעניין אותם לימודים וכשגדלים, בוחרים מקצוע ולוקחים את עצמם בידיים- עושים מכינה כדי להשלים את מה שצריך כדי להתקבל, ולוקחים כדורים אם זה מה שצריך כדי להצליח. אני מכירה כמה כאלו.
והיום, עם התפתחות הבינה המלאכותית, שמעתי שמשערים שכישורים חברתיים- רגשיים יהיו יותר משמעותיים בעולם העבודה מאשר ידע או כישורים אקדמאים.
ועדיין ממש מבינה את הקושי כרגע כשהוא במסגרת בית ספר עם ציפיות מסוימות מהילד והוא לא מעוניין לעמוד בהם. זה באמת מורכב מאוד. חיבוק!!❤️
רק שנתיים וחצי נשואים וכבר שני ילדים. אין לי סבלנות אליהם. נמאס לי להניק. הם מתוקים אבל אני שונאת להיות אמא שלהם. אני שונאת שזה לא נגמר.
אחרי הראשונה חשבתי שזה בגלל המעבר להורות. אחרי השני הייתי בהיי מטורף שפתאום עכשיו מתרסק לי.
ואין איך לצאת מהסיטואציה הזאת.
אני משוגעת על בעלי. הוא מפנק וכיפי ומאוד משתדל אבל בתכלס לא מספיק נוכח.
וכל ה"תשקיעי בעצמך" זה נחמד אבל לא באמת ממלא. יש לי הרבה תחביבים שאני עושה (כשיש טיפה זמן), לא מספק אותי. חברות אין לי. משעמם אותי לצאת לבד. וגם כשכן מנסים לעשות משהו זה מאוד מסורבל עם ילדים ומוציא כבר את כל הטעם.
אני מרגישה זעם עצום בתוכי שאין לו לאן להתנקז והכל יוצא בחוסר סבלנות שלי על הילדים.
אני לא בטוחה שטוב לגדולה במשפחתון שהיא בו. כל הילדים שם יותר גדולים ממנה. והיא בוכה מכל. דבר. קטן.
אולי בכלל לא טוב לי להיות אמא. באלי לברוח רחוק רחוק לשקט שאף אחד לא ידבר איתי.
אני מרחמת על בעלי שיש לו ככ הרבה אנרגיות ונפל על אישה כל כך כבדה.
וכמה פעמים כתבתי פה אני. איכס.
אה ואל תציעו טיפול. אנחנו מסיימים את החודש במינוס.
2 ילדים בשנתיים וחצי זה קשה קשה קשה
מותר לך שיהיה קשה!
ומותר וצריך לפנות לעזרה.
אני מאוד נזהרת מלאבחן, אבל זה נשמע קצת שיש שם דיכאון אחרי לידה, שהוא הורמונלי והעומס משפיע עליו גם
ויש איך לעזור ואיך להקל.
מנסיון. זה בור שחור שהכל נראה לא טוב ולא מתאים ואני ממש גרועה. ואפשר לצאת מהבור הזה.
יש לך רופאת משפחה נעימה? אם כן היא כתובת טובה להתחיל ממנה🧡
יש לך עם מי לדבר? לשתף?
חברה? אמא? אחות? מכרה בעבודה?
יש לך אפשרות לבקש עזרה?
בגדול זה לא פשוט לאף אחת עם שני קטנטנים, ועומס ואת מתארת שאתם לא יוצאים (כי עם שני קטנים), ואת די בודדה
חושבת שהתחושות שלך מתבקשות ממש וזה הזמן לצאת משם, לשתף ולטפל בעצמך.
לא אשת מקצוע מתחום הנפש, אבל בטוחה שיש מה שיכול לעזור ךלך.
שני ילדים קטנים וצפופים זה באמת לא קל בכלל בכלל
אני יכולה להגיד שהייתי במצב ממש דומה, את כותבת פה ממש את המחשבות שהיו לי. בערך חודשיים אחרי הלידה השנייה הבנתי שאני בדיכאון אחרי לידה, ופניתי לעזרה דרך הקופה (אני הלכתי לעו''ס של המרפאת נשים, אפשר גם דרך רופאת משפחה) והיום כל החיים שלי וההורות שלי השתנו ואני ב''ה במקום הרבה יותר טוב. אם מה שאת מתארת פה זה לא מחשבה חולפת אלא משהו שאת מרגישה לאורך זמן, בבקשה תפני לעזרה🩷 יכול להיות הרבה יותר טוב.
וטכנית- תנסי כמה שיותר להקל על עצמך. כמה שיותר להוריד סטנדרטים, למצוא דברים שיקלו עם הילדים, אם יש אפשרות לעזרה ממשפחה וכזה לקבל אותה. אם יש אפשרות שבעלך יהיה יותר נוכח. לנסות למצוא כמה שיותר זמנים שקטים לעצמך במהלך היום.
בהצלחה🩷
למרות שעברו 20 שנה מאז שחוויתי את הסיטואציה הזו
אני יכולה להזדהות עם כל מילה
הורות זה קשוח
ול2 תינוקות זה על גבול הבלתי אפשרי
זה בסדר שאת מרגישה אבודה
זה יותר הגיוני להרגיש ככה מאשר לשלוט במצב
מה שיכול לעזור קצת
זה שמישהו ישגיח עליהם ואת תצאי
אפילו ליום שלם
או אם זה אפשרי לכמה ימים
למלא מצברים
זה לטווח קצר
למצוא זמנים למנוחה אמיתית
לטווח הארוך לתכנן ילודה
או במילים אחרות למנוע עד שתרגישי אחרת
תקשיבי כשהם קטנים ותלויים בך על כל דבר זה קשהההההה
אני כל פעם שהילדים שלי מתלבשים לבד/ שמים נעליים לבד/ לוקחים אוכל לבד
אני בהלם
אשכרה סוף סוף הם יכולים לעשות משהו בלי שאני אעשה כל דבר כל דבר כל דבר.
הגיל שהם פצפונים והכל מגיע אלייך, את צריכה להלביש/ לחתך/ לקלח/ להרגיע/ לחבק
זה מתיש ושוחק מאוד מאוד.
אבל בסוף הם גדלים (ושלי עדיין קטנטנים, בני 5 ו-3)
והכל נהיה יותר קל.
בינתיים, מצטרפת למה שאמרו פה. לבדוק דיכאון אחרי לידה.
כי נראה לי כשהכל תקין חוץ מזה שמאוד מאוד מאוד מאוד קשה, יש גם דברים טובים ומהנים בהורות
ונשמע שאת ממש לא שם.
תחשבי שאם תקבלי חותמת רשמית מרופא יהיה לך קל יותר והסביבה שלך כנראה תבין אותך יותר ותתמוך בך יותר.
את ממש נורמאלית
יש זמנים ותקופות שהכל נראה קשה קשה קשה
אם המשאבים הפנימיים שלך מרוקנים אז בכלללל
זה עובר
ילדים גדלים
דברים נהיים קלים יותר עם הזמן
והופ אפילו תגלי שבא לי עוד אחד
לראות אמהות אחרות ולהניח שהכל סבבה להן זה פייק, אשליה.
בלי קשר- תבדקי חוסר בויטמין b12 תתפלאי לשמוע כמה זה משפיע בטירוף על מצב ועייפות רגשית נפשית
יכול להיות שכדאי לך גם להיעזר באיש מקצוע וכו' יש דרך הקופה, אבל בלי קשר לזה-
בדקת ברזל וB12 לאחרונה?
יש לך אפשרות לצאת להליכה יומית? הליכה בעיקר ופעילות גופנית מאוד משפיעים על הנפש
הגדולה (גם כן גדולה... היא בטח עוד לא בת שנתיים) בוכה עכשיו חריג או שתמיד היתה בוכה הרבה?
יש לך אפשרות שמישהו יקח את הילדים ליום שלם ואת תברחי לצימר ליד הים?
יש לכם ארגון התנדבות לעזרה אחרי לידה?
יש לכם באזור תכנית אימהות? מפגשים שבועיים במתנ"ס/אמא מלווה אמא/ וכו'?
צריך לבוא לעולם עם אח/ות גדולים 😍
והילדים שלי עוד עם ספייס יפה בינהם... זה גיל נורא נורא קשוח אבל חייבים לעבור בו בשביל לגדול 🙃
אין לי זמן לענות ארוך.
ומצטרפת לכל הדברים שהקודמות היו מעלי.
אבל רק יכולה לעודד שגם לי היה ממש ככה. ופתאום עכשיו הם קצת גדלו (עכשיו שנתיים וחצי ושנה וחודשיים), והתחילו לישון לילות. ואני מרגישה שהתחלתי לנשום ומבינה כמה היה קשוח לפני זה.
שיש גם דרך קופ"ח וגם מרפאות לנשים אחרי לידה שאפשר לקבל ללא תשלום טיפול פסיכולוגי מעולה.
הבדידות קשה מאוד. יש מעגלים של אימהות בסביבה שלך?
וזה לא היה דיכאון אחרי לידה
זה פשוט היה הרגשה שאין אותי וזהו.
מבטיחה לך שזה משתפר
אבל עכשיו תנסי לראות מה בכל זאת יכול לעזור לך
אולי יום בשבוע שאת יוצאת לבד עם חברות/משפחה/חוג/מסעדה וכן הלאה
במיוחד עם צמודים.
זה לופ שלא נגמר❤️
יש לך אפשרות להתאווררות קבועה פעם בשבוע? חצי שעה ביום? משהו שהוא שלך ולא רק של האמהות?
את עובדת? סביבה תומכת? את מונעת הריון כרגע?
התחושות שלך סופר לגיטימיות ואי אפשר פשוט לסבול אותם עד שהם יגדלו.
איפה את יכולה ביום יום שלך להקל על עצמך ולנשום אוויר? אי אפשר לחיות ולהחיות ילדים בלי דלק.
קודם כל את יכולה גם לא להניק. מבטיחה לך. אל תעשי מה שאת לא רוצה.
דבר שני, את יכולה לשלוח למסגרות (אם אני מבינה נכון הם לא במסגרות כרגע) ולצאת לעבודה ותהיה לך חברה והפוגה מהאמהות
גם בלי קשר לכסף שאולי זה לא משתלם. זה משתלם לנפש שלך. ובסוף זה ישתלם גם בכיס.
ואפשר גם בייביסיטר ולצאת עם בעלך
ולדעתי בשלב הזה - למנוע עד שתמצאי את עצמך מחדש, אם יורשה לי.
נשמע שהלבד והתלותיות של הילדים בך גומרת אותך אבל זה לא חייב להיות ככה
ולדעתי אין צורך בטיפול אם את יודעת מה חסר לך. את "רק" צריכה למלא אותו
חיבוק ענק אישה יקרה♥️
עם לצאת לעבודה. זה יתן לך אויר ולפעמים בעבודה אפשר למצוא גם חברות
והיא צוחקת שכל המשכורת שלה הולכת על תשלום למסגרות והיא יוצאת לכמה שעות חופש מהאמהות…
ולך אישה יקרה חיבוק ענק והרבה כוחות🫂❤️
ולמנוע להרבה זמן…
זה אומר שהם קטנים וצפופים
זה הרבה מאוד שינויים בתווך קצר
תני לעצמך זמן
(לשקול ממש גם מניעה)
זה באמת משתפר
הם גדלים
וזה נעשה יותר קל
ואת גם תפתחי מיומנות חדשות
ובעיקר- בלי ביקורת עצמית
(ואם את חושדת בדיכאון אז טיפול! אפילו לקחת הלוואה בשביל זה
זו השקעה לתווך ארוך ושווה כל שקל)
זה קריטי בשלבים האינטנסיבים האלה..
לא כל החיים ייראו ככה!!!
ובינתיים- אולי תנסי בימים שנעים בחוץ לצאת לטייל עם העגלה, ההליכה והשמש ממש טובים לנפש. ❤️🩹
ילד מתוק ורחפן על בן 9.
המורה המליצה לברר על טיפולי קוגפאן, אשמח לשמוע כל מידע.
מה התהליך? האם יש החזרים מהקופה? מביטוח פרטי?
באיזור המרכז.
הבנתי שזו שיטה נפלאה לבעיות קשב
שמלמדת את הילד על תפקודים ניהוליים, ועוזרת להתנסות בהם במסגרת כיפית, עם העברה של היישום למטרות תפקודיות יומיומיות.
יש דרך הקופה, גל קופה עד גיל מסוים (לא בקיאה). וביטוחים פרטיים אם יש החזר על ריפוי בעיסוק אז לכאורה כן
צריך אבחון רפואי שיש הפרעת קשב כדי להתחיל לטפל, לא יודעת אם כולם מתעקשים על זה.
קבוצת טיפול דרך הקופה, או הדרכת הורים.
על אחד על אחד כן
אם הבן של הפותחת לא מאובחן, אולי הוא יכול לקבל מענה דרך קבוצה.
יש מרפאות בעיסוק מוסמכות קוגפאן.
להתחיל עם הפניה להתפתחות הילד
אמור להיות החזרים מהקופה
מטפלות בנושא של תפקודים ניהוליים ועוזרות לילד לפתח אסטרטגיות בכל התחום הזה.
אבל קוגפאן זה מעולה אם יש
אז עשינו פרטי
שאחרות לא יטעו ויחשבו שבכללי במכבי. המון מטפלות מוסמכות קוגפאן זה קורס מאד נפוץ אצל מרפאות בעיסוק שעובדות עם ילדים.
כשמתקשרים למוקד במכבי ומבקשים לקבוע, עונים שאין מטפלות קוג פאן במכבי.
וגם אתמול הייתי באבחון אצל ילד אחר שלי וחזרו על זה שוב ושוב. היא אמרה שאין במכבי ושהיא ממליצה בכל זאת...
ברור שיש את זה אצל לא מעט מטפלות (מי שעברה עוד הכשרה נוספת) אבל לא במרפאות של מכבי.
לפחות זה מה שנאמר לי במרכז גדול במרכז.
קשה לי להאמין שבכל המכונים של מכבי אין מטפלות מוסמכות קוגפאן. ויש הרבה מכונים שעובדים בהסדרים עם כל הקופות ובוודאות יש שם.
אני ממליצה למי שאומרים לה ככה להתקשר למכון ספציפי ולשאול אם יש שם.
כנראה שאין את זה ברשימה של הנציג הארצי אבל בפועל יש במכונים
שאין משהו שמוגדר כטיפול בשיטת קוגפאן, אבל יש מרפאות בעיסוק רגילות שיש להן הכשרה גם לזה.
זה אחד הקורסים הכי נפוצים שמרפאות בעיסוק עוברות.
לא סביר בכלל שבכל מכוני מכבי אין. כנראה אין להם באופן רשמי כזה, ולכן אני ממליצה לברר ישירות מול המכון שם הם יודעים האם יש להן מטפלות מוסמכות לכך.
אני מתכוונת שהרכזת של התפתחות הילד התקשרה לנוירולוגית ילדים שכתבה לנו בהמלצות על קוגפאן ואמרה לה לא לכתוב את זה כי אין להם במכבי מטפלות לזה. נכון שבפועל קיימות מטפלות כאלו, אבל לא ברמה שמכבי מוכנים שייכתב בהפניה כי יש ממש מעט כנראה ולא משהו שהם מגדירים ברשמי שיש. ולכן אין דרך להגיע לזה דרך מכבי
כמובן שזה קיים. ולא, ממש לא כל מרפאה בעיסוק עושה את ההכשרה הזאת, היא יקרה וארוכה... צריך ממש לרצות להתעמק במענים לקש"ר...
עשה פלאים
הוא לא מאובחן. היינו לפני כמה שנים אצל רופאת ההתפתחות, ואמרה שזה נראה ממש הכיוון אבל בגלל שהוא בגן והמצב לא דורש טיפול תרופתי היא לא נתנה אבחון.
ב''ה המצב היום לא מצדיק טיפול תרופתי (לדברי המורים, ולאור ההישגים שלו וההתנהגות שלא מפריעה ב''ה).
אנסה לברר על טיפולי קבוצתי ואיך זה בקופה שלנו
מצטערת לאכזב..
אולי אני צריכה לנסות עם מטפלת אחרת,
אבל כמו בכל טיפול, יש מי שעוזר לו יותר, יש מי שפחות.
לילד מתוק בן 3 וחצי.
הייתי איתו במשחקיה במנהל הקהילתי, בשעה מיוחדת עם מרפאה בעיסוק. והיא התסכלה עליו קצת.. ואמרה שזה לא ילד שהיא אומרת דחוף אתמול אבחון, אבל היא כן חושבת שזה יהיה לו טוב.
היא אמרה שיכול להיות שהמרפאה בעיסוק תמליץ על ספורט טיפולי קבוצתי ולא על סדרת טיפולים אצלה.. אבל היא חושבת שזה יתן לו ערך מוסף.
יש לו מעט סרבול במוטוריקה גסה, היסוס וחשש באתגרים פיזיים כמו טיפוס, ירידה ממתקנים, תכנון תנועה, ויש לו נטייה להימנע ולפצות על זה דרך דיבור ודמיון ששם הוא הרבה מעבר לגילו. כמו גם במוטוריקה עדינה, שכבר יודע לכתוב מאוד יפה...
אשמח קצת לשמוע על התהליך.
כמה זה מורכב ופרוצדורה מול הקופח (לאומית)
והאם שווה לשלם פרטי (יש לי ביטוח בריאות פרטי, אבל לא בטוחה שיש החזרים על זה...)
שאלון 1 את ממלאת, שאלון שני הגננת. את מביאה הכל למזכירה- הפניה ו2 שאלונים. היא סורקת ושןלחת לקופ"ח. את מקבלת אישור לאבחון אחרי שבוע- שבועיים. ואז את יכולה להתחיל לשלוח למכונים להתפתחות הילד את ההפניה ו2 השאלונים כדי להיכנס לרשימת המתנה לאבחון.
ספורט טיפולי קבוצתי הרבה יותר פשוט, אם זה בהסדר עם הקופה את רק מבקשת הפניה מהרופאה. תלוי במדריכה של הספורט אם את משלמת לה ומגישה קבלות כדי לקבל החזרים מהקופה או שאת מורידה התחייבויות ונותנת למדריכה.
אולי תבדקי אם יש החזרים מהביטוח, אם יש ,אז למה לא לעשות פרטי?
בהצלחה!!
יכול להיות שזה פיזיותרפיה ולא ריפוי בעיסוק. בכל מקרה כדאי לפנות להתפתחות הילד (פשוט תתקשרי להתפתחות הילד באיזור שלך ותשאלי מה התהליך ומה זמני ההמתנה.) כדאי לך לברר גם על הביטוח הפרטי, אבל ממה שאני יודעת ביטוחים פרטיים שמכסים טיפולי ריפוי בעיסוק מבקשים אבחון מהקופה כדי לתת החזרים. ואם זה לא משהו דחוף או שמשפיע על החיים אישית אין מצב שהייתי משלמת על פרטי, זה 300-400 לטיפול...
את ברשותך נדחפת לשאלה
איך יודעים איזה טיפול מתאים לו?
לקחתי כבר את השאלונים מהמרפאה, הם ידעו להתאים לו את הטיפול הנכון? או שאני צריכה לבקש משהו מסויים?
קצת נמנעתי מלהתקדם בינתייל כי אין לו קושי מובהק אלא משהו כללי מסורבל כזה כמו שתיארת.. והוא מאד מאד חכם ותקשורתי שזה מפצה על זה.
ניגשת לאבחון ראשון, משם זה מתגלגל.
אם המרפאה חושבת שיש צורך באבחון נוסף, היא תפנה.
לגבי לבקש - את מגיעה עם כיוןון על קושי בתחום מסוים? כמו קושי בדיבור? קושי בריפוי בעיבוק?
כי אם אני לא טועה אלה שאלונים שונים..
נמנע מטיפוסים, רק לאחרונה התחיל לקפוץ וזה עדיין מאד קשה לו, יש לו ריצה מצחיקה כזאת..
מוטוריקה גסה זה פיזיותרפיה, אבל בכל מקרה הייתי מתייעצת עם הרופא ילדים שלו, שיתן הפניה
הוא אמר לי למלא טפסים אם אני רוצה
ושבכל מקרה רוב הדברים שציינתי אפשר לחכות לפחות עד גיל 4 שיסתדרו לבד.
לי זה כן מרגיש שצריך חיזוק אבל הוא בלבל אותי..
זוכרת את ההמלצה הראשונה, הייתי בטוחה שעולמי חרב עליי חחח
בביטוח הפרטי שלנו אין כיסוי להתפתחות הילד..
תתחילי את התהליך בלאומית עם הטפסים. מרגע הגשת הטפסים קיבלנו תור דיי מהר, תוך איזה שבוע שבועיים.
משם התגלגלנו.
אם המרפאה בעיסוק תחשוב שזה לא אצלה, היא תפנה לאבחון פיזיו.
לגבי ספורט טיפולי, שיתפתי פה בעבר.
התחלתי קבוצה חדשה במקום מוכר יטעם הקופה, הילד הלך פעמיים וכל יום מתחנן ללכת.
הוא ממש נהנה. יש שם עוד 4 ילדים בגילו, כל אחד עם קשיים אחרים וכולם מסתדרים שם מצוין. ממליצה.
המלצה לאן לפנות (זה גם עוזר להקדים את התור אח"כ למה שצריך)
במקביל תתחילי ספורט טיפולי, זה בכל מקרה יעזור (במידה והמדריכ/ה טובים)
לא בטוחה שבמכון יסכימו להכניס לרופא לפני כל האבחונים (ככה בכל מקרה היה בסניף שלנו, הלוואי שאצלהם זה שונה)
שלוש, משהו כזה, והוא המליץ לי איך להתקדם הלאה.
בלאומית עשו את המוות כדי לזכות להיפגש איתה, מי שישמע המזכירה משלמת לה מהכיס הפרטי שלה.
יהלום נדיר שהשמישמור אם יגעו בו יותר מידי 😈
צריך הפניה מרופא ילדים, או שאפשר פשוט לקבוע?
מקבלים ילדים עד גיל מסוים?
הבן שלי כבר עבר כמה סבבים בהתפתחות הילד, של פיזיותרפיה לריפוי בעיסוק. אבל אצל רופא התפתחות לא היינו.
יש לו תור נוסף לאבחון של ריפוי בעיסוק, אבל אני רוצה משהו יותר כולל.
כשהבן שלי היה בן שנה ו9 הרופאת משפחה אמרה לי לפנות לרופא התפתחות, פניתי לסניף של התפתחות הילד אצלינו וקבעתי תור לרופא התפתחות.
זה היה הדבר הכי פשוט בכל הסרט הזה של קלינאית תקשורת-פיזיותרפיה-וריפוי בעיסוק.
@רוני_רון במקביל תקבעי כבר תורים לבדיקת שמיעה וראיה כי תצטרכי את זה.
ותלכי לאף אוזן גרון מומחה כי לפעמים נוזלים או דברים באוזניים ובמערכת אא"ג גורמים לסרבול.
אבל בכללית צריך הפניה של רופא ילדים, ואז לםנות למכון להתפתחות הילד הרלוונטי ולבקש תור, צריך למלא איזה טופס ארוך (שלחו לנו 5 דפים, לא יודעת אם הכל שלנו או חלק בשביל המסגרת), ואז אפשר לקבוע את התור. כל זה ואנחנו כבר היינו פעמיים עם הילדה אצל רופא התפתחות והם אומרים לנו לחזור (ומדובר על ילדה עם תסמונת דאון שמטופלת בכל מה שצריך).
בכנות, אצלנו זה מרגיש מיותר, כי יש לה גרף התפתחות משלה וכאמור, היא כבר מטופלת במעון בכל המקצועות הפרא-רפואים, אבל אולי הוא יכול לשפוך קצת אור על ילד 'רגיל'
מבקשים ספציפית תור לרופא התפתחות?
כי מילאנו שאלונים להתפתחות הילד, וקבעו לנו כל פעם תור לאבחון, אבל רק של פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.
השאלה אם אני צריכה לבקש משהו נוסף, או שהם קובעים אבחון לפי מה שעולה מהשאלונים.
ישירות למכון הרלוונטי ושואלת, הכי טוב.
להתקשר ישירות ולהגיד שאת רוצה תור לרופא התפתחות ושאת רוצה לדעת מה הפרוצדורה
לא יודעת אם דווקא רופא התפתחות זה מה שאני צריכה, או שיש עוד אפשרויות. בגדול אני רוצה אבחון יותר כללי, ולא רק ספציפי של ריפוי בעיסוק.
עד איזה גיל רופא התפתחות מקבל?
אני יודעת שיש דברים בהתפתחות הילד שהם עד גיל 6, ויש דברים עד גיל 9. הוא עכשיו בן 7.
אני אמורה להיות שם עוד שבועיים באבחון של הריפוי בעיסוק. תוהה אם לנסות להתקשר ולברר לפני, או לשאול כשאני כבר אהיה שם.
אני הייתי חכמה ישר שזיהיתי בעיה מילאנו שאלונים ושלחנו, לא חיכיתי יותר מידי
אני הייתי חכמה עכשיו בנושא אחר, קבעתי תור שנה קדימה לפסיכיאטר ילדים (אחרי שרשור הכדור, שיהיה תור נראה אם יהיה צורך).
קלינאית/ריפוי בעיסוק - שנה וחצי קדימה, לפחות באזור שלנו...
לרופא התפתחות או שזה יוצא שנתיים וחצי המתנה עד שמתחילים לטפל??
אנחנו עשינו אבחון קלינאית כבר לפני חצי שנה, ורק עוד חודש יש לנו רופא התפתחות, אז בעצם התחלנו רשימת המתנה מאז
ריפוי בעיסוק שהיא גם צריכה - אמרו לנו שרופא התפתחות יחליט אם יש צורך ואז יפנה אותנו...אז בעצם שם נחכה לתור לאבחון ורק אז נתחיל רשימת המתנה
אני מתלבטת מה לקחת ללידה. אשמח לעצתכן.
אפרט מה חשוב לי:
אני רוצה מישהי שתעזור לי פיזית בלידה. תקל לי על הצירים ותעשה איתי תרגילים.
לא רוצה מישהי "רוחנית", שלא תתחיל להכניס לי כוונות וסגולות. רוצה נטו לעזרה פיזית.
מישהי שתזרום איתי ולא תנסה להכווין אותי לקחת/לא לקחת אפידורל וכדו'.
אם היא תזרים גם את בעלי לעזרה עוד יותר טוב.
ושתהיה דתיה או לפחות מבינה בנידה. אין לי כח להתחיל להסביר לה למה משלב מסוים בעלי לא יכול לעזור.
(הלידה הקודמת שלי היתה טראומטית, בין השאר מהחוסר אונים שלי לאורכה, ואני מחפשת תיקון עכשיו..)
אז עדיף דולה או מיילדת פרטית?
אשמח להמלצות.
באזור המרכז.
אה והתאריך שלי ממש אחרי פסח, אז שתהיה זמינה גם בפסח אם צריך.
תודה!
היו שנים שהיה מותר לקחת מיילדת פרטית מתוך הצוות הקיים והוחלט שזו אפלייה בין נשים במצבים כלכליים שונים.
אני מבינה שהיום מותר חקחת אבל היא בתור מלווה ולא במקום המיילדת במשמרת
עשיתי אצל אחת כזאת קןרס הכנה ללידה ראשונה
לא יודעת אם מלווה במרכז
0523115963
אני לא מהמרכז
אבל מאמינה שיש שם כאלה
ונשמע לי גם שיכולה להתאים דולה ביומכנית
מבחינת הגישה
קוראים לזה ביומכניקה של הלידה
וממה שאת מחפשת נשמע שזה יכול מאד לענות על הצורך
ליוותה אותי פעמיים והייתה ממש פרקטית. ממש לא עצות וסגולות
אני מצאתי אותה שם בזמנו
מדהימה
למדה ביומכניקה של הלידה.
הכי אלופה שיש
+972 58-580-2617
נכון יש את האפשרות לקבל החזר על טחפול אישי/זוגי בכפוף לקבלות?
מישהי כאן עשתה ויודעת לומר לי מה צריך לעשות איזה דברים להגיש חוץ מהקבלות? צריך לתת הסברים כלשהם בנוסף? דרך איפה מגישים?
תיכף נגמר לנו הזכאות בסוף השנה ואני חייבת להספיק
לטיפול נפשי יש יותר דברים
קבלות שכתוב בהם טיפול זוגי/ אישי.
דרך האתר של המילואים
יש שם כמה שדות למלא שבגדול זה להעתיק מהקבלה (שם המטפל, טלפון שלו וכאלה)
אם זה לא על הסעיף של טיפול נפשי שמוגדר למטפלים מוסמכים, לא צריך מעבר לקבלה...
לטיפול הנפשי צריך להוסיף גם תעודת הסמכה של המטפל.
זה הקישור שהגשנו בו היום, מקווה שהוא מעודכן (נעקוב ונראה) -
TipoolRigshi360 פניה למרכז מילואים 360 קרן הסיוע השתתפות בעלויות טיפולים רגשיים
ממליצה אחרי יום יומיים להיכנס לאיזור האישי באתר מילואים ולוודא שנפתחו בקשות לפי מה שהגשת.
שווה להגיש!
ובהקדם כדי שיהיה זמן לתקלות 🙄
הבת שלי בת שנה יונקת בעיקר, מצד אחד אני שמחה וזה טוב לי, מצד שני חשוב לי שהיא גם תאכל אוכל .
אני נותנת לה לארוחת בוקר ביצה, ירקות.
לחם היא לא רוצה.
בצהריים מגוון,
אורז וחזה עוף,
מרק ירקות לקוסקוס,
תפו"א אפויים בתנור,
פסטה,
דג.
יש פעמים שאוכלת ממש מעט.
ארוחת ערב,
חביתה וירקות.
היא רוצה לאכול רק ביד,
אז יש דברים שפחות מתאים.
לחלבי היא רגישה, זה עושה לה שילשולים.
אשמח לרעיונות מה עוד אפשר להביא לה
ואיך להרגיל אותה לאכול ארוחה יותר גדולה
שלא תרצה אח''כ גם הנקה..
תודה!
מה שעבד לי זה לנסות להכין הכל פינגר פוד
תפוא בתנור בצורה שהיא יכולה להחזיק
טוסט לחתוך רצועות שתוכל למצוץ
פנקייקים כנל
על כמויות לא התעקשתי איתה מעולם (עדיין אוכלת כמו ציפור) אני לא מאמינה בזה… ולא רוצה להכניס לה יותר מידי התבוננות בצלחת…
זוכרת שהייתי מנסה לפני בקבוק באמצע היום להציע אוכל כלשהו
לא ץמיד עבד אבל לפעמים משך אותה עודמחצי שעה שעה ואז כבר השתפרות
וזה תהליך לחלק ילדים… לאט לאט…
חיבוק
עם הזמן היא תגדיל כמויות ותוריד הנקות.
היא שותה מים במהלך היום?
אם לא, יכול להיות שהיא יונקת בשביל נוזלים.
לא כתבת כמה היא יונקת במהלך היום.
האם היא יונקת גם בלילה?
נשמע שהיא נמצאת איתך כל היום ולא במסגרת.
זה יותר קשה ככה להוריד את ההנקה ולהגביר את המוצקים, כי זה כל הזמן זמין.
רעיונות לדברים שהיא יכולה לאכול:
פשטידות, קציצות, טונה, מרקים, ירקות מבושלים, פנקייקים, פירות
לק"י
בסופי שבוע ובשבתות הוא באמת לפעמים בעיקר יונק.. או שהוא מכרסם פירות שלמים רכים/ בננה בכפית.
לא תמיד הוא אוכל טוב, גם אם יש מרק וכדו'.
אצל המטפלת הוא אוכל בבוקר מנת פירות, ובצהריים מרק עם עוף, ירקות ועדשים.
שניצל, קציצות-בשר/עוף/ירקות, מוקפץ עם עוף/ בשר טחון, פירות, אבוקדו, טונה, פיצה, שליליות גבינה, פשטידות, אנטיפסטי, אורז עם עדשים, אמרת שהיא לא רוצה לחם- אפשר לנסות עם ממרחים שונים- חמאת בוטנים, חומוס, טחינה לראות אם אולי משהו כן זורם לה.
לגבי איך תאכל יותר, אפשר לנסות להביא מאכל אחד וכשמפסיקה לאכול להביא לה עוד סוג וכך הלאה...
ולגבי ההנקה אחרי- אצלי תמיד רצו הנקה למנה אחרונה כל עוד אפשרתי...
אני לא מכירה ילדים בני שנה שלא יונקים ולא מקבלים תמ"ל אפילו שתיאורטית זה אפשרי.
גם אצלי בן 11 חודשים בעיקר יונק.
נשמע שהיא אןכלת ממש יפה, נותנת לך רעיונות מה הבן שלי אוכל-
ציפס בטטה, ירקות מבושלים של מרק, אצבעות של ירקות ופירות חיים חתוכים, אבוקדו, לחם עם חמאת בוטנים/ טחינה/ חומוס, פנקייק (אפשר גם פרווה עם מים במקום חלב), חביתה, קציצות, דגים, פסטה, עוף, ובטח יש עוד דברים שלא כתבתי...
ואכילה חברתית מאוד עוזרת, הוא יושב בכיסא שלו לידנו, אנחנו אוכלים והוא אוכל, ככה הוא אוכל יותר.
ועדיין אף ארוחה שלו לא מחליפה הנקה חוץ מזאת אצל המטפלת.
בבית הוא תמיד יונק כמויות יפות גם אחרי ארוחת מוצקים יפה. (והוא גם שותה יפה מים)
רובם עד גיל שנה וחצי+ חיו בעיקר על הנקה.
תנסי לא להילחץ מזה. כי הם מרגישי כל הפספוסים האלה.